ויקיפדיה

רוזטה (גשושית)

רוזטה הייתה גשושית מחקר ששוגרה ב־2 במרץ 2004 ממרכז החלל הגיאני שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו. מטרה זו הושלמה ב־12 בנובמבר 2014, כאשר הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו.

רוזטה
Rosetta
מודל של הגשושית רוזטה
מודל של הגשושית רוזטה
מודל של הגשושית רוזטה
מידע כללי
סוכנות חלל איס"א
מפעיל סוכנות החלל האירופית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן Astrium
תאריך שיגור 2 במרץ 2004
משגר אריאן 5
אתר שיגור ELA-3 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר המשימה
משימה
סוג משימה מקפת ונחתת
ביצוע יעף על כדור הארץ, מאדים, 2867 סטניס, 21 לוטטיה ו67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
מיקום נוכחי 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
לוויין של 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
תאריך כניסה למסלול ינואר - מאי 2014
תאריך יציאה ממסלול 30 בספטמבר 2016
גרם שמיים 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
תאריך נחיתה 12 בנובמבר 2014
משך המשימה הכולל 2 במרץ 2004 – הווה (20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה סה"כ: 12 שנים, 6 חודשים ו־28 יום
מידע טכני
משקל בשיגור 3,000 ק"ג
משקל 3,000 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל מטע"ד 165 ק"ג + 100 ק"ג (נחתת)
כוח 850 ואט
אורך 2.8 מטרים
רוחב 2.1 מטרים
גובה 2 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 28169
מאגר המידע הלאומי 2004-006A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשימי מסלולי רוזטה

שיגור הרוזטה עריכה

ב־2 במרץ 2004 שוגרה הגשושית באמצעות משגר אריאן 5, ממנו נפרדה במסלול סביב כדור הארץ. משימתה ארכה כ־10 שנים, עד ששיגרה את הנחתת, פיליי, אל ליבתו הקפואה של השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו (67P/Churyumov–Gerasimenko).

שיגורה של הרוזטה התעכב בשנה, כיוון שקורקעה אחרי שמשגר אריאן 5 התפוצץ לאחר שיגורו. בעקבות חקירת ההתפוצצות עברה המשימה שינויים, ואף יעדה המקורי של רוזטה, השביט וירטנן, נזנח, בשל אובדן חלון השיגור.

הנחיתה על השביט עריכה

ב־6 באוגוסט 2014 הפכה רוזטה לגשושית הראשונה שנכנסת למסלול סביב שביט. המצלמה שעל גבי הגשושית מיפתה את ליבתו של השביט במטרה לסייע למדענים לבחור מקום נחיתה מתאים. ב־12 בנובמבר 2014, לאחר מציאת מקום הנחיתה ההולם, שוחררה הנחתת פיליי ממרחק של קילומטר מהשביט. היא התקרבה לפני השטח של השביט במהירות של מטר לשנייה, והייתה אמורה לירות שלושה צלצלים, שיסייעו לה להיאחז בשביט. על המדענים מהמרכז האירופי לפעילות חלל בדרמשטט שבגרמניה הוטלה המשימה של הנחתת פיליי, שגודלה כגודלה של מכונת כביסה, על אזור הדומה בגודלו לשדה תעופה גדול.

ההנחתה של פיליי לא בוצעה כמתוכנן, ורק לאחר שני ניסיונות נחיתה בלתי מוצלחים, שלאחר כל אחד מהם התרוממה פיליי וניסתה לנחות שוב, נחתה לבסוף הנחתת במקום אחר מזה שתוכננה לנחות עליו. במקום הנחיתה הסופי קבלה פיליי אור לזמן מועט בהרבה מזה שהייתה מקבלת לפי החישובים בנקודת הנחיתה המקורית, כתוצאה מכך, זמן צבירת האנרגיה מהשמש ירד באחוזים רבים. פחות משלושה ימים מרגע נחיתתה על השביט, איבדה פיליי את היכולת לפעול, כתוצאה מהתרוקנות הסוללה. טרם הפסקת פעילותה הספיקו כל המכשירים של פיליי לבצע את משימתם כמתוכנן, ונתונים רבים נשלחו חזרה לכדור הארץ. כמעט כל משימתה של פיליי הושלמה. ב־14 ביוני 2015, פיליי נטענה מהשמש ושידרה אות לכדור הארץ.

המטרה: חקר השביטים עריכה

מטרתה העיקרית של משימת החלל, שעלותה כ־850 מיליון דולרים, הייתה הניסיון הראשון מסוגו לביצוע נחיתה רכה על גרעינו של שביט. כך התאפשר לערוך מחקר מקיף יותר של שביט משבוצע אי פעם.

המשימה התאימה לקשר החזק בין סוכנות החלל האירופאית (ESA) וחקר השביטים, קשר שהחל להתפתח, כאשר הגשושית ג'וטו צילמה תמונות תקריב של ליבתו של השביט היילי ב־1986. הנחתת חקרה את החומרים מהם עשוי השביט. מעריכים שחומרים אלה נשארו כמו שהם פחות או יותר מאז היווצרות מערכת השמש.

אחד מיוזמי הפרויקט הוא פרופ' עקיבא בר־נון מאוניברסיטת תל אביב שאמר:

פרויקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של הגשושית "ג'וטו" לגרעינו של השביט היילי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של גשושית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד־2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'וריומוב־גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו. השביטים הם הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש והם לא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ הרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ.

ציוני דרך בתוכנית עריכה

  • מרץ 2005 - מעבר ראשון בסמוך לכדור הארץ לצורך צבירת מהירות.
  • 26 בפברואר 2007 - מעבר ליד מאדים.
  • נובמבר 2007 - מעבר שני בסמוך לכדור הארץ.
  • 5 בספטמבר 2008 - מעבר ליד האסטרואיד 2867 סטניס וצילומו. התמונות הגיעו לכדור הארץ ב־6 בספטמבר והראו שרשרת של 7 מכתשים, תוצאת פגיעה חוזרת של שברי מטאוריט או תוצאת נתזי פגיעת מטאוריט. בסך הכל נמנו על האסטרואיד 23 מכתשים מתוכם 2 גדולים.
  • נובמבר 2009 - מעבר שלישי בסמוך לכדור הארץ.
  • 10 ביולי 2010 - מעבר ליד האסטרואיד 21 לוטטיה.
  • מאי 2011-ינואר 2014 - שיוט בחלל בהמתנה למפגש עם השביט.
  • יוני 2011 - הגשושית הגיעה למרחק המרבי מהשמש, כ־800 מיליון ק"מ.
  • 20 בינואר 2014 - שליחת פקודת התעוררות לגשושית לאחר 31 חודשי תרדמה.[1][2][3] הפקודה התקבלה בהצלחה.
  • ינואר-מאי 2014 - התקרבות לשביט צ'וריומוב־גרסימנקו.
  • 6 באוגוסט 2014 - כניסה למסלול סביב השביט צ'וריומוב־גרסימנקו.
  • אוגוסט 2014 - מיפוי השביט ואפיונו.
  • 12 בנובמבר 2014 - הנחתת נחתת על השביט.
  • נובמבר 2014-דצמבר 2015 - ליווי השביט במסלולו סביב השמש.
  • מאי 2016 - סוכנות החלל האירופית דיווחה כי הגשושית איתרה גליצין באטמוספירה של צ'וריומוב־גרסימנקו.[4]
  • 2 בספטמבר 2016 - רוזטה מאתרת את מיקומה הסופי של הנחתת פיליי.
  • 30 בספטמבר 2016 - רוזטה מסיימת את משימתה ומבצעת התנגשות מבוקרת עם השביט.[5]

פרסים ואותות הוקרה עריכה

האסטרואיד 16543 Rosetta נקרא על שם הגשושית לרגל הגעתה לכוכב השביט 67P.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוזטה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ynet, להעיר את רוזטה, ולגלות את סודות היקום, באתר ynet, 18 בינואר 2014
  2. ^ יואב לנדסמן, ‏עוּרי, רוזטה!, באתר "הידען", 20 בינואר 2014
  3. ^ אבי בליזובסקי, ‏רוזטה התעוררה והתקשרה הביתה, באתר "הידען", 20 בינואר 2014
  4. ^ Rosetta finds key building blocks of life in comet dust, באתר Engadget, ‏28 במאי 2016
  5. ^ אבי בליזובסקי, ‏המסע ההסטורי הסתיים: החללית האירופית רוזטה רוסקה על השביט אותו חקרה, באתר "הידען", 30 בספטמבר 2016
  6. ^ "(16543) Rosetta = ‏1991 RC2 =‏ 1998 QQ32". Minor planet center.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוזטה_(גשושית)&oldid=36653531"