רוב הלפורד
רוברט ג'ון ארתור "רוב" הלפורד (באנגלית: Robert John Arthur "Rob" Halford; נולד ב-25 באוגוסט 1951) הוא זמר-יוצר אנגלי אשר מוכר בזכות היותו סולנה של להקת ההבי מטאל ג'ודס פריסט. הוא זכה לכינוי "Metal God" (בתרגום חופשי: "אלוהי המטאל") על שם השיר של ג'ודס פריסט מ-1980. הוא זכה לכינוי הודות לקולו הגבוה המשלב לעיתים נגיעות של אופרה וצרחות גבוהות.
 | |
| רוב הלפורד, 2005 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1951 (בן 72) אנגליה |
|---|---|
| שם לידה | רוברט ג'ון ארתור הלפורד |
| שם במה |
Metal God  |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1969 |
| עיסוק | זמר-יוצר, מוזיקאי |
| סוגה | הבי מטאל |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| שיתופי פעולה בולטים | ג'ודס פריסט, הלפורד, פייט |
| האתר הרשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קריירה מוזיקלית עריכה
ביחד עם ג'ודס פריסט עריכה
ערך מורחב – ג'ודס פריסט
הלפורד פגש לראשונה את מייסדה את ג'ודס פריסט, איאן היל, בעת שאחותו יצא עם האחרון[דרוש מקור]. הלפורד, שעבד קודם כמנהל בית קולנוע, הצטרף ללהקה ואיתו הביא גם את המתופף ג'ון הינץ' (שהיו חברים קודם לכן בלהקה בשם "הירושימה"). באוגוסט 1974 הלהקה הוציאה את הסינגל הראשון שלה, Rocka Rolla, וחודש לאחר מכן יצא גם אלבום האולפן הראשון בעל שם זהה. בחמש השנים שלאחר מכן, הוציאה הלהקה ביחד עם הלפורד את האלבומים Sad Wings of Destiny, Sin After Sin, Stained Class, Killing Machine ואת האלבום ההופעה החיה Unleashed in the East. בתקופה זו ביססה עצמה הלהקה כמובילה בסצנת ההבי מטאל ורוב הלפורד זכה להערכה רבה מצד מעריצי הלהקה.
במהלך שנות השמונים הוציאה הלהקה ביחד עם הלפורד שישה אלבומי אולפן. British Steel יצא ב-1980 והתאפיין בשירים קצרים יותר ושונים במעט מהסגנון אותו הציגו פריסט עד אז. באותה תקופה הלפורד גם זכה לכינוי Metal God שזהו גם שם אחד השירים באלבום. האלבומים הבאים של הלהקה, Point of Entry, Screaming For Vengeance, Defenders of The Faith, Turbo ו-Ram It Down, המשיכו בקו ההבי מטאל וסינגלים מתוכם (כמו You've Got Another Thing Comin' מהאלבום Screaming For Vengeance) נחשבים עד היום לשירים "קלאסיים" בקרב אוהבי מוזיקת ההבי מטאל.
בספטמבר 1990 יצא האלבום זוכה גראמי Painkiller שהיה האלבום הכי מצליח מסחרית של הלהקה. באותה תקופה הלפורד עיטר את עצמו עם קעקועים חדשים, ולראשונה גם גילח את ראשו. במהלך סיבוב ההופעות שנלווה לצאת האלבום, הלפורד נכנס לבמה כאשר הוא רכוב על אופנוע הרלי-דייווידסון ולבוש בבגדי אופנוען כחלק מהמופע. באחת הכניסות בעת מופע שהתרחש בטורונטו, נפל הלפורד מהתופים ושבר את אפו[1].
ב-4 ביולי 1991 הודיע הלפורד שהוא מתכוון לעזוב את הלהקה. הוא עזב סופית את הלהקה במאי 1992. בתקופה זו של למעלה מ-20 שנים עם ג'ודס פריסט, הוציא הלפורד 12 אלבומי אולפן ו-2 אלבומי הופעה חיה.
פייט, 2wo והלפורד עריכה
לאחר שעזב את ג'ודס פריסט הקים הלפורד ביחד עם סקוט טרוויס (שהיה גם הוא חבר בג'ודס פריסט) את הלהקה פייט (Fight). אליהם הצטרפו הבסיסט ג'ק "ג'יי ג'יי" בראון (Jack "Jay Jay" Brown) והגיטריסטים בריאן טילס (Brian Tilse) וראס פריש (Russ Parrish) כשאר חברי הלהקה. האלבום הראשון של ההרכב יצא ב-1993 ונקרא War of Words. ההרכב הוציא עוד אלבום אולפן ב-1995 שנקרא A Small Deadly Space כאשר בו Mark Chausee מחליף את פריש שפרש מהלהקה קודם לכן. בין שני אלבומי האולפן הוציאה הלהקה גם מיני אלבום בשם Mutations.
ב-1998 חבר הלפורד אל הגיטריסט "ג'ון 5" (הכינוי של John William Lowery) וביחד הוציאו אלבום תחת השם 2wo. האלבום נקרא Voyeurs והסגנון בו שונה מאוד מהסגנון הרגיל של הלפורד שכן ניתן להגדירו בעיקר כאינדסטריאל מטאל.
בשנת 2000 הקים רוב הלפורד להקה שנושאת את שמו, הלפורד. הלהקה הוציאה בשנת 2000 את האלבום Resurrection זכה להצלחה מסחרית וסיגנונו היה הבי מטאל מסורתי בדומה לסגנון של ג'ודס פריסט. בשנת 2001 הוציא הלפורד אלבום הופעה חיה בשם Live Insurrection ושנה לאחר מכן יצא אלבום אולפן נוסף של הלפורד בשם Crucible. הלפורד הוציא שני אלבומי סולו נוספים בשנים 2009–2010.
האיחוד עם ג'ודס פריסט עריכה
ביולי 2003 הודיע הלפורד על חזרתו ללהקה ג'ודס פריסט אחרי 11 שנים מאז עזיבתו. בשנת 2005 הוציאו ג'ודס פריסט את האלבום Angel of Retribution שזכה גם הוא להצלחה. סיבוב ההופעות הנלווה לאלבום סימן גם את חגיגות ה-30 שנים של הלהקה מאז צאת אלבום הבכורה. בשנת 2008 יצא לאור האלבום Nostradamus שמבוסס על אירועים הקשורים לחייו של הנביא הצרפתי נוסטרדמוס מהמאה ה-16. האלבום, כמו קודמו, זכה לביקורות טובות וסגנון השירה של הלפורד בו נטה יותר לכיוון מוזיקת האופרה.
בשנת 2011 הודיעו ג'ודס פריסט על סיבוב הופעות "Epitaph" שיהיה הסיבוב האחרון שלהם ביחד בתור הרכב[2]. הלפורד הודיע שלאחר סיום סבב ההופעות ופירוק הלהקה הוא ימשיך להוציא אלבומי סולו[דרוש מקור].
שיתופי פעולה נוספים עריכה
רוב הלפורד הופיע גם בתור הסולן של בלאק סבאת' בשלוש הופעות. בנובמבר 1992 הוא החליף את דיו למשך שתי הופעות לאחר שחברי הלהקה החליטו שלא לתת לדיו לשיר יותר בהופעות (למעשה זה היה בדיוק לפני חזרתו של אוזי אוסבורן ללהקה). הלפורד החליף גם את אוסבורן ב-25 באוגוסט 2004 (יום ההולדת ה-53 של הלפורד) במופע בניו ג'רזי לאחר שאוסבורן חלה בדלקת סימפונות ולא היה יכול להופיע.
בתחילת 2008 הלפורד הביע את רצונו לעשות אלבום בלאק מטאל בשיתוף פעולה עם סולנה של אמפרור, איסהאן. לטענתו של הלפורד הוא היה שמח לעשות אלבום בלאק מטאל, אך הוא מתקשה למצוא זמן פנוי לכך[3].
חייו האישים עריכה
בשנת 1998 הלפורד הצהיר שהוא הומוסקסואל בעת ריאיון עם MTV:
רוב האנשים שסביבי יודעים שאני הומו כל חיי ורק לאחרונה הרגשתי נוח מספיק להצהיר על זאת
— רוב הלפורד[4]
הלפורד העיד בעבר שהסתרת נטיותיו המיניות בעת חברותו בג'ודס פריסט גרמו לו לדיכאון ובידוד שבתורם הביאו להתמכרות לאלכוהול וסמים. הלפורד פיכח ולא השתמש בסמים מ-1986, אז שהה במכון גמילה.
הלפורד יודע לנגן על תופים, גיטרה חשמלית וגיטרה בס אך עם זאת אינו מחשיב את עצמו לנגן שיכול להופיע בהופעה מול קהל. אחותו סו הייתה נשואה לגיטריסט ג'דס פריסט, ואף להם ילד בשם אלכס.
דיסקוגרפיה עריכה
ג'ודס פריסט עריכה
- Rocka Rolla (1974)
- Sad Wings of Destiny (1976)
- Sin After Sin (1977)
- Stained Class (1978)
- Killing Machine (1978)
- Unleashed in the East (1979)
- British Steel (1980)
- Point of Entry (1981)
- Screaming For Vengeance (1982)
- Defenders of the Faith (1984)
- Turbo (1986)
- Priest...Live! (1987)
- Ram It Down (1988)
- Painkiller (1990)
- Angel of Retribution (2005)
- Nostradamus (2008)
- A Touch of Evil: Live (2009)
- British Steel - 30th Anniversary - Live (2010)
Fight עריכה
- K5 – The War of Words Demos (הוקלט ב-1992, יצא לאור ב-2007)
- War of Words (1993)
- Mutations (1994)
- A Small Deadly Space (1995)
2wo עריכה
- Voyeurs (1998)
הלפורד עריכה
- Resurrection (2000)
- Live Insurrection (2001)
- Crucible (2002)
- Halford III: Winter Songs (2009)
- Live in Anaheim (הוקלט ב-2003, יצא לאור ב-2010)
- Halford IV: Made of Metal (2010)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוב הלפורד
רוב הלפורד, ברשת החברתית פייסבוק
רוב הלפורד, ברשת החברתית אינסטגרם
רוב הלפורד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוב הלפורד, באתר אייטונס (באנגלית)
רוב הלפורד, באתר ספוטיפיי
רוב הלפורד, באתר AllMusic (באנגלית)
רוב הלפורד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוב הלפורד, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
רוב הלפורד, באתר דיזר
רוב הלפורד, באתר Discogs (באנגלית)
רוב הלפורד, באתר Songkick (באנגלית)- רוב הלפורד, באתר Genius
- רוב הלפורד, באתר SecondHandSongs
רוב הלפורד, באתר בילבורד (באנגלית)- האתר הרשמי של ג'ודס פריסט
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Judas Priest: The Making of 'Painkiller', אוחזר ב-17 באוגוסט 2011 (באנגלית)
- ^ Judas Priest announce farewell EPITAPH World Tour אוחזר ב-20 באוגוסט 2011 (באנגלית)
- ^ Exclusive: Rob Halford’s black metal album (באנגלית)
- ^ Rob Halford Discusses Sexuality Publicly For The First Time אוחזר ב-22 באוגוסט 2011 (באנגלית)