ראש מחק
ראש מחק (באנגלית: Eraserhead) הוא סרט אימה נסיוני וסוריאליסטי אמריקאי משנת 1977. את הסרט כתב וביים הבמאי האמריקאי דייוויד לינץ'. זהו סרטו הארוך הראשון של דייוויד לינץ'.
 | |
| בימוי |
דייוויד לינץ'  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'ק נאנס, שרלוט סטיוארט, Jeanne Bates |
| תסריט |
דייוויד לינץ' |
| עריכה |
דייוויד לינץ' |
| שחקנים ראשיים |
ג'ק נאנס Allen Joseph Judith Roberts Laurel Near Darwin Joston שרלוט סטיוארט ג'ק פיסק ג'ניפר לינץ' Jeanne Bates ג'יל דניס |
| צילום |
פרדריק אלמס, Herbert Cardwell |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מכון הסרטים האמריקאי |
| חברה מפיצה |
Nocturno, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
31 בדצמבר 1978 |
| משך הקרנה |
89 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, body horror film, סרט פנטזיה |
| תקציב | 20,000 דולר אמריקאי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט הופק במסגרת פרויקט גמר בלימודי הקולנוע של לינץ' במכון האמריקני לקולנוע בלוס אנג'לס. במקור אישר ראש החוג ללינץ' לצלם סרט של לא יותר מ־21 דקות אלא שבמהלך הצילומים התברר כי התוצאה הסופית תהיה ארוכה בהרבה ולכן הוא קיבל אישור חריג לחרוג מהזמן הסטנדרטי של סרטי גמר. התוצאה הייתה לסרט באורך של 89 דקות.
הפקת הסרט ארכה כ-5 שנים והחלה בשנת 1971. 3 שנים הוקדשו להשלמת הצילומים ועוד שנתיים לעריכתו. תקציבו הכולל של הסרט עמד על כעשרת אלפים דולר, שאת רובם לווה לינץ' מאביו. בכל פעם שנגמר הכסף לצילומים יצאה ההפקה להפסקה, לעיתים קרובות למספר חודשים, ומסיבה זו התארכה מאוד הפקתו של הסרט. את הסרט צילמו שני צלמים: הרברט קרדוול ופרדריק אלמס. אלמס המשיך לשתף פעולה עם לינץ' גם בקריירה המקצועית של השניים, כאשר צילם את סרטיו קטיפה כחולה ו-לב פראי. על פס הקול עבד לינץ' יחד עם חברו ללימודים אלן ספלט. הסרט צולם במבנה נטוש לא הרחק מהמכון לקולנוע שבו למד לינץ'. המבנה שימש בעבר כאורוות לסוסים אך ננטש ברבות השנים. כמה מן החדרים שימשו כאתרי צילום בעוד אחרים משמשים כחדרי עריכה, איפור והכנה ועוד.
כל המשתתפים בסרט וכן אנשי ההפקה עבדו בהתנדבות. בתפקיד הראשי הופיע השחקן האמריקאי ג'ק נאנס. בתפקיד בת זוגו הופיע השחקנית שארלוט סטיוארט. בתפקיד אביה הופיע שחקן הטלוויזיה הוותיק אלן ג'וזף ובתפקיד אמה הופיעה השחקנית ההוליוודית הוותיקה ג'ין בייטס. לינץ' שימש כמעט בכל התפקידים הטכניים בסרט בעצמו: מפיק, טכנאי קול ואפקטים, עורך, מאפר ומעצב פסקול. גם את המוזיקה בסרט הלחין לינץ' בעצמו כולל את שיר הנושא.
הסרט מתאר את התמודדותו של איש צעיר בשם הנרי עם תינוק מעוות שנולד לו מבת זוגו מארי. מארי נוטשת את הנרי עם התינוק לבדו לאחר שהבכי הבלתי פוסק שלו מפריע לה לישון. היא חוזרת לבית הוריה והנרי נשאר להתמודד בעצמו עם התינוק. אך לבסוף, גם הנרי בעצמו אינו יכול יותר להתמודד עם התינוק המפלצתי והוא מחליט להורגו.
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים פילמקס בחודש מרץ 1977. כמו כן הוקרן בפסטיבלי הסרטים של ניו יורק ושיקגו לפני שיצא בהפצה מוגבלת לבתי הקולנוע בארצות הברית בחודש פברואר 1978. לאחר שיצא לבתי הקולנוע ונכשל בקופות בשל אופיו המוזר וסיפורו החידתי, הפך הסרט כעבור זמן קצר לסרט פולחן והוקרן בבתי קולנוע רבים בהצגת חצות. עם השנים צבר הסרט קהל מעריצים משלו ונחשב לסרט פולחן עד היום. לינץ' עצמו אומר על סרטו זה כי הוא סרט מושלם וסרטו הרוחני והאישי ביותר.
ראש מחק הקנה בסופו של דבר לדייוויד לינץ' את כרטיס הכניסה להוליווד לאחר שהמפיק מל ברוקס חיפש במאי לפרויקט בהפקתו, הסרט איש הפיל. עבור ברוקס תוכננה הקרנה פרטית של ראש מחק ובמהלכה היה לינץ' בחרדה וחשש שמא אם ישנא ברוקס את הסרט יהיה זה סוף הקריירה שלו עוד לפני שהתחילה. אך כשנפתחו דלתות אולם ההקרנה, רץ ברוקס החוצה, חיבק את לינץ' ואמר לו "אתה אדם מטורף. קיבלת את התפקיד".
תקציר העלילה עריכה
ראש מחק מתרחש בעולם דמיוני, הדומה מאוד לעולם פוסט אפוקליפטי, תעשייתי ומנוכר.
הסרט נפתח בסצנה חידתית, מעין חלום, שבו אנו מתקרבים באיטיות לפלנטה המרחפת בחלל. בתוך הפלנטה יושב אדם בעל פנים שרופות ומעוותות ומפעיל ידיות של מכונה. בינתיים בחלל, מופיע ראשו של הנרי מרחף בחשכה ומפיו יוצא מה שנראה לאט לאט כזרעון. האיש מהפלנטה מושך בידית והזרעון טס לכיוון בריכת מים קטנה ונופל לתוכה. למעשה, סצנת חלום זו מסמלת את הרגע שבו מפרה גיבור הסרט את אהובתו ומכניס אותה להיריון.
אנו מתוודעים אל הנרי (ג'ק נאנס) ועולמו המנוכר והאפור. הוא עובד בבית דפוס וגר בחדר קטן בבניין עלוב. החלון היחיד בחדר פונה לנוף של קיר לבנים. חייו ריקים למדי ולמעט העבודה אין לו הרבה מה לעשות וקיומו נראה חסר תכלית.
להנרי יש חברה בשם מארי (שארלוט סטיוארט). ערב אחד היא מזמינה אותו לבית הוריה. הנרי פוגש את האם (ג'ין בייטס) ואת האב (אלן ג'וזף). האם היא אישה חזקה ודומיננטית ואילו האב נראה חלש ומשתרך אחרי אשתו. לאחר שיחת היכרות קצרה לוקחת האם את הנרי הצידה ומודיעה לו שמארי בהריון ושהילד הוא בוודאות שלו. הנרי מופתע ומבוהל ודם מתחיל לרדת מאפו. האם מזהירה אותו שלא ינטוש את בתה ואת התינוק שיוולד. לאחר מכן היא מנסה בעצמה להתנשק איתו אך הנרי חומק ממנה.
התינוק שנולד להנרי ומארי הוא מפלצת קטנה שנראית למעשה כמו זרעון גדול שלא התפתח לצורת אדם. השניים מנסים לגדלו יחדיו ובהתחלה נראה שהכל בסדר. הנרי הולך לעבודה ומארי נשארת בבית לטפל בתינוק. אך בלילות התינוק בוכה ללא הפסקה ומארי לא מצליחה לישון. לבסוף מארי קורסת מעייפות ומחליטה לעזוב את השניים ולחזור לבית הוריה כדי לישון ולהתאושש.
הנרי נשאר לטפל בתינוק לבדו. הוא מאכיל אותו ומשקה אותו, ובאחד הימים, כשהתינוק מפתח מחלה מסתורית, מצליח הנרי לרפא אותו בעזרת טיפול מסור.
הנרי מגלה כי בדירה שמול דירתו שלו מתגוררת אישה צעירה ויפהפייה, ברונטית בעלת מבט מפתה. היא עושה לו עיניים אך הוא נבהל וטורק בפניה את דלתו. לילה אחד הנרי שוכב ומביט בתנור החימום שצמוד לקיר בביתו. הוא מדמיין שבתוך התנור יש במת תיאטרון ועל הבמה עולה דמות אישה צעירה בעלת פנים לבנות, איפור כבד וחיוך מוגזם. היא מתנועעת קדימה ואחורה לצלילי מוזיקה הבוקעת ממקור בלתי נראה ולפתע נופלים עליה ממעל לבמה זרעוני אדם. היא מנסה להתחמק מהם ולבסוף דורכת עליהם ומועכת אותם.
בלילה אחר חולם הנרי חלום מוזר: הוא חולם כי שכנתו היפהפייה דופקת על דלת ביתו. הוא נותן לה להיכנס והיא מביטה בו במבט פתייני. משותק, הוא אינו מצליח לזוז. היא מתקרבת אליו ומנשקת אותו על פיו ורק אז הוא מתעורר ומשתף איתה פעולה. השניים נכנסים למיטה וזו הופכת לבריכת חלב. השניים מתנשקים בלהט תוך שהם טובעים בחלב שבבריכה. על במת התיאטרון המדומיין שבתנור חדרו מתחיל להתגלגל עציץ. העציץ נעצר באמצע הבמה והנרי מוצא עצמו מאחורי פרגוד מביט באימה בעציץ. לפתע ראשו של הנרי מתנתק מגופו ומתגלגל למרכז הבמה. העציץ מתחיל לדמם. מתוך צווארו של הנרי מבצבץ החוצה ראשו של התינוק שלו ומתחיל לצרוח צרחה נוראה. הדם מהעציץ נאסף סביב ראשו של הנרי ובאבחה אחת טובע הראש בתוך הדם. הראש הערוף של הנרי נופל מן השמיים לרחוב ושם ילד קטן אוסף אותו ובורח איתו לבית דפוס. בבית הדפוס מוציא בעל הבית חלק מתוך ראשו של הנרי ומכניס אותו למכונה מוזרה אשר מייצרת מחקים לעפרונות (ומכאן מגיע שם הסרט). בסוף התהליך לוקח הבעלים עיפרון אחד ובודק אם המחק שעליו טוב. הוא מקשקש קו על חתיכת נייר ואז מוחק אותו באמצעות המחק, מצהיר שהוא עובד. פירורי המחק מתעופפים באוויר והנרי מתעורר.
הנרי מחליט שהוא אינו מסוגל יותר להתמודד עם התינוק לבדו. הוא מחליט לחתוך את החיתול הגדול שעוטף את חלק גופו התחתון של המפלץ הקטן ולחשוף אותו. בחשש הוא עושה זאת ובתוך החיתול אנו מגלים את איבריו הפנימיים הלא מפותחים של התינוק. למראה המזעזע הזה מחליט הנרי לחסל את התינוק. עם המספריים שבעזרתם חתך את החיתול הוא דוקר את התינוק במעיו. דם פורץ מפי התינוק ולפתע כמות עצומה של חומר ביולוגי נשפכת מתוך מעיו של התינוק ומתחילה להציף את השולחן והרצפה. הנרי מזועזע ולא יודע מה לעשות. הוא מפנה את מבטו הצידה על מנת לא לראות מה יקרה אך לפתע דממה בחדר. כשהנרי מפנה את ראשו חזרה הוא רואה שהתינוק גדל לממדים אדירים וזה מתחיל עכשיו לרדוף אחריו. האיש בתוככי הפלנטה מזיז את הידיות בכוח, כנראה כדי למנוע מהתינוק להרוג את הנרי אך נכשל.
לפתע, בתוך אור לבן אנו רואים את הנרי כשהאישה הדמיונית בעלת החיוך המוגזם מהתנור מגיעה ומחבקת אותו חיבוק חם ואימהי. הנרי הגיע אל גן העדן.
הפקה עריכה
הסרט הופק במהלך 5 שנים, החל מ-1971 ובתקציב זעום של 10,000 דולר. צוות ההפקה היה מצומצם ביותר ולמעט השחקנים ולינץ', הוא כלל את הצלם הרברט קרדוול ואת השחקנית קתרין קולסון, אשר שימשה במספר תפקידים שונים במהלך הצילומים כמו נערת תסריט ועוזרת במאי. בהמשך פרש הצלם קרדוול מן ההפקה בשל סיבות כלכליות והוחלף בצלם הצעיר פרדריק אלמס.
במהלך עשיית הסרט עבד לינץ' כמחלק עיתונים ואת רוב שכרו השקיע בצילומי הסרט. כך גם קולסון, שעבדה כמלצרית ותרמה את כל הכנסתה לטובת הפקת הסרט. לימים תלוהק קולסון לסדרת הטלוויזיה של לינץ' טווין פיקס בתפקיד האישה עם בול העץ.
אחד הסודות השמורים ביותר של ההפקה עד היום הוא שאלת האביזר או האביזרים שבאמצעותם בנה לינץ' את התינוק המעוות. בקרב מעריצים יש מספר שמועות בהקשר זה, אך לינץ' עצמו מעולם לא סיפר כיצד בנה את התינוק המעוות וכל המעורבים בהפקה שומרים זאת בסוד עד היום.
פרשנות עריכה
סרטו זה הראשון של דייוויד לינץ' עוסק בכל הנושאים שיאפיינו את יצירתו בעתיד: בדידות, טראומה, חרדה מינית, ייסורי מצפון מוטרפים וכמיהה לחזרה אל התמימות. מה שמייחד את הסרט הזה היא העובדה שבזמן כתיבתו והפקתו הפך לינץ' בעצמו לאב צעיר (לבתו הבכורה, הבמאית ג'ניפר לינץ') והסרט ייתכן ועוסק גם בפחדים הראשוניים של לינץ' עצמו מאבהות ואחריות[1].
בספר David Lynch Decoded מציע המחבר מארק אלן סטיוארט כי דמותה של האישה מתנור החימום היא למעשה חלק מתת המודע של הנרי, אשר מעוניין לחסל את ילדו. בסוף הסרט היא מחבקת אותו כדי לאשר לו שעשה את הדבר הנכון.
בספרו The Monster Show: A Cultural History of Horror, כותב המחבר דייוויד ג'יי סקאל כי בראש מחק "ההתרבות האנושית נראית כמעין פריק שואו המיועד אך ורק למקוללים".
כמו כן, צילום הסרט בשחור לבן אפלולי וחשוך, עם ניגודיות גבוהה בין אור וצל, תאפיין גם סרטים נוספים של לינץ' בעתיד אשר בין השאר יסווגו גם כסרטים אפלים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Arts, Richard B. Woodward: Richard B. Woodward Writes Frequently About the (1990-01-14). "A DARK LENS ON AMERICA". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-04.