ריבית הפרה היא ריבית הנגבית על יתרת הקרן בהלוואה אם הלווה לא עמד בתנאיה במהלך תקופת התשלומים, כלומר, הוא לווה בדיפולט. דיפולט הוא מונח מעולם הפיננסיים המתאר מצב שבו אדם או גוף שלווה כסף אינו עומד בתנאי ההלוואה - כלומר הוא החמיץ את מועד התשלום של הריבית או הקרן.[1] למשל כאשר רוכש דירה אינו עומד בתשלומי המשכנתא, או כאשר תאגיד או ממשלה אינם משלמים איגרת חוב כאשר הגיע מועד הפדיון. לרוב, לווה ייחשב כדיפולטיבי, על ידי בנקים וגופים פיננסיים אחרים, לאחר תקופה של 90 יום בה לא עמד בהתחייבויותיו.[2]

ריבית ההפרה תהיה לרוב גבוהה בשיעור ניכר מהריבית המקורית, ובכך היא משקפת את השינוי לרעה שנוצר בסיכון האשראי של הלווה.

התנאים שהפרתם גוררת החלת ריבית הפרה הם לרוב איחור בתשלומים או אף כשל אשראי של הלווה. עם זאת, בהלוואות מסוימות המלווה והלווה יכולים להחליט מראש על תנאים נוספים שייחשבו כהפרה. בנקים נוהגים להחיל ריבית הפרה כדי להפריד בין תרחישים שונים לסיכון האשראי שגלום בהלוואה.

דיפולט פיננסי עריכה

כאשר לווה נמצא במצב של דיפולט, ישנה חשיבות לשאלה האם מדובר בהלוואה כנגד בטוחה או לא. אם מדובר בהלוואה כנגד בטוחה (כזו שיש נכס אשר יכול לשמש כבטוחה למקרה שההלוואה אינה מוחזרת), למלווה נולדת זכות חוקית לתפוס את הבטוחה, למשל דירה במקרה שההלוואה היא משכנתא. במקרה בו ההלוואה היא אינה כנגד בטוחה, למשל בגין חוב לבית החולים לאחר טיפול רפואי, למלווה אמנם קיימת זכות לתבוע את החזר החוב מהלווה, אך זכות זו כרוכה בפרוצדורה ואינה מבטיחה כי כלל הסכום יוחזר למלווה. בשל כך, במקרה של הלוואה שלא כנגד בטוחה, המלווה לרוב ימתין מספר חודשים בתקווה שהלווה יוכל לחזור לעמוד בתשלומים בטרם יכריז עליו כדיפולטיבי. במצב בו המלווה מבין שלא יוכל לגבות את החוב, ירשום המלווה בספריו את החוב כחוב אבוד (כהוצאה).[3]

יש להבחין בין המונח "דיפולט" מהמונחים "חדלות פירעון", "היעדר נזילות" ו-"פשיטת רגל":

  • דיפולט: החייב נמצא במצב בו חלף מועד התשלום על חוב.
  • חוסר נזילות: לחייב אין מספיק מזומן (או נכסים נזילים אחרים) לתשלום חובותיו.
  • חדלות פירעון: מונח משפטי שמשמעותו - החייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו.
  • פשיטת רגל: מצב משפטי, המביא לכך שבית המשפט או הגוף הרלוונטי מפקחים על ענייני הכספים של מי שחדל פירעון או במחדל.

הדיפולט הגדול בהיסטוריה הוא של חברת השירותים הפיננסיים האמריקאית ליהמן ברדרס, לאחר שזו נקלעה לחובות של כ־613 מיליארד דולרים בעקבות משבר הסאבפריים בשנת 2008. הדיפולט הגדול ביותר למדינה ריבונית הוא משבר החוב של יוון, כאשר יוון נקלעה לחוב של 138 מיליארד דולר במרץ 2012.[4]

השלכות עריכה

כאשר לווה מגיע למצב דיפולט, עליו לקחת בחשבון את ההשלכות הנובעות מכך, בהן:[5]

  • הורדת דירוג האשראי של הלווה (לרוב, למשך כשבע שנים)
  • פגיעה בסיכוייו של הלווה לקבל הלוואות בעתיד, או לקבל הלוואות בתנאים טובים (למעשה השלכה הנובעת בין היתר מהורדת דירוג האשראי)
  • פעולות גביה שינקוט נגדו המלווה באמצעות הוצאה לפועל, למשל עיקול חשבון בנק או רכב

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עמי גינזבורג, Default, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2010
  2. ^ Explaining changes to the 90 day rule for open banking access | TrueLayer, truelayer.com (באנגלית)
  3. ^ Default: What It Means, What Happens When You Default, Examples, Investopedia (באנגלית)
  4. ^ Greece could be biggest national default in history, June 29, 2015, Patrick Gillespie, CNN Money
  5. ^ By, What Happens If I Default on a Loan?, www.experian.com (באנגלית אמריקאית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.