רינוס ישראל

רינוס ישראל (בהולנדית: Rinus Israël;‏ 19 במרץ 1942 באמסטרדם שבהולנד) הוא כדורגלן ומאמן עבר הולנדי, ששיחק בעמדת הבלם.

רינוס ישראל
Rinus Israël

מידע אישי
לידה	19 במרץ 1942 (בן 82) אמסטרדם, הולנד
שם מלא	מרינוס דויד ישראל
עמדה	בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1962–1966 1966–1974 1974–1975 1975–1982 DWS אמסטרדם פיינורד אקסלסיור זוולה 88 (1) 219 (21) 32 (2) 198 (16)
נבחרת לאומית כשחקן
1964–1974 הולנד 47 (3)
קבוצות כמאמן
1982–1984 1984–1986 1986–1988 1988–1989 1989–1990 1991–1992 1992–1997 1997–1998 1998–1999 1999–2000 2000–2001 2001–2003 2003–2004 2006–2010 2010–2012 זוולה (עוזר מאמן) דן בוס פיינורד פאוק סלוניקי דן בוס דינמו בוקרשט הולנד עד גיל 21 גאנה אל-ג'אזירה אל-שבב אל-ווחדה דן האג אל-ווחדה פיינורד (סקואט) יאנג בויס (הולנד)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ביוגרפיה

רינוס ישראל נולד ב-19 במרץ 1942 בצפון אמסטרדם שבהולנד. על אף השם "ישראל" הוא לא יהודי כלל. הוא החל את הקריירה ב-DWS אמסטרדם ועשה את הופעת בכורתו בליגה ההולנדית בעונת 1962/63. ישראל ששיחק כבלם לכל אורך הקריירה, שיחק שם לצד דאן שרייברס ובעונת 1963/64 הם זכו באליפות הראשונה והיחידה של המועדון עד היום. עונה אחר כך הם סיימו במקום השני בליגה לפיינורד והגיעו לרבע גמר גביע אירופה לאלופות בו הפסידו לגיור ההונגרית. ישראל עבר משם לפיינורד ב-1966 תמורת סכום של 450,000 גילדן הולנדי.

במדי הקבוצה מרוטרדם ישראל היה בשיא הקריירה שלו. הוא כונה בשם "רינוס הברזל" בשל היותו לאחד מהכדורגלנים ההולנדים הקשוחים ביותר שהיו, בצוותא עם ורסטופר תיאו חברו להגנת הקבוצה. תחת המאמן ארנסט האפל היה לקפטן הקבוצה והוא זכה בדאבל בעונת 1968/69 ובגביע אירופה לאלופות עונה אחר כך. בגמר עצמו נגד סלטיק כבש ישראל את שער השוויון מנגיחה ופיינורד ניצחה בסיום 1–2 בהארכה. עם תום שנת 1970 הוא זכה עימה בגביע הבין-יבשתי לאחר ניצחון בגמר על אסטודיאנטס ונבחר לכדורגלן השנה ההולנדי.

משנת 1972 ואילך סבל ישראל מבעיות בברכיים ולכן המעיט לשחק. למרות זאת הוא היה שותף לאליפות נוספת של פיינורד בעונת 1973/74, עונה בה היא זכתה גם בגביע אופ"א בו הוא זכה לשחק בשני משחקי הגמר נגד טוטנהאם. אחרי אותה עונה עבר ישראל לאקסלסיור המועדון האחר בעיר, שם שיחק עונה אחת לפני שעבר לזוולה מהליגה השנייה. אף על פי שהלך לשחק בליגה השנייה הוא נבחר ב-1975 להיות פעם נוספת לכדורגלן השנה בהולנד. במשך ה-7 שנים הבאות בילה בזוולה שעלתה לליגה הבכירה ב-1978, וארבע שנים אחר כך פרש ישראל מקריירת משחק בגיל 40.

נבחרת הולנד

בזמן שהייתו ב-DWS אמסטרדם רק שני שחקני המועדון, יאן יונגבלוד השוער ודאן שרייברס, שיחקו עבור נבחרת הולנד. לקראת תחילת עונת 1964/65 ישראל הובא לנבחרת על ידי המאמן החדש שלה, דניס נוויל, וערך את הופעת הבכורה שלו ב-30 בספטמבר 1964 בהפסד
1–0 לבלגיה. ישראל היה לקפטן הנבחרת שבע פעמים בסך הכל. משנת 1971 המעיט לשחק בה עקב הפציעות אותם חווה מאז ובמוקדמות מונדיאל 1974 לא היה שותף. כמעט 10 שנים לאחר הופעת בכורתו הקריירה הלאומית שלו הסתיימה במונדיאל בגרמניה שם היה על תקן מחליף של ארי האן, ובמשחקו האחרון נכנס כמחליף של יוהאן ניסקנס שש דקות לפני סיום המשחק מול ברזיל באותו הטורניר. ישראל ערך בסך הכל במדיה 47 הופעות בהם כבש 3 שערים.

תארים

כשחקן

DWS אמסטרדם

• אליפות הולנד: 1963/64

פיינורד

• אליפות הולנד (3): 1968/69, 1970/71, 1973/74
• הגביע ההולנדי: 1968/69
• גביע אירופה לאלופות: 1969/70
• גביע אופ"א: 1973/74
• הגביע הבין-יבשתי: 1970

נבחרת הולנד

• סגנית גביע העולם: 1974

אישיים

• הכדורגלן ההולנדי של השנה (2): 1970, 1975

כמאמן

דינמו בוקרשט

• אליפות רומניה: 1991/92

אל-ווחדה

• אליפות איחוד האמירויות: 2000/01

דן האג

• הליגה השנייה בהולנד: 2002/03

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רינוס ישראל בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt