רומה רימונים
רומֶה רימונים או מטול, הוא התקן המאפשר להרכיב רימון על קנה רובה (רובה מטען (רומ"ט) או רובה סער) ולשגרו מקנה הרובה באמצעות לחיצה על ההדק.
הסבר עריכה
כדי לשגר את הרימון, חייב הלוחם להחליף את מחסנית הכדורים הרגילים שברובה במחסנית תחמישים (התחמישים הם תרמילי כדורים ללא קליע, הממולאים באבק שרפה הודף בעל עוצמה חזקה יותר מהרגיל), להתקין את הרומה על קנה הרובה, ו"להלביש" עליו את רימון הרובה. בשל ההדף הרב שנוצר בעת הירי, אין אפשרות לירות את רימון הרובה כשהקת צמודה אל כתף הלוחם, ויש להצמיד את עקב הקת למשטח מאסיבי כגון קיר או גזע עץ. בתנאי שדה, כורע הלוחם ברך, ומניח את עקב הקת על האדמה, כאשר הרובה מוטה בזווית של 45 מעלות להשגת טווח מרבי. הירי מבוצע כאשר הלוחם מניח את ידו האחת בחזקה מעל למתפס הרובה, ובידו השנייה מפעיל את הדק הרובה. החזקה לא יציבה או לא נכונה של הרובה, תביא להשלכתו של הרובה בפניו של הלוחם הרוכן מעליו.
יתרון שיטה זו הוא בכך שטווח השיגור של הרימון גדול בהרבה מטווח זריקה של רימון יד, ושהרימון נורה בקשת בליסטית. אין אפשרות לירות ברובה כדורים רגילים כל עוד לא הוסר רימון הרובה מעל קנה כלי הנשק.
השורש ר.מ.ה בארמית משמעו השלכה, ומכאן השם 'רומה'.[1]
היסטוריה עריכה
החל ממלחמת העולם השנייה ועד לשנות ה-70 של המאה ה-20, השימוש ברומה רימונים נגד טנקים (ררנ"ט) היה נפוץ למדי. בשנות ה-80 הוחלף הררנ"ט במטולי רימונים ייעודיים ובמשגר M-203 אשר מורכב מתחת לקנה של הרובה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר החלו לפתח אמצעים לפיזור הפגנות (אלפ"ה), חזר השימוש בהתקנים דמויי ררנ"ט ושימוש בכדורי תחמיש חסרי קליע, לצורך ירי אמצעים כגון רימוני גז מדמיע וגלילי גומי המאוחסנים בהתקנים (כגון ררנ"ג או "טמפון").
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ צה"ל עושה שימוש רב בארמית לתיאור מונחים כגון זיווד.