ריי קנדי

ריימונד "ריי" קנדי (באנגלית: Raymond "Ray" Kennedy;‏ 28 ביולי 1951 – 30 בנובמבר 2021) היה כדורגלן אנגלי.

ריי קנדי
Ray Kennedy

מידע אישי
לידה	28 ביולי 1951 סיטון דלאוואל שבאנגליה
פטירה	30 בנובמבר 2021 (בגיל 70)
שם מלא	ריימונד קנדי
גובה	1.80 מטרים
עמדה	חלוץ מרכזי, קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1968–1974 1974–1982 1982–1983 1983–1984 ארסנל ליברפול סוונסי סיטי הרטלפול 158 (53) 275 (51) 42 (2) 23 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1980 אנגליה 17 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ביוגרפיה

קנדי נולד בסיטון דלאוואל שבנורת'מברלנד. הוא החל את הקריירה שלו במועדון פורט וייל, אך בגיל 16 אמר לו המאמן סטנלי מתיוס כי הוא לא מתאים לשחק בכדורגל מקצועני. קנדי קיבל את דעתו של מי שהיה אחד מטובי הכדורגלנים האנגליים, חזר למקום הולדתו והחל להשתתף במשחקי חובבים במקביל לעבודתו במפעל ממתקים.

ב-1968 הוחתם קנדי על ידי מאתר כישרונות שצפה בו מטעם ארסנל. שנה אחת לאחר מכן, ב-29 בספטמבר 1969, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק נגד גלנטוראן בגביע ערי הירידים; באותה עונה העפילו התותחנים עד למשחק הגמר מול אנדרלכט. קנדי מילא תפקיד חשוב במשחק הראשון, לאחר שצימק את התוצאה ל־1:3. המשחק השני הסתיים בניצחון 3:0 לטובת ארסנל, מה שהבטיח לתותחנים את הזכייה בתואר אירופי ראשון בזכות הפרש שערים.

קנדי השתתף בשישה משחקים בלבד בעונת 1969/1970, אך בעונה שלאחר מכן החמיץ משחק אחד בלבד. שער הניצחון של קנדי בדרבי של צפון לונדון מול טוטנהאם הוטספר הקנה לארסנל את האליפות, לראשונה מאז עונת 1952/1953. שלושה ימים לאחר מכן נערך גמר גביע ה-FA, שהסתיים בניצחון על ליברפול בתוצאה 2:1. קנדי אמנם לא הבקיע בגמר, אך סיים את העונה כמלך השערים של ארסנל עם 27 הבקעות. דאבל זה היה הפעם השנייה במאה ה-20 שבה מועדון כלשהו מגיע להישג זה.

משחק גמר גביע ה-FA הבא שהמועדון העפיל אליו הסתיים בהפסד ללידס יונייטד; קנדי עלה כמחליף במקום ג'ון רדפורד, אך כשל בהשוואת תוצאת המשחק; גם בעונה זו (1971/1972) הוא סיים כמלך השערים של ארסנל, הפעם עם 19 שערים. במשך שתי העונות הבאות הוא היה שחקן הרכב קבוע בארסנל והבקיע שערים רבים כולל זכייה נוספת בתואר מלך השערים של המועדון בעונת 1973/1974. אולם, למרות יכולתו הגבוהה הוא לא הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בתארים כלשהם. בסוף העונה הוא הועבר לליברפול תמורת סכום של 180,000 לירות שטרלינג. קנדי היה ההחתמה האחרונה של המאמן ביל שאנקלי, שהודיע על התפטרותו באותו יום. הופעת הבכורה שלו בליברפול הייתה במשחק נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג' ב-31 באוגוסט 1974, וכבר בדקה ה-22 הוא הבקיע את השער הראשון מתוך שלושה של ליברפול.

קנדי לא הרבה לשחק בעמדת החלוץ המרכזי שבה הצטיין, בעיקר בגלל נוכחותם של קווין קיגאן וג'ון טושאק. אולם, בוב פייזלי שהחליף את שנקלי הועיד את קנדי למטרה אחרת. הוא נתן לו את החולצה מס' 5 והסיט אותו לעמדת הקשר המרכזי התוקף, החלטה שהתבררה כנכונה לאחר שקנדי שיחק היטב בשארית העשור.

הופעת הבכורה של קנדי במדי הנבחרת הייתה בניצחון 2:1 על נבחרת ויילס ב-24 במרץ 1976. קנדי הבקיע את השער הראשון של אנגליה. בהמשך הקריירה שלו הוא השתתף ב-16 משחקים נוספים במדי הנבחרת. הוא אף נכלל בסגל הנבחרת ליורו 1980.

קנדי זכה עם ליברפול בגביע אופ"א (כאשר הוא מבקיע שער במשחק הגמר) ובאליפות של עונת 1975/1976. בעונה שלאחר מכן הוא היה קרוב לשחזור הזכייה בדאבל עם ארסנל, אך משחק גמר גביע ה-FA הסתיים בהפסד למנצ'סטר יונייטד וקנדי החמיץ את ההזדמנות להיות השחקן הראשון שזוכה בדאבל עם שני מועדונים שונים.

לאחר שהאפשרות לזכייה בדאבל הפכה ללא ריאלית נערך גמר גביע אירופה לאלופות מול בורוסיה מנשנגלדבך. המשחק הסתיים בניצחון של ליברפול בתוצאה 3:1, וקנדי זכה בתואר אירופי שלישי. הוא זכה עם ליברפול בגביע אירופה גם בעונה שלאחר מכן ובעונת 1980/1981, במקביל לשתי אליפויות נוספות וגביע ליגה ראשון. בגמר ב-1981 נגד ריאל מדריד הבקיע את השער היחיד במשחק ובכך העניק את התואר לקבוצתו.

קנדי עזב את ליברפול ב-1981 בעקבות עליית קרנו של הקשר הצעיר רוני וליין, ובינואר 1982 הצטרף לסוונסי סיטי תמורת 160,000 לירות שטרלינג. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק נגד מנצ'סטר יונייטד ב-30 בינואר. תקופתו של קנדי בסוונסי הסתיימה בצורה רעה, לאחר שהואשם על ידי המאמן ג'ון טושאק (שותפו לשעבר בליברפול) בכך שהוא אינו מתאמץ מספיק על המגרש. אולם, הסיבה האמיתית לכך הייתה מחלת פרקינסון שממנה סבל קנדי. הוא ניסה להמשיך את הקריירה שלו כשהצטרף בנובמבר 1983 להרטלפול יונייטד, אולם מצבו הבריאותי החמיר והוא נאלץ לפרוש ב-1984, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-33. בגיל 35 התברר לו סופית כי הוא אכן חולה בפרקינסון.

קנדי עבד כמאמן בסנדרלנד לאחר פרישתו, והייתה זו הפעם האחרונה שבה היה מעורב בתחום הכדורגל. את רוב זמנו מאז הפרישה ועד למותו הוא הקדיש לעבודה שמטרתה לגייס מימון למחקר וטיפול במחלת פרקינסון. ב-1991 נערך באצטדיון הייבורי משחק צדקה בין ארסנל לליברפול, ו-18,000 צופים הגיעו על מנת להביע תמיכה במטרתו של קנדי.

מאז פרישתו הוא נאלץ להתמודד עם יכולת תנועה מוגבלת, והוא היה תלוי במספר תרופות על מנת לשלוט בחלק מהתסמינים של מחלתו. בעקבות קשיים כלכליים הוא נאלץ למכור את הגביעים, מדליות, חולצות ומזכרות אחרות שבהן זכה. ב-26 בינואר 2008 פורסמה כתבה בדיילי מייל על קרן מיוחדת המשותפת לאוהדי ארסנל וליברפול, שמטרתה לסייע לקנדי.

במשאל אוהדים שנערך ב-2006 נבחר קנדי למקום ה-28 ברשימת 100 השחקנים הטובים ביותר בתולדות ליברפול.

נפטר ב-30 בנובמבר 2021.

תארים

• ארסנל:
  • אליפות: 1 (1970/1971)
  • גביע ה-FA:‏ 1 (1970/1971)
  • גביע ערי הירידים: 1 (1970)

• ליברפול:
  • אליפות: 5 (1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982)
  • גביע אירופה: 3 (1977, 1978, 1981)
  • גביע אופ"א: 1 (1976)
  • הסופר קאפ האירופי: 1 (1977)
  • מגן הצדקה: 4 (1976, 1977, 1979, 1980)

לקריאה נוספת

• ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who,‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריי קנדי בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• סטטיסטיקות באתר Gunnermania‏
• פרופיל באתר הרשמי של ליברפול