רוברטו דוראן
רוברטו דוראן (ספרדית: Roberto Durán; נולד ב-16 ביוני 1951) הוא מתאגרף מקצועני מפנמה, שנחשב אחד המתאגרפים הטובים ביותר בכל הזמנים. במרוצת הקריירה שלו הוא כונה בהערצה "Manos de Piedra,"[1] שמשמעו "ידי האבן".
.png)  | |
| רוברטו דוראן - 1994 | |
| לידה |
16 ביוני 1951 (בן 72) פנמה סיטי, פנמה |
|---|---|
| מידע כללי | |
| שם לידה | Roberto Durán Samaniego |
| מדינה |
 פנמי |
| גובה | 1.70 מטר |
|
www | |
| ספורט | |
| ענף ספורט | איגרוף |
| משקל | קל, מעורב קל, מעורב, קל בינוני, בינוני, סופר בינוני |
| הישגים | |
| שיאים אישיים | אלוף העולם במשקלים קל, מעורב, קל בינוני, בינוני וסופר בינוני |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ב-2002 בחר בו המגזין "הזירה" כמתאגרף החמישי בטיבו בשמונים השנים האחרונות.[2] הוא החזיק בשיאי איגרוף בארבעה משקלים שונים - משקל קל (1972–1979), משקל חצי-בינוני (1980), משקל בינוני-קל, ומשקל בינוני (1989). הוא היה המתאגרף השני שנלחם בחמישה עשורים שונים. מאמבי היה הראשון בהיסטוריה שנלחם בחמישה עשורים. שבועיים לאחר מכן, רוברטו דוראן נהיה המתאגרף השני שעשה זאת.
דוראן פרש סופית בינואר 2002 בגיל 50 (לפני כן פרש ב-1998) בעקבות תאונת מכונית קשה באוקטובר 2001, עם שיא מקצועני של 119 קרבות, שמתוכם הוא זכה ב-103, 70 מהם בנוקאאוט. עד לקרב האיגרוף השני שלו עם שוגר ריי לאונרד הוא התאגרף עם מאמן האיגרוף האגדי ריי ארסל.[3]
ביוגרפיה עריכה
רוברטו דוראן נולד בגורארה, פנמה לאב מקסיקני ואמה פנמית, ונלחם בקרב האיגרוף המקצועני הראשון שלו ב-1967. הוא זכה בשלושים ניצחונות רצופים וזכה בתואר הראשון שלו ביוני 1972, אז הוא הביס בתוצאה שנויה במחלוקת את קן בוחנם בעיר ניו יורק במדיסון סקוור גארדן, בקרב על אליפות העולם במשקל קל של ארגון ה-WBA. דוראן הפיל בנוקאאוט את בוחנם בסיבוב הראשון שלו ושלט בהמשך הקרב, עד שדוראן הפיל אותו ארצה במכה נמוכה באגרוף האחרון בהתמודדות.[4] לאחר מכן זכה דוראן במספר ניצחונות, שלא על האליפות. בשלהי אותה שנה בקרב נוסף שלא היה על האליפות, הוא הפסיד בסיבוב העשירי לאסטבן דה ג'יסאס. דוראן שב למסלולו בהגינו בהצלחה על התואר נגד ג'ימי רוברטסון, הקטור תומפסון, ואלוף העולם לשעבר במשקל קל, גאטס אישימטסו. ב-1974 נקם דוראן את תבוסתו לדה ג'יסאס, בנוקאאוט אכזרי בסיבוב האחד עשר. בסך הכול הגן דוראן תריסר פעמים על תוארו (אחד עשר מהם בנוקאאוט), הפעם האחרונה בה עשה זאת הייתה ב-1978 כשדוראן נלחם בשלישית נגד דה ג'יסאס והכה אותו בנוקקאוט שוב. דוראן ויתר על תואר אלוף המשקל הקל בפברואר 1979.
דוראן פינה את תואר המשקל קל על מנת להתמודד על תואר המשקל החצי-בינוני. דוראן זכה בצמד ניצחונות נגד אלוף העולם לשעבר במשקל חצי-בינוני של ה-WBC קרלוס פלומינו וזפרינו גונזלס, שהכינו את הקרקע לקרב על תואר האליפות נגד מי שהיה אז חצי-בינוני שוגר ריי לאונרד. הקרב נערך באצטדיון האולימפי במונטריאול, היכן ששוגר ריי לאונרד זכה במדליית זהב אוליפית במהלך אולימפיאדת מונטריאול (1976). דוראן היה ממורמר מכך שהוא קיבל רק חמישית מהכסף שלאונרד הרוויח חרף העובדה שהוא נכנס לקרב עם הישג של 1–73 לטובתו. הוא קילל והעליב את לאונרד במהלך ישיבת העיתונאים בניסיון להפחיד את האלוף הצעיר. ב-20 ביוני 1980 דוראן כבש את כתר האליפות במשקל חצי-בינוני בהביסו את לאונרד לאחר 15 סיבובים לפי החלטה פה אחד של השופטים. הקרב נודע כ"הקטטה במונטריאול".[5] בקרב החוזר ביניהם, שנערך בנובמבר, עזב דוראן במפתיע את הקרב. לאונרד אמר שהאסטרטגיה שלו הייתה להשתמש במהירות ובזריזות על מנת לעצבן ולהוציא משיווי משקל את דוראן, בהאמינו שהדבר מקנה לו את הסיכוי הטוב ביותר לזכות בקרב.[6] בסיבוב השמיני סב דוראן אחורנית, הלך לפינתו ונכנע, אמר לפי הידוע את המילים "no más" (לא עוד). אולם הוא טען שאמר למעשה: "No quiero pelear con el payaso." (שמשמעו, "אני לא רוצה להילחם עם הליצן הזה.") השופט אוקטביו מייראן הפגין ספקנות - כמו כל אדם אחר שצפה בכך - במראה עיניו, שאל את דוראן אם הוא בטוח, ודוראן השיב, "No más, no más" (לא עוד, לא עוד). הוא הפר את כל הכללים שמתאגרף מקצועי עושה ביום הקרב, דוראן זלל אחרי שהוא נשקל, טען שהוא עזב את הקרב בגלל שהוא סבל מעוויתות בבטן.[7] התהיות לגבי הקרב נמשכות עד עצם היום הזה.
דוראן לקח זמן מה להתאושש מהקרב, העלה אפילו עוד משקל והתמודד על תואר אליפות העולם במשקל חצי-כבד, אולם הפסיד בניסיון הראשון באליפות בקטגוריה זו ב-30 בינואר 1982, נגד אלפרדו בניץ בקרב בן 15 סיבובים לפי החלטה פה אחד של השופטים. דוראן גם הפסיד בקרב הקאמבק שלו בדצמבר 1982 בדטרויט. קירקלנד לאינג, מלונדון, המם את עולם האיגרוף והציג קרב נהדר וזכה בהחלטה שופטים מפוצלת. בקרב בן עשרה סיבובים הביס דוראן את האנגלי ג'ימי באטן ב'קרב האלופים' במיאמי, לפי חוזה עליו חתם דוראן עם האמרגן בוב ארום. הדבר סימן את תחילתה של קאמבק שבו הוא הביס את אלוף העולם לשעברף מי שנכנס בינתיים להיכל התהילה פיפינו צ'באס בנוקאאוט בסיבוב הרביעי שפילס לו דרך לתואר במשקל בינוני-קל, הפעם נגד אלוף ה-WBA דייווי מור.
הקרב על תואר ה-WBA נערך במדיסון סקוור גארדן ב-16 ביוני 1983, שהיה גם יום הולדתו ה-32 של דוראן. דוראן שלט לכל אורך הקרב והקהל שהיה בעדו הריע לו בעודו מכה באכזריות את מור. בסיום הסיבוב השישי, עינו של מור התנפחה ונסגרה והוא נפל על הרצפה בסיום הסיבוב השביעי. לבסוף עצרו את הקרב בסיבוב השמיני אחרי שמור ספג מכות קשות ביותר ודוראן זכה בתואר העולמי השלישי שלו. אחרי הניצחון, הקהל הניף את דוראן באוויר ושר "יום הולדת שמח" לדוראן שמתייפח מהתרגשות.[8]
בשלב הבא התמודד דוראן על אליפות העולם במשקל בינוני, ופגש את מרוין האגלר בלאס וגאס בנובמבר 1983, אולם הפסיד לאחר קרב צמוד שנמשך חמישה עשר סיבובים. חרף ההפסד, היה דוראן המתאגרף הראשון שהיה יריב ראוי להאגלר בהגינו על התואר. ביוני 1984, איבד דוראן את תואר החצי-כבד שלו כש-WBA לא אישרו את הקרב שלו עם אלוף העולם של ה-WBC תומאס 'היטמן' הירנס, וברגע שדוראן צעד בזירה כדי להתאגרף עם הירנס, הפסיק האיגוד להכיר בו כבאלוף העולם. דוראן הפסיד בקרב לאחר שהירנס הלם בו בנוקאאוט אכזרי בסיבוב השני.
הפעם הבאה שדוראן התמודד על האליפות הייתה ב-1989, וזכה באליפות העולם במשקל בינוני כשניצח את אירן בארקלי בפברואר, קרב שכהכנה לו נעזר דוראן בדון לונגנקר כשותפו לאימונים. הקרב נחשב לאחד מהישגיו הגדולים ביותר של דוראן, בגיל 38, אלוף העולם לשעבר במשקל קל לקח את כתר אליפות המשקל בינוני, תוארו הרביעי. בקרב קשה שנטה לשני הצדדים, דוראן הפיל את בארקלי בנוקאאוט בסיבוב האחד עשר וזכה ביתרון קל לפי החלטת השופטים. המגזין רינג כינה את הקרב "קרב השנה" של 1989. הוא החזיק בתואר הייתה למשך תקופה קצרה מכיוון שדוראן שוב עלה לקטגוריית המשקל החצי-כבד לקרב השלישי עם שוגר ריי לאונרד בדצמבר (קרב אותו כינו אמרגנים Uno Más - פעם נוספת), אולם הפסיד לפי החלטת השופטים. נדמה היה שדוראן דועך לאחר הקרב. הוא ניסה לזכות בתארים הבאים במשקל בינוני ב-1994, 1995 ו-1996 (קרבות מטעם האיגוד הפחות בחשיבותו, ה-IBC). ב-1998, בהיותו בן 47, הוא קרא תיגר על ויליאם ג'ופי בן ה-28 שהיה אלוף העולם במשקל בינוני של ה-WBA. ג'ופי, מתאגרף מהוקצע בעל אגרופים מהירים שבר את דוראן והביס אותו בשלושה סיבובים בלבד. היה זה הפסדו האמפתי ביותר מאז הקרב עם הירנס, למעלה מעשור לפני כן. דוראן הודיע על פרישתו באוגוסט 1998, אולם שב להתאגרף ב-1999. ביוני 2000 הוא זכה בתואר מינורי במשקל חצי-כבד על פאט לולור, אולם מהר מאוד הפסיד אותו להקטור קומאצ'ו.
לאחר שהפסיד לג'ורג' קסטרו והפסיד בקרב החוזר לקומאצ'ו, הגיע דוראן לארגנטינה על מנת לקדם CD שהפיק, שהיה בסגנון מוזיקת סלסה. בעודו שם הוא היה מעורב בתאונות מכונית קטלנית ונזקק לניתוח להצלת חייו. לאחר מכן, הוא הודיע על פרישתו מהאיגרוף.
חמש חגורות אליפויות העולם של דוראן, בהן הוא זכה בארבע קטגוריות משקל שונות, נגנבו מביתו בפנמה במהלך שוד שאירע ב-1993 שטוענים שביים אותו גיסו, שנתן אותם לסוחר המזכרות לואיס גונזלס באאז. גונזלס עמד למשפט על שניסה למכור את הסחורה הגנובה. מספרים כי גונזלס באאז מכר את החגורות לסוכן במסווה של הFBI. הוא טען שדוראן אישר את מכירת חמש החגורות משום שהיה נתון בקשיים פיננסיים. ב-23 בספטמבר 2003 הורה שופט פדרלי בפלורידה להשיב את חמש החגורות לדוראן.
דוראן ניצח 70 קרבות בנוקאאוט, מה שמציב אותו בקבוצה ייחודית של מתאגרפים שניצחו מעל 50 קרבות בנוקאאוט.
ב-14 באוקטובר 2006, הוכנס רוברטו דוראן להיכל התהילה העולמי של האיגרוף בריברסייד, קליפורניה. וב-10 ביוני 2007 הוא הוכנס להיכל התהילה הבינלאומי של האיגרוף בקנסטוטה, ניו יורק.
הופעות בסרטים עריכה
הופעתו של דוראן בסרט הייתה בשנת 1979 בסרט רוקי 2 כיריב האימונים של רוקי בלבואה. מלבד זאת הוא גם קיבל תפקיד קטן בסרט Harlem Nights ובסדרת הטלוויזיה מיאמי מחלק המוסר.
על חייו של רוברטו דוראן וקריירת האיגרוף שלו נעשה הסרט התיעודי "Los puños de una nación" (אגרוף האומה), אותו ביים הבמאי הפנמי, פיטוקה אורטגה-היילבורן.
קישורים חיצוניים עריכה
- רוברטו דוראן, באתר BoxRec
- גיל ססובר, השיא והשפל של רוברטו דוראן, האלוף שרצה להיות רובין הוד, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2016
- רוברטו דוראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Giudice, Christian (2006). Hands of Stone: The Life and Legend of Roberto Duran. Milo Books. ISBN 1903854555.
- ^ המגזין רינג בוחר את שמונים המתאגרפים הטובים ביותר בשמונים השנים האחרונות
- ^ דייוויד אבילה, ערב של תשואות לרוברטו דוראן ואחרים, TheSweetScience.com
- ^ קן בוחנם זוכה באליפות העולם במשקל קל ב-1970
- ^ ארתור גודפלו, לזכור את רוברטו דוראן: ביוגרפיה בשלושה חלקים - חלק שני
- ^ הסיבה שבגינה רוברטו דוראן עזב את הקרב, חדשות פוקס, הפרק "מעבר לתהילה"
- ^ ריק ויינברג, דוראן אמר 'no mas' מול לאונרד בקרב על האליפות, espn.com
- ^ ארתור גודפלו, לזכור את רוברטו דוראן: ביוגרפיה בת שלושה חלקים - חלק שני