רודולף הראשון, מלך גרמניה

רודולף הראשון, מלך גרמניה
Rudolf I
	רודולף הראשון, מלך גרמניה
לידה	1 במאי 1218; זאסבאך אם קייזרשטוהל, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	15 ביולי 1291 (בגיל 73); שפייר, האימפריה הרומית הקדושה
מדינה	האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה	קתדרלת שפייר
בת זוג	גרטרוד מהוהנבורג ; אליזבת מקרינתיה, מלכת גרמניה
שושלת בית הבסבורג
אב	אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג
אם	היילוויג מקיבורג
צאצאים	ראו בהמשך
	1276 – 1 בפברואר 1286; (כ־10 שנים)
	→ אוטוקר השני, מלך בוהמיה מיינהארד, דוכס קרינתיה ←
	26 באוגוסט 1278 – 27 בדצמבר 1282; (4 שנים ו־17 שבועות)
	→ אוטוקר השני, מלך בוהמיה אלברכט הראשון, דוכס אוסטריה ←
	29 בספטמבר 1273 – 15 ביולי 1291; (17 שנים)
	→ ריצ'רד, רוזן קורנוול אדולף, מלך גרמניה ←

רודולף הראשון ידוע גם בכינוי רודולף מהבסבורג (בגרמנית: Rudolf von Habsburg, בצ'כית: Rudolf Habsburský; ‏1 במאי 1218 - 15 ביולי 1291) לבית הבסבורג, היה מייסד שושלת הבסבורג בשלטון גרמניה. היה לרוזן הבסבורג ב-1239 בערך, ונבחר להיות מלך גרמניה מ-1273 עד מותו ב-1291. בראשית חייו צבר רודולף כוח והשפעה באמצעות הרחבת האדמות שבשליטתו, עד שהפך לשליט החזק ביותר בדרום גרמניה. בחירתו למלך סיימה את 'התקופה ללא מלך', האינטררגנום הגדול, שהחל ב-1245, על חשבון יריבו המועדף אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בנוסף השתלט על דוכסויות אוסטריה, שטיריה וקרינתיה^[1].

ביוגרפיה עריכה

חייו המוקדמים עריכה

רודולף נולד ב-1 במאי 1218 בטירת הבסבורג שכעת בשטח שווייץ המודרנית. בילדותו הוכר כבעל כישרון ספורטיבי רב, והצטיין בריצה, היאבקות וסייף. בנוסף, ניחן רודולף בבגרות מנטלית רבה, ונהג ללוות את אביו אל בתי המשפט והמחנות הצבאיים. בהיותו בנו הבכור, זכה בירושת אחוזת אביו לאחר שזה יצא למסע צלב בארץ הקודש ומת באשקלון ב-1239. ב-1245 נשא לאשה את גרטרוד מהוהנבורג, למטרות פוליטיות, ויחד עימה קיבל לידיו את טירת אולטניגן וכן טריטוריה משמעותית.^[2]

רודולף נלחם בשליטים שכנים שונים כדי להרחיב את ממלכתו, וביניהם היינריך השלישי פון נויינבורג, ארכיבישוף בזל וולטר פון גרולדסק, ארכיבישוף שטרסבורג. בנוסף, הגדיל רודולף את אוצרו על ידי הטלת מיסים חדשים והנחת מבנה בירוקרטי איתן. את ההשראה לכך קיבל מהמודל של הנורמנים בסיציליה, ובמיוחד מפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הוהנשטאופן, בו תמך^[3].

עלייה לשלטון עריכה

לאחר נפילת בית הוהנשטאופן עם מות פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1250, שררה תקופה ללא מלך בגרמניה, האינטררגנום הגדול. תקופה זו היווה הזדמנות עבור רודולף לשדרג את מעמדו מלורד פיאודלי, למלך על גרמניה כולה. האוצרות שצבר מירושתו, מלחמותיו ונישואיו סייעו לו לבסס את מעמדו כלורד פיאודלי חזק יחסית בדרום גרמניה. ב-1 באוקטובר 1273 נבחר רודולף למלך גרמניה על ידי אספת הנסיכים שהתקיימה בפרנקפורט, לאחר שגבר על המתחרה העיקרי שלו אוטקר השני, שהיה מלך בוהמיה. ניצחונו נבע בין היתר מרצונם של נסיכי גרמניה למנוע מאוטקר השני, שלא היה משושלת גרמנית טהורה את המלוכה. רודולף הומלך ב-24 באוקטובר 1273 באאכן והוכר על ידי האפיפיור גרגוריוס העשירי בספטמבר 1274, בתנאי שיוותר על זכויותיו כשליט רומא ויוביל מסע צלב חדש^[4].

תקופת השלטון עריכה

גם לאחר בחירתו של רודולף למלך, אוטוקר השני, מלך בוהמיה ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה, סירבו לקבל את הכרעת הנסיכים ושלחו שליחים עם מתנות לשכנע את האפיפיור להתערב. בתגובה שלח רודולף שליח משלו עם מכתב לאפיפיור ששכנע אותו לתמוך בו^[5]. אוטוקר המשיך בסירובו ופעל להרחבת ממלכתו תוך כיבוש אוסטריה, שטיריה וקרינתיה. ב-1274 סירב אוטוקר להופיע בפני האספה הכללית הרומית כדי להסביר את כיבושיו. בעקבות כך החרים רודולף את אוטוקר בשם האימפריה הרומית והכריז עליו מלחמה, בה ניצח ב-1276. ב-1278 פתח אוטוקר במתקפת נגד בניסיון להשיב את אדמותיו, אך ניסיון זה נכשל, והביא למותו של אוטוקר בקרב דירנקרוט ב-26 באוגוסט^[6].

ב-1282 קיבל רשות מנסיכי גרמניה להעניק לבניו אלברכט ורודולף ולחתנו ונצל את האדמות שכבש מידיו של אוטוקר, ואלו הפכו בהמשך לטריטוריה גרעינית של ממלכת הבסבורג. רודולף נלחם בניסיונות ההתרחבות של הצרפתים בגבולו המערבי באמצעות נישואיו לאיזבלה, ביתו של יו הרביעי דוכס בורגנדי, וכן באמצעות שכנוע של אוטו הרביעי, רוזן בורגונדיה לקבל את מרותו. אף על פי כן, השפעה צרפתית בחצר האפיפיורית, מנעה ממנו להכריז על רודולף כקיסר האימפריה הרומית הקדושה^[6].

עם ביסוס שלטונו הטיל רודולף מסי קבע גבוהים על היהודים המתגוררים בשטח הנתון למרותו ובמקביל הטיל איסור על עזיבת הממלכה בלי רישיון מיוחד ותשלום כל המיסים^[7] ב-28 ביוני 1286, ד' בתמוז ה'מ"ו, תפסו אנשיו של רודולף את המהר"ם מרוטנבורג כאשר היה בדרכו אל מחוץ לתחומי ממלכתו. לאחר שהכניס אותו למאסר דרש עבורו כופר גדול מן הקהילה היהודית. על פי המסורת היהודית, סירב המהר"ם מרוטנבורג להשתחרר בעבור הכופר, שכן "אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהן מפני תיקון העולם שלא יהו האויבים מוסרין עצמם עליהם לשבותם."^[8] המהר"ם מרוטנבורג אכן לא נפדה, ומת בזמן מאסרו שנים ספורות לאחר שמת רודולף^[9].

מוות ומורשת עריכה

בשנותיו האחרונות, דאג רודולף לשלום בליבת ממלכתו שבצפון גרמניה וכן עשה כל שביכולתו לבסס את מעמדו ואת שלטון בית הבסבורג. כאשר חש כי מותו קרב, נסע לעיר שפייר מתוך מודעות היסטורית: "הווה נמהר ונגיע אל שפייר, שם שוכבים אבות אבותיי, שהיו גם הם מלכי גרמניה." שם אכן מת ב-1291^[10]. רודולף מוזכר בקומדיה האלוהית של דנטה בכמה מקומות שונים. בכל אזכוריו הוא מתואר כשליט שהביא על האימפריה הרומית הקדושה רעה^[11]. כך מתואר שהביא על איטליה את פצעי מותה, כך שלא יוכל עוד מלך אחר לשקמה, כמו כן מתאר את הגופרית ששורפת את רודולף ואת צ'ארלס^{[דרושה הבהרה]} מפני שלא דאבו בליבם אודות נתיניהם. כמו כן, מוזכר רודולף בספרים נוספים של דנטה מלבד הקומדיה האלוהית, לדוגמה בספרו הפילוסופי "המשתה" (קונביביו – Convivio) מוזכר רודולף כשליט רודף בצע ותענוגות^[12]. עדותו הספרותית של דנטה אודות רודולף מקבלת משנה תוקף מעדויות היסטוריות. אישיותו של רודולף אכן הייתה קשוחה, והוא היה ידוע בסגנונו הקשה ובצורה שבה שלט בנתיניו ביד רמה. קשיחות זו נודעה גם בקרב בנו, ממשיך דרכו, אלברט הראשון. מדיניות המיסוי שלו הייתה קשה בהתאם, והביאה לכך שעם מותו התאחדו שלוש פרובינציות שווייצריות כדי לארגן מרד כנגד שלטון בית הבסבורג האוסטרי^[13]. מורשתו של רודולף נמצאת בפולקלור האוסטרי מאז ימיו, וכוללת בין היתר פואמות ובלאדות. המשורר האוסטרי פרנץ גרילפרצר חיבר עבורו מחזמר שגולל את סיפורו של מזלו הטוב ומותו של המלך אוטרק", וחלקים גדולים מן המחזה הוקדשו להלל ושבח לבית הבסבורג^[13].

משפחתו עריכה

בשנת 1251 התחתן רודולף עם גרטרוד מהוהנבורג, בתם של בורקהארד החמישי, רוזן הוהנבורג ומכטילד מטיבינגן, ממנה נולדו לו 11 ילדים:

מתילדה מהבסבורג (1253–1304), התחתנה עם לודוויג השני, דוכס בוואריה
אלברכט הראשון, מלך גרמניה (1255–1308)
קתרינה (1256–1282)
אגנס מהבסבורג (1257–1322), התחתנה עם אלברכט השני, דוכס סקסוניה
הדוויג מהבסבורג (1259–1286), התחתנה עם אוטו השישי, מרקיז ברנדנבורג-זלצוודל
קלמנטיה מהבסבורג (1262–1293), התחתנה עם שארל מרטל מאנז'ו
הארטמן (1263–1281)
רודולף השני, דוכס אוסטריה (1270–1290)
יודית מהבסבורג (1271–1297), התחתנה עם ואצלב השני, מלך בוהמיה
זמזון (1275)
קרל (1276)

בשנת 1284 התחתן רודולף עם איזבל מבורגנדיה, מלכת גרמניה, בתם של היינריך הרביעי, דוכס בורגונדיה וביאטריס מנווארה, דוכסית בורגונדיה, אך לא היו לו ילדים ממנה.

אילן יוחסין עריכה

אלברכט השלישי, רוזן הבסבורג

איטה פון פולנדורף

גוטפריד שטאופן

לא ידוע

הארטמן השלישי, רוזן קילבורג ודילינגן

ריכנצה מלנצבורג

ברטולד הרביעי, דוכס צרינגן

הדוויג מפרוהבורג

רודולף השני, רוזן הבסבורג

אגנס משטאופן

אולריך, רוזן קילבורג ודילינגן

אנה מצרינגן

אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג

היילוויג מקיבורג

רודולף הראשון, מלך גרמניה

לקריאה נוספת עריכה

(Adam Wandruszka, Trans. Cathleen and Hans Epstein, The House of Habsburg: Six Hundred Years of a European Dynasty. (New York: Doubleday, 1964
Rudolf, I, Of Habsburg." Historic World Leaders. Ed. Anne Commire. (Detroit: Gale, 1994) Biography in Context. Web. 21 Apr. 2016"
(Jean Berenger, Trans. C.A. Simpson, A History of the Habsburg Empire 1273-1700 (New York: Routledge, 2013
(Hugh Chisholm, (ed) Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica (Cambridge: Cambridge University Press
(John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא רודולף הראשון, מלך גרמניה בוויקישיתוף

רודולף הראשון, מלך גרמניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רודולף הראשון, מלך גרמניה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ הערך "רודולף", האנציקלופדיה העברית, כרך ל', עמ' 600, מהדורת 1977.
^ John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 17-19.
^ Jean Berenger, Trans. C.A. Simpson, A History of the Habsburg Empire 1273-1700 (New York: Routledge, 2013) p 16.
^ Hugh Chisholm, (ed) Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica (Cambridge: Cambridge University Press)
^ John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 23.
^ ¹ ² Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica.
^ שלמה איידלברג, בנתיבי אשכנז: מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי הביניים, ניו יורק: חרמון, 2001. ובהערה שם ע"פ Irving A. Agus, Rabbi Meir Of Rothenburg, His life and his works as sources for the religious, legal, and social history of the Jews of Germany in the thirteenth century, Philadelphia : Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning, 1947. pp 125-153.
^ טור יורה דעה סימן רנ"ב
^ איתם הנקין, "עיון מחודש בפרשת שביו של מהר"ם מרוטנבורג ופדייתו לקבורה", ירושתנו ספר חמישי (תשע"א) עמ' שי"א-שי"ח.
^ Adam Wandruszka, Trans. Cathleen and Hans Epstein, The House of Habsburg: Six Hundred Years of a European Dynasty (New York: Doubleday, 1964) p 41.
^ דנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית, מאיטלקית: ראובן כהן (ירושלים: מאגנס, 2014), פורגטוריו, שיר שביעי, שורות 94-96, עמ' 414; שם, שיר שישי, שורות 103-105; שם, עדן, שיר שמיני, שורות 70-75.
^ דנטה אליגיירי, קונביביו - "המשתה", 4.3.6
^ ¹ ² "Rudolf, I, Of Habsburg." Historic World Leaders. Ed. Anne Commire. (Detroit: Gale, 1994) Biography in Context. Web. 21 Apr. 2016

[1] הערך "רודולף", האנציקלופדיה העברית, כרך ל', עמ' 600, מהדורת 1977.

[2] John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 17-19.

[3] Jean Berenger, Trans. C.A. Simpson, A History of the Habsburg Empire 1273-1700 (New York: Routledge, 2013) p 16.

[4] Hugh Chisholm, (ed) Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica (Cambridge: Cambridge University Press)

[5] John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 23.

[:0-6] ¹ ² Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica.

[7] שלמה איידלברג, בנתיבי אשכנז: מחקרים בקורות יהודי אירופה בימי הביניים, ניו יורק: חרמון, 2001. ובהערה שם ע"פ Irving A. Agus, Rabbi Meir Of Rothenburg, His life and his works as sources for the religious, legal, and social history of the Jews of Germany in the thirteenth century, Philadelphia : Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning, 1947. pp 125-153.

[8] טור יורה דעה סימן רנ"ב

[9] איתם הנקין, "עיון מחודש בפרשת שביו של מהר"ם מרוטנבורג ופדייתו לקבורה", ירושתנו ספר חמישי (תשע"א) עמ' שי"א-שי"ח.

[10] Adam Wandruszka, Trans. Cathleen and Hans Epstein, The House of Habsburg: Six Hundred Years of a European Dynasty (New York: Doubleday, 1964) p 41.

[11] דנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית, מאיטלקית: ראובן כהן (ירושלים: מאגנס, 2014), פורגטוריו, שיר שביעי, שורות 94-96, עמ' 414; שם, שיר שישי, שורות 103-105; שם, עדן, שיר שמיני, שורות 70-75.

[12] דנטה אליגיירי, קונביביו - "המשתה", 4.3.6

[:1-13] ¹ ² "Rudolf, I, Of Habsburg." Historic World Leaders. Ed. Anne Commire. (Detroit: Gale, 1994) Biography in Context. Web. 21 Apr. 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

רודולף הראשון, מלך גרמניה בית הבסבורג נולד:1 במאי 1218 מת:15 ביולי 1291
ריצ'רד, רוזן קורנוול אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה (מאבק ירושה)	ממלכת גרמניה 1273–1291	אדולף, מלך גרמניה
אוטוקר השני, מלך בוהמיה	דוכסות קרינתיה 1276–1286	מיינהארד, דוכס קרינתיה
אוטוקר השני, מלך בוהמיה	דוכסויות אוסטריה ושטיריה 1278–1282	אלברכט הראשון, דוכס אוסטריה ורודולף השני, דוכס אוסטריה
אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג	רוזנות הבסבורג 1239–1291	אלברכט החמישי, רוזן הבסבורג