רמי בר אבא
רמי בר אבא (לפעמים מוזכר בשם רבי אמי בר אבא[1]). היה אמורא בדור השלישי לחכמי בבל, ותלמידו של רב הונא.
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | שלישי אמוראים |
| רבותיו | רב הונא |
  | |
רמי בר אבא העביר רבות מתקנותיו של רבי יוסי בציפורי, שהיו מסורות בידו, לבני דורו. ביניהם: לא תלך אשה ובנה אחריה בשוק, משום מעשה שהיה, שאשה הלכה בשוק ובנה אחריה; בני אדם פרוצים, תפסו את בנה מאחריה, וכאשר נבהלה בראותה שבנה איננו, הם אמרו לה: בואי ונראה לך היכן בנך. כך משכו אותה למקום מסתור, שם עינו אותה במעשים מגונים.[2] תקנה נוספת: בעבר, היה בית שימוש ציבורי שם נכנס כל החפץ בכך. רבי יוסי תיקן שהנשים ידברו יחד בקול בעודן בבית השימוש, כדי שידעו אנשים שהן שם ולא יתקרבו למקום, דבר האסור משום צניעות וייתכן שגם משום ייחוד.
מזכיר רבים מאמרותיו של רב הונא, שעל פי הידוע לנו היה רבו. הוא עסק רבות באגדה.[3]
אמרותיו עריכה
על האדם ללמוד מוסר השכל מכל דבר. למשל, מאיסור ערלה - שעל האדם לאפק ולמתן את עצמו מתאוות העולם, כמו שכשיצא הפרי מהעץ לא יחטוף אותו מיד לאכלו, כך גם לפני שמקיים מצוות עונה יבדוק שאשתו איננה נדה, והשוחט בעל חיים יפשיט את עורו לפני שאוכלו שמא ימצא טרפה. (רמי בר אבא מסר דוגמאות נוספות במסכת ביצה[4]).
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רמי בר אבא א)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו בתולדות תנאים ואמוראים, ואחת מהפעמים בהם מוזכר בשמו זה הוא תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד א'.
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ה, עמוד ב'.