רות גלר
רות גלר-אשכר (שמה המקורי: רות קוכמן; נולדה ב-16 באוקטובר 1923) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מוזיקאית ומורה למשחק ישראלית, כלת פרס אמ"י.
 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1923 (בת 100) ו' בחשוון ה'תרפ"ד  קמניץ, רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1947 |
| פרסים והוקרה | פרס מפעל חיים מטעם אמ"י (2017) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית דרכה עריכה
רות גלר (במקור: קוכמן) נולדה בקמניץ שברפובליקת ויימאר (כיום גרמניה) ב-1923, ועלתה לארץ ישראל ב-1935, בילדותה, לאחר עליית הנאצים לשלטון. היא למדה נגינה בפסנתר מהמורים פרנק פלג ורבקה בורשטיין-ארבר. במהלך מלחמת העצמאות שירתה בלהקה הצבאית הארצית ("המרכזית")[1] יחד עם שמואל סגל, שרגא פרידמן ואחרים. לאחר מכן נסעה לפריז ולמדה משחק אצל ז'אן-לואי בארו; עם שובה ארצה קיבלה תעודת הוראה לדרמה ממשרד החינוך. גלר היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה וספרות מהאוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב.
תיאטרון עריכה
ב-1950 החלה להופיע בתיאטרון הקאמרי. בשלב זה עוד נודעה כמוזיקאית לא פחות משחקנית: מבקר "מעריב" אורי קיסרי כתב על השתתפותה במחזה "מאז גן עדן" מאת ג'יי .בי. פריסטלי: "רות גלר הוכיחה, שגם פסנתרניות טובות עלולות לפעמים לבצע בכשרון תפקיד שאינו לירי אלא דרמטי."[2] מיכאל משה רנדל, מבקר "חרות", ציין בטורו על העלאת "הילולת רפאים" מאת נואל קאוורד בקאמרי: "לעומת זאת, גרמה לי נחת-רוח השחקנית הצעירה - הגברת רות גלר, שהבטיחה גדולות... עכשו נתנה הגברת גלר דמות בולטת ובימתית, - במובן הטוב של מלה זו."[3] ב-1951 הופיעה לראשונה בקולנוע בתפקיד קטן בסרט "תולדות כפר אחד", שהופק מטעם ויצו. באמצע שנות החמישים החלה לשחק גם בתיאטרון זירה, בין היתר במחזות "הזמרת הקרחת" ו"הפינג'אן". באותן שנים השתתפה גם בהכנת תסכיתי רדיו.
בשנות השישים הייתה חברה באנסמבל תיאטרון זווית. ב-1965 הופיעה בהצגה "מי יציל את הפלח" בבימת השחקנים - תיאטרון שהיה מסונף להבימה. בראשית 1966 שיחקה ב"הבימה" לראשונה, כשגילמה את גברת סורברי, אשת הקברן, במחזמר "אוליבר" שהתבסס על "אוליבר טוויסט". בנוסף, שיחקה במועדון צוותא באותה תקופה. בשנים הבאות היא המשיכה להופיע בשלושת המוסדות. באוקטובר 1968 גילמה את רות במחזה "הצילו" שהועלה בידי תיאטרון קליבן ונאסר על ידי הצנזורה לאחר שלוש הופעות. ב-1971 הופיעה ב"בית ברנרדה אלבה" בהפקת תיאטרון החאן; ב-2001 השתתפה בהצגה שוב, במהלך הרצתה על ידי הבימה. ב-1972 שיחקה את הברונית ב"השפן לשלטון" של ברוך ברקין, שהועלה בתיאטרון המרתף. היא השתתפה בעשרות הצגות לאורך השנים.
גלר שיחקה את גברת פירס בשתי ההפקות של "גבירתי הנאווה", ב-1969 עם רבקה רז, וב-1986 עם ריטה.
ב-2010 זכתה גלר בפרס הבמה לילדים ונוער לשחקנית הראשית הטובה ביותר על השתתפותה ב"דור 3.5" של תיאטרון הנפש.[4]
ב-2017 זכתה גלר בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י.
על המסך עריכה
בנוסף לקריירה שלה על הבמה, הרבתה גלר לשחק בקולנוע ובטלוויזיה: היא הופיעה בסרטו של ג'ורג' עובדיה "רחוב 60" מ-1976, בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן" מ-1977, שיחקה בסרטיו של דניאל וקסמן "טרנזיט" משנת 1979 ו"חמסין" מ-1982". שיחקה בסרטו של עקיבא טבת "עתליה" לצד מיכל בת אדם משנת 1984, בסרט הטלוויזיה "משחקים בחורף" בהפקת הערוץ הראשון משנת 1988, בסרט "אבא גנוב 2" משנת 1989, בסרט "זמן אמת" בכיכובו של אסי דיין משנת 1991, בסרט "מיתה טובה" משנת 2014 ובסרט "דרייבר" משנת 2017. בטלוויזיה שיחקה בסדרות רבות, ביניהן "משפט קסטנר" מ-1994 (סדרה שעסקה במשפט קסטנר), ב"זבנג!", "מלך של קבצנים", "בוקר טוב אדון פידלמן", "סברי מרנן", "איצ'ה", "שתיקת הצופרים", "רמזור", "בנות הזהב", "סרוגים", "המיוחדת", "פצועים בראש", "שטיסל", "חטופים", "לאהוב את אנה", "בלתי הפיך", "יום האם", "עמק תפארת", "חברות" ו"לצבי יש בעיה".
פילמוגרפיה עריכה
טלוויזיה עריכה
קולנוע עריכה
| סרט | במאי/ת | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| דרייבר | יהונתן אינדורסקי | 2017 | |
| תערובת מרה | דרור זהבי | 2015 | |
| הדיקטטור הקטן (סרט קצר) | נורית כהן | 2015 | |
| 10% ילדה שלי | אורי בר-און | 2015 | |
| הפיליפינית (סרט קצר) | ענת דן | 2014 | |
| המסע של האנה | ג'וליה פון היינץ | 2014 | |
| מיתה טובה | שרון מימון, טל גרניט | 2014 | |
| מנתק המים | עידן הובל | 2013 | |
| עמק תפארת | הדר פרידליך | 2011 | |
| בוקר טוב אדון פידלמן | יוסי מדמוני | אניטה | 2011 |
| התפרצות X | איתן צור | 2010 | |
| החזקים שורדים | אלן טסמה | 2009 | |
| מלך של קבצנים | אורי פסטר | 2007 | |
| חיי אהבה | מריה שרדר | 2006 | |
| שתיקת הצופרים | אורי ענבר | רוה"מ גולדה מאיר | 2003 |
| אהבה ממבט שני | מיכל בת-אדם | 1998 | |
| אחרי החגים | אמנון רובינשטיין | 1994 | |
| קיץ אצל אריקה | דליה הגר | חנה | 1992 |
| זמן אמת | אורי ברבש | אמא של נדב | 1991 |
| אבא גנוב 2 | אבי כהן | אחות | 1989 |
| עתליה | עקיבא טבת | 1984 | |
| חמסין | דניאל וקסמן | מלכה | 1981 |
| לנה | איתן גרין | 1980 | |
| כביש ללא מוצא | יקי יושע | סוהרת | 1980 |
| טרנזיט | דניאל וקסמן | 1980 | |
| מבצע יונתן | מנחם גולן | בת ערובה משוחררת | 1977 |
| רחוב 60 | ג'ורג' עובדיה | 1976 | |
| ז'אקו והיצאניות | פול סמית | אמא של יורם | 1972 |
| תולדות כפר אחד | 1951 |
קישורים חיצוניים עריכה
- רות גלר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רות גלר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רות גלר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רות גלר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
רות גלר, באתר AllMovie (באנגלית)- רות גלר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
רות גלר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רות גלר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- רות גלר, דף שער בספרייה הלאומית
- רות גלר, בארכיון הבימה
- רות גלר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- רות גלר באתר הבמה
- רות גלר באתר הבימה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ הלהקה המרכזית
- ^ אורי קיסרי, גן העדן היה קאמרי במקצת, מעריב, 27 במרץ 1950
- ^ מ.מ. רנדל, "הילולת רפאים" בתאטרון קאמרי, חרות, 21 ביולי 1950
- ^ כרמית ספיר ויץ. "הוכרזו זוכי פרסי הבמה לילדים ונוער, באתר nrg". מעריב, 22 באוגוסט 2010