רכבת הקרח (סרט)
רכבת הקרח (באנגלית: Snowpiercer) הוא סרט פעולה-מדע בדיוני משנת 2013, המבוסס על הרומן הגרפי הצרפתי "רכבת הקרח" מאת הסופר ז'אק לוב, בנז'מין לגראן וז'אן מארק רושט.[5] הסרט מבוים על ידי הבמאי בונג ג'ון-הו[6] עם תסריט שנכתב על ידיו ועל ידי וקלי מסטרסון. הסרט הוא סרטו הראשון בשפה האנגלית של בונג; כמעט 85% מהדיאלוג המדובר במהלך הסרט הוא באנגלית.[7][8]
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| מבוסס על | "רכבת הקרח" מאת ז'אק לוב |
|---|---|
| בימוי | בונג ג'ון-הו |
| הופק בידי |
ג'ונג טאי-סונג סטיבן נאם פארק צ'אן-ווק לי טיי-האן |
| תסריט |
בונג ג'ון-הו קלי מסטרסון |
| עריכה |
סטיב מ. צ'ו צ'אנג'ו קים |
| שחקנים ראשיים |
כריס אוונס סונג קאנג-הו טילדה סווינטון ג'יימי בל אוקטביה ספנסר אוון ברמנר קו אה-סונג ג'ון הרט אד האריס |
| מוזיקה | מרקו בלטרמי |
| צילום | הונג קיונג-פיו |
| מדינה |
 קוריאה צ'כיה[2] |
| חברת הפקה |
Moho Film Opus Pictures Union Investment Partners Stillking Films |
| חברה מפיצה |
The Weinstein Company RADiUS-TWC CJ Entertainment |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה |
1 באוגוסט 2013 20 במרץ 2014 |
| משך הקרנה | 126 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית[1] |
| סוגה |
פעולה דרמה מותחן פוסט אפוקליפסה |
| תקציב | 40 מיליון דולר[3] |
| הכנסות | 86.8 מיליון דולר[4] |
| הכנסות באתר מוג'ו | snowpiercer |
|
snowpiercer-film | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בסרט מככבים כריס אוונס, סונג קאנג-הו, טילדה סווינטון, ג'יימי בל, אוקטביה ספנסר, קו אה-סונג, ג'ון הרט ואד האריס; והוא מתרחש בקרונותיה של רכבת הקרח, שמסילתה מקיפה את כדור הארץ כולו והיא מסיעה את שרידיה האחרונים של האנושות לאחר ניסיון כושל להנדסת האקלים במטרה לעצור את ההתחממות הגלובלית, שבטעות הוביל ליצירת מעטפת שלג נצחי סביב כדור הארץ. אוונס מגלם את דמותו של קרטיס אוורט, בן למעמד זנב הרכבת, המעמד הנמוך ביותר, כשהוא מוביל מהפכה נגד בני המעמד הגבוה השולטים בקדמת הרכבת.
הסרט זכה לתהודה ביקורתית, והופיע ברשימות עשרת הסרטים המובילות ביותר של מבקרי הקולנוע משנת 2014 בעקבות יציאתו הבינלאומית. שבחי הביקורות הופנו בעיקר לתוכנו של הסרט, לבימויו ולביצועי השחקנים, ובמיוחד של אוונס וסווינטון. בתחילה, הסרט תוכנן לעלות בצורה מצומצמת בארצות הברית, התגובה הביקורתית לסרט הובילה את המפיצים להרחיב את ההקרנה לבתי קולנוע נוספים ובאמצעות שירותי VOD. הסרט הופק בתקציב של 40 מיליון דולר, מה שהופך אותו להפקה הקוריאנית היקרה ביותר אי פעם.[9]
עלילת הסרט עריכה
לאחר ניסיון להפסיק את ההתחממות הגלובלית באמצעות הנדסת אקלים שהשתבשה בצורה קטסטרופלית ויצרה עידן קרח מודרני בשנת 2014, שרידיה האחרונים של האנושות נכלאו בעל כורחם ברכבת מהפכנית המנוהלת על ידי איל התחבורה, וילפורד. עד שנת 2031, הנוסעים ברכבת התבדלו לפי המעמד, כאשר בני המעמד הגבוה התמקמו בקדמת הרכבת ואילו בני המעמדות הנמוכים והעניים מוקמו בזנב הרכבת ונשמרים על ידי שומרים חמושים.
תחת עידודו של דמות-האב שלו, גיליאם, קרטיס ויד ימינו, אדגר, מובילים את נוסעי זנב הרכבת למרד לאחר שהם מבינים שהשומרים חמושים רק למראית העין. השניים משחררים את נמוגונג, מומחה לביטחון שעזר ליצור את הרכבת, ואת בתו יונה, משביים. נמוגונג עוזר לצבא זנב הרכבת להתקדם, אך עד מהרה בסופו של דבר הם מגיעים למבוי סתום כשהם נתקלים בשומרים נוספים המצוידים בגרזנים, עליהם מפקחת השרה מייסון. בקטטה שלאחר מכן, קרטיס מאפשר להרוג את אדגר על מנת שיוכל ללכוד את מייסון ולהשתמש בה כקלף מיקוח לסיום הקרב. צבא זנב הרכבת נשאר מאחור על מנת להחזיק את השומרים בשבי, ואילו קרטיס לוקח את מייסון יחד עם נמוגונג, יונה, לוחם מיומן בשם גריי, וטניה ואנדרו, שני הורים שילדיהם נלקחו מהם לקדמת הרכבת. הקבוצה לא מודעת לכך שפרנקו, הנאמן למייסון, בורח מצבא זנב הרכבת כדי להזעיק שומרים נוספים.
בעוד הקבוצה של קרטיס עושה את דרכה אל הקטר, היא מגיעה לחדר הכיתה, שם המורה משתמשת בתלמידיה כהסחת דעת על מנת לתקוף ולהרוג את אנדרו לפני שגריי הורג אותה. בזנב הרכבת, פרנקו משתמש בהסחת הדעת כדי להרוג את צבא זנב הרכבת וללכוד את גיליאם. פרנקו שולח עדכון חי לטלוויזיה בכיתה כשהוא מוציא להורג את גיליאם; ובתמורה, קרטיס הורג את מייסון. הקבוצה של קרטיס ממשיכה הלאה, אך פרנקו עולה על עקבותיהם במהרה. טניה וגריי נהרגים לאחר שנלחמו והרגו לכאורה את פרנקו; קרטיס, נמוגונג ויונה ממשיכים הלאה.
כשהם מגיעים לקרון האחרון לפני הקטר. נמוגונג מגלה שהוא ויונה אספו קרונול, סם ממכר אך גם חומר נפץ חזק, בו הוא מעוניין להשתמש במטרה לפוצץ את הדלת כלפי חוץ, מתוך אמונה שהם יכולים לשרוד. קרטיס עוצר אותם, ומסביר שכשהיה צעיר, חלק זנב הרכבת החל לנהוג בקניבליזם, והוא כמעט היה מוכן לאכול את אדגר התינוק, אך גיליאם הציע לו את זרועו במקום זאת. קרטיס רוצה להתמודד עם וילפורד כדי לשאול מדוע הוא יצר את המערכת האקולוגית הסגורה הזו.
קרטיס פוגש את וילפורד ולמרבה ההלם מגלה שהוא וגיליאם פעלו יחד כדי לביים את המרד של קרטיס במטרה לצמצם את אוכלוסיית נוסעי הרכבת. וילפורד מורה להרוג 74% מנוסעי זנב הרכבת. לאחר מכן, וילפורד מציע לקרטיס לקחת את תפקידו בהובלת הרכבת. כשנראה כי קרטיס מוכן להסכים להצעה, יונה נכנסת פנימה ופותח לוח רצפה שחושף ילדים מזנב הרכבת, כולל ילדיהם של אנדרו וטניה, אנדי וטימי, עובדים על הקטר כעבדים. מזועזע, קרטיס מכה את וילפורד ומציל את טימי מהמכונות, אך מאבד את זרועו בתהליך. קרטיס נותן ליונה גפרורים כדי להצית את הקרונול, ואילו נמוגונג נלחם והורג את פרנקו, שעקב אחריהם. כשהם מבינים שהדלת לחדר המכונות לא נסגרת, קרטיס ונמונגונג משתמשים בגופם כדי להגן על יונה וטימי מפני הפיצוץ.
הפיצוץ גורם למפולת שהורסת את הרכבת. זמן קצר לאחר מכן, יונה וטימי נמלטים מההריסות, ושמים לב לדוב קוטב הניצב מרחוק, מה שמצביע על כך שקיימים חיים מחוץ לרכבת.
צוות השחקנים והדמויות עריכה
- כריס אוונס - קרטיס אוורט, בן למעמד זנב הרכבת ומנהיג המהפכה.
- סונג קאנג-הו - נמוגונג מינזו, אחד מהמומחים שתכננו את האבטחה על הרכבת.
- אד האריס - וילפורד, יוצרה של הרכבת והמפקח על המנוע.
- ג'ון הרט - גיליאם, המנהיג הרוחני של זנב הרכבת.
- טילדה סווינטון - השרה מייסון, יד ימינו של וילפורד, השנייה בפיקוד על הרכבת והדוברת של וילפורד מזה 17 שנה.
- ג'יימי בל - אדגר, יד ימינו של קרטיס.
- אוקטביה ספנסר - טניה, אם הנחושה להחזיר את בנה שנעלם בנסיבות מסתוריות.
- אוון ברמנר - אנדרו, אב חסר אונים שכל רצונו הוא להגן על בנו.
- קו אה-סונג - יונה בתו בת ה-17 של נמוגונג מינזו, שמסוגלת לראות עתידות.
- אליסון פיל - מורה
- ולאד איבנוב - פרנקו, חסיד הנאמן לשרה מייסון ולווילפורד.
- לוק פסקולינו - גריי, שומר ראשו של גיליאם, ולוחם שרירי, זריז ומהיר, המתמחה בהטלת סכינים.
הפצה עריכה
הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בטיימס סקוור ב-29 ביולי 2013 בסיאול, דרום קוריאה, לפני שהוקרן בפסטיבל הסרטים האמריקאי בדאווי כסרט הנעילה ב-7 בספטמבר 2013, וב-7 בפברואר 2014 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין. הסרט פתח את פסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס ב-11 ביוני 2014, ובפסטיבל הקולנוע הבינלאומי באדינבורו ב-22 ביוני 2014.
סוגיית גרסת הבמאי עריכה
ב-9 בנובמבר 2012, "The Weinstein Company" רכשה את זכויות ההפצה של הסרט מ-"CJ Entertainment", על סמך התסריט וכמה קטעים שצולמו, עם תוכנית להפצה נרחבת בצפון אמריקה, כמו גם ברחבי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-27 ביוני 2014 בשמונה בתי קולנוע בלבד בערים נבחרות. עיכוב זה נגרם על ידי הארווי וויינשטיין, בעליה של "The Weinstein Company", שביקש לערוך 20 דקות של קטעי צילום ולהוסיף מונולוגים לקטעי הפתיחה והסגירה של הסרט, אך בונג סירב לכך בתוקף. בתגובה, קמפיין שדרש להפיץ את גרסת הבמאי לסרט בארצות הברית נוצר על ידי הפעיל הקולנועי דניס הרד-בשור. בסופו של דבר, בונג הצליח להפיץ את הסרט בצורתו המקורית; עם זאת, הפצת הסרט עבר לידיה של "Radius-TWC", מה שאומר שהסרט קיבל רק הפצה מצומצמת בבתי הקולנוע של בית האמנות. ב-3 ביולי 2014 הוכרז כי בזכות הביקורות החיוביות, הסרט יזכה להפצה רחבה יותר ויוצג במעל ל-150 בתי קולנוע.
מדיה ביתית עריכה
הסרט הופץ בפורמטי DVD ו-Blu-ray במדינות שונות, כולל צרפת וקוריאה, תחילה, לפני שהסרט עלה לראשונה בבתי הקולנוע בצפון אמריקה. בסופו של דבר, הסרט הופץ למדיה הביתית בצפון אמריקה ב-21 באוקטובר 2014. זמן קצר לאחר מכן, הסרט עלה לנטפליקס ב-1 בנובמבר 2014. הסרט לא זכה לפרסום נרחב בבריטניה עד שהפך לזמין דיגיטלית בפריים וידאו בנובמבר 2018. הסרט הפך לזמין בנטפליקס בבריטניה ב-1 במאי 2019.
עיבוד טלוויזיוני עריכה
ערך מורחב – רכבת הקרח (סדרת טלוויזיה)
הסרט עובד על ידי אולפני "Tomorrow Studios" לסדרת טלוויזיה אמריקאית בת שתי עונות שהוזמנו מראש ושעלתה לשידור בנטפליקס ותועלה לשידור ברשת "TNT" במהלך הרבעון השני של שנת 2020 בארצות הברית.[10][11] בסדרה מככבים, בין השאר, ג'ניפר קונלי ודויד דיגס, ועלילתו, שמאתחלת מחדש את אירועי הסרט, מתארת אירועים על רכבת הקרח שהחלו כשבע שנים לאחר הקטסטרופה העולמית.[12][13]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רכבת הקרח (באנגלית)
"רכבת הקרח", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"רכבת הקרח", באתר נטפליקס
"רכבת הקרח", באתר AllMovie (באנגלית)
"רכבת הקרח", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"רכבת הקרח", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "רכבת הקרח", באתר Metacritic (באנגלית)
- "רכבת הקרח", באתר אידיבי
"רכבת הקרח", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "SNOWPIERCER". British Board of Film Classification. Retrieved 10 April 2020.
- ^ "Snowpiercer". LUMIERE. European Audiovisual Observatory. Retrieved 24 May 2016.
- ^ "What The Economics Of 'Snowpiercer' Say About The Future Of Film". Forbes. 9 June 2014. Archived from the original on 10 September 2014. Retrieved 9 June 2014.
- ^ "Snowpiercer (2014)". Box Office Mojo. 1 August 2013. Archived from the original on 4 January 2015. Retrieved 21 December 2014.
- ^ Elley, Derek (2 February 2014). "Snowpiercer". Film Business Asia. Archived from the original on 21 February 2014. Retrieved 3 February 2014.
- ^ Young-gyo, Kim (27 May 2008). "Film adaptation of French dystopian comic to go global: Bong". Yonhap. Archived from the original on 9 February 2012. Retrieved 11 October 2012.
- ^ Paquet, Darcy (30 April 2013). "What SNOWPIERCER Means to the Korean Film Industry: PART 1 – The summit of KOREAN Film's ambition". Korean Cinema Today. Archived from the original on 13 October 2013. Retrieved 7 June 2013.
- ^ Bechervaise, Jason (30 April 2013). "BONG Joon-ho, Director of SNOWPIERCER: PART 2 – INTERVIEW "I wanted to make a very exciting train and sci-fi movie"". Korean Cinema Today. Archived from the original on 12 October 2013. Retrieved 7 June 2013.
- ^ Lee Hyo-won (13 February 2016). "South Korea's Polarizing Film Market: Can Mid-Budget Genre Movies Survive?". The Hollywood Reporter. Archived from the original on 14 February 2016. Retrieved 14 February 2016.
- ^ Bankhurst, Adam (20 July 2019). "Snowpiercer Trailer Revealed at Comic Con 2019". IGN. Retrieved 21 July 2019.
- ^ Kil, Sonia (25 July 2018). "Netflix Boards TNT's 'Snowpiercer' Series". Variety. Retrieved 25 July 2018.
- ^ Goldberg, Lesley (11 November 2015). "'Snowpiercer' Being Adaptaed for TV Writer Josh Friedman (Exclusive)". The Hollywood Reporter.
- ^ Schwindt, Oriana (21 November 2016). "TNT Orders 'Snowpiercer' Pilot From Tomorrow Studios". Variety. Archived from the original on 22 November 2016.