רבי אבא בר זבדא

רבי אבא בר זבדא (או: זבדי) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והשלישי, תלמידם של רב, רב הונא ורבי חנינא.

ביוגרפיה עריכה

בצעירותו חי רבי אבא בבבל וככל הנראה אף נולד שם. שם הוא למד בבית מדרשו של האמורא רב, ואף מסר כמה הלכות בשמו. מהירושלמי נראה שלא שמע שמועות ישירות מפי רב בעצמו אלא מפי תלמידיו.

אמר רבי זעירה לרבי בא בר זבדא: חכם רבי לרב, דאת אמר שמועתא מן שמיה? אמר ליה: רב אדא בר אחוה אמרין משמו

לאחר מכן למד אצל תלמידו של רב, רב הונא, יחד עם חבריו רב גידל, רבי חלבו ורב ששת.[1]

בזקנותו עלה לארץ ישראל והשתכן בעיר טבריה, משם שלח שאלות לרבו שבבבל, רב הונא[2]

בארץ ישראל היה רבי אבא תלמידו של רבי חנינא, ולמד אצלו יחד עם רבי אלעזר בן פדת. ובמספר מקומות מצינו שהוא אף מתקן את חבירו אודות שמועה שאמר בשם רבם המשותף:

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים... אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי לא כך היה מעשה... קרי עליה (קהלת, ד', ט') טובים השנים מן האחד

לאחר פטירת רבי אלעזר נחשב רבי אבא כאחד מחשובי חכמי ארץ ישראל, כאשר הוא היה הפותח בהלכה ורבי אמי ורבי אסי היו החותמים.[3] נראה שרבי אבא האריך ימים, שהרי האמורא רבא (מן הדור הרביעי לאמוראי בבל) בצעירותו שלח אליו שאלה.[4]

מנהגיו עריכה

בתלמוד הירושלמי נאמר עליו שהיה נוהג להתפלל בקול.

משפחתו עריכה

לדעת בעל תולדות תנאים ואמוראים: "קרוב הדבר מאוד לומר שאביו זבדא היה בנו של לוי בר סיסי".[5] היו לו שני אחים חכמים: רבי יהודה,[6] ורבי סימון.[7]

לרבי אבא לא היו ילדים. בתלמוד מסופר שחכמים שאלוהו למה אינו נושא אישה לשם כך, והשיב להם שאילו הייתה לו את הזכות לכך הרי שהיו לו ילדים כבר מאשתו הראשונה (שכנראה התגרש ממנה). אך לדעת התלמוד תשובתו זו של רבי אבא נועדה רק כדי לדחות את השואלים, שכן למעשה הסיבה שלא היו לו ילדים היא בשל עקרותו שאירעה בעת שהיה לומד אצל רבו רב הונא שהיה מאריך בשיעוריו, ורבי אבא מצידו לא רצה להפסיק ללכת לצרכיו.[1]

תלמידיו עריכה

אמוראים רבים מסרו הלכות ושמועות בשמו, וביניהם: רבי חגי,[8] רבי זירא,[9] ועוד.

מתורתו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אבא בר זבדא", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"ז, כרך א, עמ' 3–4

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה