ריפת
רִיפַת הוא דמות מקראית, בנו של גומר ונכדו של יפת.[1]
| אב |
גומר בן יפת  |
|---|---|
  | |
יוסף בן מתתיהו מזהה אותו כאבי הפפלגונים.[2][3]על פי מספר תאולוגים נוצרים, צאצאיו של ריפת חיו למרגלות ההרים הריפאנים, הקרויים על שמו ומזוהים עם הרי אורל.
לפי מסורת חז"ל ממלכתו של ריפת היא ממלכת חדייב[2]
מסורות שונות קושרות בין ריפת למוצאם של עמים קלטיים. על־פי ספר יוסיפון, צאצאי ריפת הם הברטונים: ”ריפת הם בריטנוס היושבים בארץ ברטניא על נהר לירא; ושופכים נהר שיגנא ולירא בים אוקיינוס, הוא הים הגדול“.[4] דוד פלוסר כותב ש”סיבת הזיהוי של ריפת עם אנשי Bretagne אינה נהירה“.[5] מסורת אירית טוענת כי ריפת הוא האב הקדמון של הקלטים, ושושלתו ניתנת לאיתור על ידי שם המשפחה רדפת (Redpath), רִידפת (Ridpath) או רֶיְדפת (Reidpath). תאוריה זו מפורטת בספריו של התאולוג הגרמני-פרוטסטנטי אוגוסט וילהלם קנובל (אנ').
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ג'
- ^ 1 2 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ז'
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים א, ו (באנגלית)
- ^ ספר יוסיפון, א – לוח העמים, מהדורת פלוסר, עמ׳ 3-4 (וראו גם בפרק ב, עמ׳ 17). מאוחר יותר הובאו הדברים בספר הישר: ”ובני ריפת הם ברטונים היושבים בארץ ברטניה על נהר לידה (!) השופך את מימיו בים הגדול גיחון הוא אוקיָנוס“ (ספר הישר, פרשת נח <ונציה שפ״ה, כא ע״ב>).
- ^ דוד פלוסר, ספר יוסיפון, עמ׳ 3, הערה לשורה 10. עם זאת, ניתן לשער שסיבת הזיהוי היא בשל הדמיון בין השם היווני הקדום של בריטניה Πρεττανική = Prettanikē (הנובע אולי משמו הקדום של האי בפרוטו־בריטונית Pritanī). וראה את חילופי הגרסאות (כרך ב, עמ׳ 255): ריפפתניא, ריפתניא, בריפתניא.
