רז'ה שרש
רֶזֶ'ה שֶרֶש (במקור שפיצר, בהונגרית: Seress Rezső (תעתיק:[ˈʃɛrɛʃː ˈrɛʒøː]) 3 בנובמבר 1889 או 1899 – 12 בינואר 1968) היה פסנתרן ומלחין יהודי-הונגרי שהתפרסם בזכות שירו "יום ראשון עצוב" באנגלית התפרסם כ-"Gloomy Sunday", שהפך לסטנדרט של ג'אז, זכה לאינספור ביצועים, ונודע לשמצה בתור "שיר ההתאבדות ההונגרי".
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1889 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| התאבד |
12 בינואר 1968 (בגיל 78) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Spitzer Rezső |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| תקופת הפעילות |
מ-1925 |
| שפה מועדפת |
הונגרית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בשנת 1889[1] (לפי מקורות מסוימים ב-1899) בשם רודולף ("רודי") שפיצר למשפחה יהודית ברובע השמיני של בודפשט, שהיה בתקופה ההיא מאוכלס בסופרים, אמנים, מוזיקאים צוענים ומשפחות יהודיות עניות.[2] בגיל צעיר שינה את שמו לשם ההונגרי רז'ה שרש, נשר מהלימודים בתיכון, והצטרף לקרקס נודד כאמן טרפז. במהלך אימון הוא נפל מהטרפז מגובה רב אך שרד בדרך פלא את התאונה, ולאחר חודשים של החלמה החליט לנסות את מזלו כשחקן תיאטרון.[2] במשך תשע שנים התפרנס בדוחק כשחקן בתיאטרון "Városligeti Műszínkör", מעין תיאטרון וודויל שפעל בפארק העירוני של בודפשט.[3] שרש לימד את עצמו לנגן על פסנתר, ומנהל התיאטרון גילה את כישרונו ואישר לו לנגן גם שירים שכתב בעצמו. במהלך שנות ה-20 נהיה שרש אחד מכותבי השירים והמבצעים החשובים ביותר בבודפשט. בין השנים 1923–1933 כתב שרש יותר מ-60 שירים.[3] להיטו הראשון "Még egy éjszaka" (עוד לילה אחד) בשנת 1925 מכר יותר כ-18,000 עותקים.[2] הוא עזב את התיאטרון והחל להופיע במקומות כמו מסעדת קוּלאץ' ומסעדת קישפיפה.
היצירה המפורסמת ביותר שלו "Szomorú Vasárnap" ("יום ראשון עצוב") נכתבה בשנת 1933 למילים שכתב המשורר לאסלו יאבור (אנ'), אז כתב פלילי ב"עיתון השעה 8" (Órai Újság 8), והוקלטה על ידי פאל קלמר (אנ').[4] השיר תורגם לאנגלית ב-1935 והתפרסם מאוד בגרסתה של בילי הולידיי, משנת 1941. במשך השנים הפך לסטנדרט של ג'אז, עם עשרות גרסאות בשפות שונות, ובוצע על ידי אמנים רבים. השיר התפרסם בין היתר בגלל שמועה שנפוצה כי אנשים רבים התאבדו בעקבות שמיעתו.
שרש עצמו לא זכה להנות מההצלחה הבינלאומית של השיר. ב-1938 החלה חקיקה אנטי-יהודית בהונגריה, ובשנת 1941 הוא נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הצליח לשרוד בין היתר בזכות קצין חובב מוזיקה ששמע אותו בעבר מנגן במסעדת קולאץ'. לאחר תום המלחמה חזר לבודפשט, אך השלטון הקומוניסטי ראה בו תומך במיקלוש הורטי והוא לא הורשה לנגן את שיריו.[5] אף על פי ששירו הצליח ברחבי העולם והוקלט פעמים רבות, לא הייתה לו אפשרות לאסוף את התמלוגים עבורו, והוא המשיך לנגן לפרנסתו במסעדת קישפיפה, וסבל מעוני ודיכאון. בינואר 1968 התאבד בקפיצה מחלון ביתו.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ The Library of Congress, Seress, Rezső - LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies | Library of Congress, from LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies (Library of Congress), id.loc.gov
- ^ 1 2 3 Nicole Waldner, Gloomy Sunday: Part Three, July 2018 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Emília Barna, Tamás Tófalvy, Made in Hungary: Studies in Popular Music, New York: Routledge, 2017-01-06, עמ' 113, ISBN 978-1-351-70983-5. (באנגלית)
- ^ Emília Barna, Tamás Tófalvy, Made in Hungary: Studies in Popular Music, New York: Routledge, 2017-01-06, עמ' 113, ISBN 978-1-351-70983-5. (באנגלית)
- ^ Miniature Statue of ‘Hungarian Suicide Song’ Writer Rezső Seress Appears in Downtown Budapest, Hungary Today, 2019-09-10 (באנגלית)
- ^ "Rezsoe Seres Commits Suicide; Composer of 'Gloomy Sunday'". Microfilm scan. Obituaries. New York Times. 14 ינו' 1968. p. 84.
{{cite web}}: (עזרה)
