ריצ'רד ג'. רוברטס

סר ריצ'רד ג'ון רוברטס (נולד ב־6 בספטמבר 1943) הוא ביוכימאי וביולוג מולקולרי בריטי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1993 עם פיליפ אלן שארפ על גילוי אינטרונים ב-DNA איקריוטי ומנגנון שחבור הגנים. כיום הוא עובד בניו אינגלנד ביולאבס.[1]

ריצ'רד ג'ון רוברט
Richard John Roberts
ריצ'רד ג'ון רוברט
ריצ'רד ג'ון רוברט
לידה 6 בספטמבר 1943 (בן 80)
דרבי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Richard John Roberts עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים אוניברסיטת שפילד, אוניברסיטת הרווארד
מוסדות
פרסים והוקרה פרס נובל לכימיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו עריכה

רוברטס נולד בדרבי, בנם של עדנה (אולסופ) וג'ון רוברטס, מכונאי רכב. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו של רוברטס לבאת'. כילד הוא רצה בהתחלה להיות בלש ואז, כשקיבלו סט כימיה, רצה להיות כימאי. בשנת 1965 סיים את לימודיו באוניברסיטת שפילד בתואר ראשון בכימיה ואחריו דוקטורט בשנת 1969.[2] עבודת הגמר שלו כללה מחקרים פיטוכימיים של ניאופלבנואידים ואיזופלבנואידים.

קריירה ומחקר עריכה

בשנים 19691972 ערך מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. לפני שעבר למעבדת קולד ספרינג הארבור,שם הועסק על ידי ג'יימס דיואי ווטסון, מגלה שותף למבנה ה- DNA וחתן פרס נובל..

בשנת 1977 פרסם את תגליתו של שחבור רנ"א. בשנת 1992 עבר לניו אינגלנד ביולאבס. בשנה שלאחר מכן, הוא חלק פרס נובל עם עמיתו לשעבר בקולד ספרינג הארבור, פיליפ אלן שארפ.

במיוחד לגילויו של רוברטס את שחבור הגנים האלטרנטיבי, הייתה השפעה עמוקה על המחקר והיישומים של הביולוגיה המולקולרית. ההבנה שגנים בודדים יכולים להתקיים כקטעים נפרדים ומנותקים בתוך גדילים ארוכים יותר של ה- DNA התעוררה לראשונה במחקר שלו ב־1977 בנושא אדנווירוס, אחד הנגיפים האחראים לגרימת הצטננות. המחקר של רוברט בתחום זה הביא לשינוי מהותי בהבנתנו את הגנטיקה, והביא לגילוי גנים מפוצלים באורגניזמים גבוהים יותר, כולל בני אדם.[3]

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 1992 קיבל רוברטס תואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת אופסלה, שוודיה. לאחר היותו זוכה פרס נובל בשנת 1993 הוענק לו תואר כבוד (דוקטור למדעים) מטעם אוניברסיטת באת' בשנת 1994. רוברטס קיבל גם את פרס צלחת הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים בשנת 1994.[4]

רוברטס נבחר לעמית החברה המלכותית לכימיה (FRS) בשנת 1995 וחבר בארגון הביולוגיה המולקולרית האירופית (EMBO) באותה שנה.[5] בשנת 2005 נקראה על שמו הרחבה של מיליוני לירות למחלקה לכימיה באוניברסיטת שפילד, שם היה סטודנט. מחלקה למדעים משופצת בבית הספר לצוק בבצ'ן (בעבר בית הספר לבנים באת') נקראה גם על שם רוברטס, שתרם סכום נכבד מזכיותיו בפרס נובל לבית הספר.

רוברטס חבר במועצה המייעצת לחדשנות מטופלים, מקום ללא מטרות רווח, בינלאומי, רב לשוני, ללא תשלום עבור מטופלים ומטפלים בכל מחלה שתשתף בחידושים שלהם.

רוברטס היה נואם מרכזי בקונגרס של מנהיגים רפואיים עתידיים (2014, 2015, 2016, 2020).

הוא גם יו"ר הברית המדענית הזוכה, מחקר תומך ללא כוונת רווח ברחבי העולם.

בשנת 2016, רוברטס ונובליסטים אחרים חיברו וחתמו על "מכתב הזוכים התומך בחקלאות מדויקת (GMO)" שהופנה למנהיגי גרינפיס, האו"ם וממשלות עולמיות וסר רוברטס דגל באורגניזמים בעלי שינוי גנטי (GMO) בכלל ובזהב.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד ג'. רוברטס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Scopus preview - Roberts, Richard J. - Author details - Scopus, www.scopus.com
  2. ^ Roberts, Sir Richard (John), (born 6 Sept. 1943), Chief Scientific Officer, New England Biolabs, since 2005 (Director of Research, 1992–2005), WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
  3. ^ Terms, conditions and policies | Royal Society, web.archive.org, ‏2015-09-25
  4. ^ "Golden Plate Awardees". American Academy of Achievement.
  5. ^ Anon (2016). "Richard J. Roberts EMBO profile". people.embo.org. Heidelberg: European Molecular Biology Organization.
  6. ^ Edmisten, Keith (2018-07-09). ""GMOs Are Vital Against Hunger," Says Nobel Laureate Sir Richard J. Roberts". Ag BioTech. נבדק ב-2020-12-09.