ריוקו טאני

ג'ודוקא ופוליטיקאית יפנית

ריוקו טאנייפנית: 谷亮子;‏ נולדה ב-6 בספטמבר 1975) היא ג'ודוקא ופוליטיקאית יפנית.

ריוקו טאני
谷亮子
לידה 6 בספטמבר 1975 (בת 48)
פוקואוקה, פוקואוקה, יפן
מידע כללי
שם לידה 田村亮子 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפןיפן יפן
השכלה
  • אוניברסיטת טייקיו
  • אוניברסיטת הספורט של יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 48 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.46 מטר[1]
בן או בת זוג יושיטומו טאני עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט ג'ודו
משקל עד 48 ק"ג
תקופת הפעילות 1990–2010 (כ־20 שנה)
הישגים
דרגה דאן 6
פרסים והוקרה
  • מדליית כבוד עם סרט סגול (2003, 2004, 2007)
  • פרס קיקוצ'י קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
ג'ודו
מתחרה עבור יפןיפן יפן
המשחקים האולימפיים
זהבסידני 2000עד 48 ק"ג
זהבאתונה 2004עד 48 ק"ג
כסףברצלונה 1992עד 48 ק"ג
כסףאטלנטה 1996עד 48 ק"ג
ארדבייג'ינג 2008עד 48 ק"ג
אליפות העולם
זהבהמילטון 1993עד 48 ק"ג
זהבצ'יבה 1995עד 48 ק"ג
זהבפריז 1997עד 48 ק"ג
זהבברמינגהאם 1999עד 48 ק"ג
זהבמינכן 2001עד 48 ק"ג
זהבאוסקה 2003עד 48 ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2007עד 48 ק"ג
ארדברצלונה 1991עד 48 ק"ג
משחקי אסיה
זהבהירושימה 1994עד 48 ק"ג
אליפות אסיה
ארדאוסקה 1991עד 48 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא טאני.

במהלך קריירת הג'ודו, טאני התחרתה בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג וזכתה בשיא של שבע אליפויות עולם וחמש מדליות אולימפיות כולל שתיים מזהב בסידני 2000 ובאתונה 2004.[2]

בשנת 2010, היא נבחרה לבית היועצים של יפן, הבית עליון של הפרלמנט היפני.

ביוגרפיה עריכה

ריוקו טאמורה נולדה בעיר פוקואוקה שביפן ב-6 בספטמבר 1975[3] והחלה ללמוד ג'ודו בגיל 7.[4] היא למדה ספרות באוניברסיטת טייקיו.

בשנת 2003, היא התחתנה עם שחקן הבייסבול יושיטומו טאני. על פי דיווחים החתונה עלתה כ-3 מיליון דולר.[4] לזוג שני בנים שנולדו ב-2005 ו-2009.

קריירת ספורט עריכה

בגובה של 1.46 מטר, טאני התחרתה בקטגוריית המשקל הנמוכה ביותר (עד 48 ק"ג) במשך כל הקריירה. בדצמבר 1990, טאני זכתה במדליה המשמעותית הראשונה שלה בקריירה המקצועית כאשר זכתה במדליית הזהב בטורניר הבינלאומי 'Fukuoka tournament Japan', טורניר בו המשיכה לזכות 13 שנים ברצף.[5]

בשנת 1993, היא זכתה לראשונה באליפות העולם שנערכה בהמילטון לאחר שגברה בקרב הגמר על לי איו הסינית ובאותה השנה קיבלה את הדרגה דאן 4, הדרגה הגבוהה ביותר לג'ודוקא פעיל. טאני המשיכה לזכות באליפויות העולם הדו-שנתיות בשנים 1995, 1997, 1999, 2001, 2003 ו-2007. בשנת 2005 היא לא השתתפה מאחר שהייתה בהריון עם בנה הראשון.[4] שיא 7 הזכיות של טאני נשבר רק בידי הצרפתי טדי רינר בשנת 2015, בתקופה שבה אליפויות העולם הם אירועים שנתיים.

טאני השתתפה בחמישה משחקים אולימפיים רצופים וזכתה בחמש מדליות. באולימפיאדת ברצלונה 1992, כאשר הייתה בת 16, היא זכתה במדליית הכסף לאחר שניצחה בשלב חצי הגמר את קרן בריגס הבריטית הוותיקה וארבע פעמים אלופת העולם והפסידה בגמר לססיל נובאק הצרפתייה. לאחר ברצלונה 1992 טאני החלה רצף של 84 ניצחונות וארבע שנים ללא הפסד.[5] הרצף נגמר באולימפיאדת אטלנטה 1996 שם זכתה שוב במדליית הכסף כאשר הפסידה בגמר לצפון-קוריאנית קיה סון-הי למרות היותה עדיפה. קיה הצליחה לעמוד בפני ההתקפות של טאני ואף הצליחה להשיג ניקוד לקראת סוף הקרב. מדליית הכסף השנייה של טאני היוותה אכזבה ענקית[6] ובתקשורת היפנית דיברו על "קללה אולימפית".

לאחר אטלנטה 1996, היא נשארה בלתי מנוצחת ב-12 השנים הבאות.[4] בסידני 2000, היא ניצחה בשלב חצי הגמר את צ'ה היון-היאנג הצפון-קוריאנית לאחר קרב קשה, אך בגמר לא השאירה סיכוי ליריבתה הרוסייה ליובוב ברולטובה. 36 שניות מפתיחת הקרב, טאני ביצעה תרגיל אוצ'י-מאטה (הטלת ירך-פנימית) וקיבלה ניקוד איפון ומדליית זהב. ארבע שנים לאחר מכן באולימפיאדת אתונה היא ניצחה באיפון סדרה של קרבות והגיעה לגמר[7] בו ניצחה את פרדריק ז'וסינה הצרפתייה לאחר ניקוד קוקה שקיבלה בתחילת הקרב וניקוד ווזארי שקיבלה בשניות האחרונות של הקרב.[8] היא הפכה לג'ודוקא האישה הראשונה שזוכה בשתי מדליות זהב אולימפיות.[5]

באולימפיאדת בייג'ינג 2008, תקוותיה של טאני לזכות בזהב אולימפי שלישי נגוזו כאשר הפסידה בעונשים לאלינה דומיטרו הרומנייה בשלב חצי הגמר. טאני נשרה לקרב על מדליית הארד בו גברה על ליודמילה בוגדנובה הרוסייה.

בשנת 2010, טאני פרשה מג'ודו תחרותי. במהלך קריירה של כ-20 שנים, טאני הפסידה רק חמש פעמים.[4] בשנת 2011, בערב הגאלה בפריז לכבוד יום השנה ה-60 של איגוד הג'ודו העולמי, האיגוד חלק לה כבוד והכריז עליה כ"ג'ודוקא האישה הטובה ביותר בכל הזמנים".[9]

פופולריות ומורשת עריכה

טאני הלכה בעקבותיה של קאורי ימאגוצ'י, שבשנת 1984 הפכה לאישה היפנית הראשונה שזוכה באליפות העולם בג'ודו - ספורט שהיה שמור בעיקר לגברים. ימאגוצ'י היוותה את ההשראה לדמות יאווארה אינוקומה בסדרת המאנגה היפנית 'Yawara!' ‏ (אנ'). הסדרה עקבה אחרי הכנותיה של יאווארה לאולימפיאדת ברצלונה 1992. כאשר טאני ייצגה את יפן בברצלונה, היא נתפסה על ידי הציבור היפני כיאווארה האמיתית ועד מהרה כונתה יאווארה-צ'אן או טאווארה.[10]

עקב הצלחתה ואישיותה העליזה, טאני התפרסמה מאוד ביפן.[11] היא הופיעה במספר פרסומות טלוויזיה והחתונה שלה, אשר שודרה בשידור חי בטלוויזיה היפנית, נצפתה על ידי 20 מיליון אנשים.[4] גם הלידה של בנה הראשון, הפכה לאירוע תקשורתי גדול כאשר צלמים חיכו ליציאתה מבית החולים.

ההצלחה של ג'ודו הנשים היפני בשנות ה-90 מיוחסת לטאני, שהובילה דור חדש של מתחרות. מאחר שלא נתנה לנישואיה לשים קץ לקריירת הספורט שלה, וזכתה באליפות העולם האחרונה שלה כאמא צעירה, היא נחשבת לסמל של שינוי תפקיד האישה בחברה היפנית.[10]

קריירה פוליטית עריכה

טאני הוצגה לפוליטיקה על ידי חבר בית הנבחרים של יפן, איצ'ירו אוזאווה.[4] ב-10 במאי 2010, המפלגה הדמוקרטית של יפן הודיעה שטאני תייצג את המפלגה כמועמדת פרופורציונלית בבחירות לבית היועצים של יפן בקיץ 2010. תחילה טאני ציינה כי היא עדיין מתכוונת להמשיך בקריירת הג'ודו שלה,[12] אך בסופו של דבר פרשה מג'ודו לאחר שזכתה במושב בבחירות.

ביולי 2012, היא עזבה את המפלגה הדמוקרטית ועברה למפלגה החדשה "חיי העם קודמים" (אנ'). מאוחר יותר באותה השנה, הייתה אחד ממייסדי "מפלגת חיי העם" (אנ'), יחד עם איצ'ירו אוזאווה.[3] לקראת בחירות 2016, טאני קיבלה פניות ממספר מפלגות להצטרף אליהן, אך אוזאווה דרש את הישארותה במפלגה מאחר שעזיבתה פירושה שהמפלגה תרד מתחת לדרישת המינימום של חמישה חברי פרלמנט וכתוצאה מכך תאבד את מעמדה כמפלגה רשמית. ביוני 2016 טאני הודיעה על החלטתה להישאר במפלגה עד הבחירות, אך לא להישאר לקדנציה שנייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריוקו טאני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרופיל וסטטיסטיקות אודות הג'ודוקא באתר sports-reference.com
  2. ^ מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
  3. ^ 1 2 פרופיל באתר הרשמי, 'taniryoko.jp' (ביפנית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 פלורן בוטייה,‏ "On a retrouvé... Ryoko Tamura-Tani", ‏ 20 ביוני 2015, Le Monde (בצרפתית)
  5. ^ 1 2 3 ריוקו טאני באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ ‏ "Japan Loses Big One but Wins Another", ‏ 27 ביולי 1996, לוס אנג'לס טיימס
  7. ^ ‏ "Yawara-chan, Nomura capture gold at Athens Olympics",‏ 15 באוגוסט 2004,‏ The Japan Times
  8. ^ הקרב מול פרדריק ז'וסינה, בגמר האולימפי 2004, אתר JudoInside
  9. ^ יושיקי ימאדה, ‏ "Tani honored at IJF gala as the best ever",‏ 24 באוגוסט 2011, 'Asahi Shimbun'
  10. ^ 1 2 דניאל קריגר, ‏ "Japanese Women Kick and Punch Out a Space for Themselves in Sports", ‏ 21 באוגוסט 2011, הניו יורק טיימס
  11. ^ ‏ "Ryoko Tamura-Tani, judo star", ‏ 27 בדצמבר 2007, ליברסיון (בצרפתית)
  12. ^ אלכס מרטין, ‏ "DPJ to field judo star Tani as candidate",‏ 11 במאי 2010,‏ The Japan Times