רות דולורס וייס
רות דולורס וייס (נולדה ב־23 בפברואר 1978) היא זמרת-יוצרת ישראלית.
 | |
| רות דולורס וייס, 2014 | |
| לידה |
1978 (בת 46 בערך) ישראל |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| עיסוק | זמרת |
| סוגה | רוק אלטרנטיבי |
| שפה מועדפת |
אנגלית, עברית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברת תקליטים |
אנובה מיוזיק |
| שיתופי פעולה בולטים | יהוא ירון |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
וייס נולדה באשקלון, להורים שעלו מאוקראינה ב־1973. היא חיה מספר שנים באוסטין שבטקסס. בהיותה נערה נטלה לעצמה את השם האמצעי "דולורס" שמשמעותו בלאדינו עצבות ואומללות. למדה בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. הדמות ממנה שאבה השראה הייתה הזמר טום וייטס, שהתוודעה אליו דרך האלבום "Bone Machine", שקיבלה ליום הולדתה החמישה עשר. ב־1997, בגיל 19, עברה מאשקלון לתל אביב והקימה להקה בשם "B-Blond". ב־2003 הקימה את להקת "River Styx" ("נהר סטיקס") עם חבר הלהקה, שי לוינשטיין, עם סתו נחום ועם נגן הקונטרבס יהוא ירון.[1]
תקליטה הראשון "(Come See (Raw Versions" יצא לאור באוגוסט 2004, ובו שרה באנגלית בלבד בליווי פסנתר. תקליטה השני "בעברית", שיצא באוגוסט 2008 כלל שירים בעברית. בינואר 2012 יצא לאור תקליטה השלישי, "My Middle Name is Misery" (שמי האמצעי הוא אומללות), בו היא מבצעת בליווי בלתי־שגרתי שכולל את הקונטרבס של יהוא ירון וכלי נשיפה, גרסאות כיסוי לשירים של אלביס קוסטלו, דייוויד בואי, נינה סימון, בוב דילן, ניק קייב, בילי הולידיי, קינג קרימזון, רוברט ואייט ואחרים, בהם אף ביצוע לשיר הפופ-דאנס "Toxic" של זמרת הפופ בריטני ספירס. התקליטים זכו לאהדת הביקורת. במרץ 2014 יצא אלבומה "בשפת בני האדם". בנובמבר 2014 הופיעה עם שלמה יידוב[2].
לווייס קול עמוק וייחודי, בעל צרידות ומנעד רחב. סגנונה משלב בין ג'אז, בלוז, מוזיקת נשמה, פולק ומוזיקת רוק. הביצוע שלה לשיר "משירי ארץ אהבתי", למשל, מתואר על ידי מבקר המוזיקה של עיתון הארץ, בן שלו במילים "כדור שלג מתגלגל של רגש חשוף, שמאיים לקבור תחתיו את הזמרת עצמה"[3]. בפברואר 2012 כתב שלו: "רות דולורס וייס היא הזמרת הכי טובה שעלתה על במת המוזיקה הישראלית בשנים האחרונות"[4].
ב-2020, הביצוע שלה ל"שירי ארץ אהבתי" זכה לחשיפה מחודשת עקב שימושו בסדרה "שעת נעילה".
דיסקוגרפיה עריכה
- (Come See (Raw Versions (2004)
- בעברית (2008)
- My Middle Name is Misery (2011)
- בשפת בני האדם (2014)
קישורים חיצוניים עריכה
רות דולורס וייס, ברשת החברתית פייסבוק
רות דולורס וייס, ברשת החברתית אינסטגרם
רות דולורס וייס, סרטונים בערוץ היוטיוב
רות דולורס וייס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רות דולורס וייס, באתר ספוטיפיי
רות דולורס וייס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
רות דולורס וייס, באתר Last.fm (באנגלית)
רות דולורס וייס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רות דולורס וייס, באתר Discogs (באנגלית)
רות דולורס וייס, באתר Songkick (באנגלית)- רות דולורס וייס, דף שער בספרייה הלאומית
רות דולורס וייס, באתר בנדקמפ- רות דולורס וייס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ביקורת: wanted, wanted: Dolores Haze, באתר השרת העיוור, 5 באוקטובר 2004
- בן שלו, לראות את היופי עם האביונות, באתר הארץ, 19 בפברואר 2008
- בן שלו, ביקורת || האלבום הנהדר של רות דולורס וייס, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
- נגה גילעם, הכאב של דולורס: רות דולורס וייס בהופעה, באתר nrg, 29 ביוני 2009
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם רות דולורס וייס, באתר iCast, 16 באוגוסט 2011- יעקב בר און, חיה עד יאוש, מקור ראשון, מוסף "שבת", 6 באפריל 2012, 6 באפריל 2012
- עמיחי חסון, תמיד יש חירות חדשה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 6 באפריל 2012, 6 באפריל 2012
- רועי בהריר, תחנות רוח: התחנות התרבותיות של רות דולורס וייס, באתר nrg, 17 במרץ 2012
- רז ישראלי, תחנות תרבות עם רות דולורס וייס, באתר nrg, 9 בפברואר 2014
בן שלו, רות דולורס וייס: "אני לא חושבת ששירה זה דבר שאני באמת מצטיינת בו", באתר הארץ, 21 במרץ 2014- נדב מנוחין, רות דולורס וייס נגישה יותר מתמיד, באתר וואלה!, 20 במאי 2014
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "כבר לא מתייסרת". הארץ. נבדק ב-2021-10-27.
- ^ רות דולורס וייס, רות דולורס וייס מספרת על סגירת המעגל עם שלמה יידוב, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
- ^ בן שלו, לראות את היופי עם האביונות, באתר הארץ, 20 בפברואר 2008
- ^ בן שלו, האלבום הנהדר של רות דולורס וייס, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012