רעידת האדמה לומה פריאטה בסן-פרנסיסקו (1989)

רעידת אדמה חזקה שהכתה בצפון קליפורניה

רעידת האדמה "לומה פריאטה" שפגעה בעיקר בסן-פרנסיסקו ובמפרץ מונטריי, התרחשה ב-17 באוקטובר 1989 בשעה 17:04. הרעידה הייתה בגודל של 6.9 בסולם המומנט ומוקדה היה כ-16 ק"מ מצפון-מזרח לעיר סנטה קרוז (אנ'), בסמוך לפסגת ההר "לומה פריאטה (אנ')" שהוא ההר הגבוה ביותר ברכס סנטה-קרוז (אנ') (ראו איור 1)[א]. הרעידה גרמה ל-63 הרוגים ו-3,757 פצועים מהם 400 קשה. היא נחשבת לרעידת האדמה השישית במדד היקף הנזקים שהגיע ל-10 מיליארד דולר[1].

רעידת האדמה לומה פריאטה בסן-פרנסיסקו
תאריך התרחשות 17 באוקטובר 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
שעה 17:04
מגניטודה 6.9
הרוגים 63 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 3,757 עריכת הנתון בוויקינתונים
נזק 5,800,000,000 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°02′24″N 121°52′37″W / 37.04°N 121.877°W / 37.04; -121.877
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור 1: מפה המתארת את מיקום מוקד הרעידה (בכוכבית), ועוצמות תאוצות הקרקע המקסימליות וכפועל יוצא מכך, את דרגות העוצמה הסייסמית במרחב. העוצמה המקסימלית הייתה IX בסולם מרקאלי המתוקן (MMI).

רעידת אדמה חזקה נוספת התרחשה באזור בשנת 2014.

גאולוגיה וסייסמולוגיה עריכה

 
איור 2: השוואה בין אורך השבר שפעל ברעידת האדמה שהרסה את העיר בשנת 1906, לבין רעידת האדמה לומה פריאטה (המקור: הסקר הגאולוגי של ארצות הברית).

רעידת האדמה התרחשה על אחד המקטעים של מערכת השבירה של העתק סאן אנדריאס. מקטע זה לא היה פעיל באופן יחסי מאז רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בסן-פרנסיסקו בשנת 1906 ואשר הרסה את העיר מן היסוד. בשנת 1988 מקטע זה זוהה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית כבעל הסתברות של 30% ליצירת רע"א בגודל של 7 ומעלה בסולם ריכטר או המקבילים לו ב-30 השנים הבאות[ב]. על כן, נוצר במקטע זה פער סייסמי אשר גושר רק במידה חלקית ברעידה זו והשאיר את אזור רכס סנטה קרוז מוּעד לרע"א הרסנית בעתיד הקרוב[2]. ההחלקה היחסית לאורך השבר ברעידה זו הייתה בעוצמה של 2.3 מ' לאורך של 35 קמ' ובעומק של 19 קמ' מתחת לפני השטח. העתק סן-אנדריאס הוא ביסודו בעל תנועה יחסית אופקית, בה הלוח הצפון-אמריקאי נע דר'-מזרחית ביחס ללוח הפסיפי שנע ביחס אליו לכיוון צפ'-מערב. אך ברעידה זו התברר שלמקטע זה יש גם אלמנט סמוך של רכיב אנכי אלכסוני של שבר הפוך (תוצר של לחיצה) שפעל ברעידה זו[3]. רעידת האדמה הזו, הביאה לנזקים בהיקף הגדול פי 5 מהרעידה שהרסה את סן-פרנסיסקו בשנת 1906, וזאת למרות שהרעידה הנוכחית הייתה קטנה יותר, קצרה יותר במשכה, ורחוקה יותר מהעיר[4] (ראו גם איור 2). הסיבה לכך היא כלל עולמית - במהלך המאה ה-20 הגידול באוכלוסייה + התקדמות הטכנולוגיה מגדילים את הנזק בצורה מעריכית. הרכוש לנפש בעולם, גדל ב-10% מידי עשור. זהו ערך ממוצע, ועל כן לגבי מטרופולין מערבי כמו סן-פרנסיסקו, מדובר בערך ממעיט.

בהקשר לנזק גדול זה, יש לציין שאחת הסיבות הטבעיות העיקריות לכך, היא הגברות ניכרות בתאוצות הקרקע המקסימלית ותופעות של התנזלות באזור מפרץ מונטריי ובאזור המרינה של סן-פרנסיסקו. זאת עקב הימצאותם של: משקעים נחליים בלתי מלוכדים המהווים את המצע הסלעי במפרץ מונטריי, וחומר מילוי שבעזרתו ייבשו קטעים מהאוקיינוס השקט הצמוד לחוף בסן-פרנסיסקו[5] כדי להרחיב את אזור המרינה שם. אלה יצרו מצבים של תגובת אתר סייסמית שמתבטאת בתאוצות קרקע מקסימליות גדולות בהרבה מהצפוי על פי המרחק מהמוקד, וכפועל יוצא בעוצמות סייסמית גבוהות באותה מידה: דהיינו, חומרת נזקים גדולה במקומות מרוחקים יחסית מהמוקד, בעוד באזורים קרובים בהרבה, חומרת ההרס הייתה פחותה. תופעה זו התגלתה לראשונה 4 שנים קודם לכן, ברעידת האדמה במקסיקו-סיטי שהתרחשה בשנת 1985.

איור 3: המחשת התקדמות הגלים הסייסמיים בזמן רעה"א, כאשר הצבעים המשתנים מסמלים את חומרת העוצמה הסייסמית, דעיכתה עם המרחק מהמוקד, והחמרתה באזורים בעלי מצע גאולוגי בלתי מלוכד ורווי במי תהום.

כ-400 גלישות קרקע וסלע התרחשו באזור האפיצנטר. הרעידה התרחשה אחרי 4 שנות בצורת, ועל כן הסיכון לתופעות אלה היה מופחת, אך אזור האפיצנטר הררי ובעל שיפועים חדים, ועל כן תופעות אלה אירעו בכל זאת. כביש מס' 17 (אנ') שנמצא מצפ'-מערב לאפיצנטר נחסם לכמה שבועות עקב המפולות. אלה גם התרחשו במצוקים שלאורך חוף האוקיינוס השקט באזור. זאת בנוסף לתופעות ההתנזלות המתוארות לעיל.

נפגעים ונזקים עריכה

 
איור 4: קטע הכביש המהיר 880 של רח' סייפרס - ראו טקסט בפרק נפגעים ונזקים.

רוב ההרוגים ברעידה (42) היו מקרב אלה שהשתמשו בכביש המהיר ע"ש אדמירל נימיץ מסן-פרנסיסקו לאוקלנד (הכביש הבין-מדינתי 880 (אנ')), בקטע של הכביש ברחוב סייפרס (אנ')[6]. קטע זה שהיה מורכב משני מפלסים של כביש, האחד מעל משנהו, קרס (ראו התמונה באיור 3), ומחץ את הרכבים שהיו באותה עת במפלס התחתון, "והפיל" לתהום שנוצרה, את הרכבים שנסעו במפלס העליון. גם המפלס העליון ב"גשר המפרץ סן פרנסיסקו–אוקלנד" המחבר את סן-פרנסיסקו עם אוקלנד (כביש מס' 80) קרס, אך שם נהרגה אשה אחת בלבד[7]. התמונות באיור 4 ו-5 ממחישות את הסיבה להבדל - קריסה מקומית בלבד של המפלס העליון בגשר המפרץ, מול קריסה כללית בגשר שברחוב סייפרס.

בהקשר לקריסת שני הגשרים הנ"ל חשוב לציין, שרעידת האדמה התרחשה כאשר בסן-פרנסיסקו התקיים משחק הגמר על אליפות צפון אמריקה (בשפתם אליפות העולם) בכדור בסיס (Baseball). שתי הקבוצות המשחקות היו מהאזור: "סן פרנסיסקו ג'איינטס" ו"אוקלנד אתלטיקס". זו הייתה סיבה מרכזית לדלילות התנועה על הכבישים מכיוון שרוב האוכלוסייה שהתה בבתים ובמועדונים ובארים, וצפו במשחק, כפי שמקובל בארצות הברית מימים ימימה בעת משחקי גמר בספורט פופולרי כל כך. לוּלא משחק זה, ניתן לשער שהיקף הנפגעים היה גדול הרבה יותר. "בזכות" האירוע הזה, רעידת האדמה הזו זכתה להיות הראשונה בארצות הברית ששודרה בשידור חי - השידור שסקר את המשחק, ואשר הרעידה הורגשה במהלכו היטב[8], גם אם לא גרמה לנפגעים רבים של ממש.

בסכ"ה רעידת האדמה גרמה לנזקים נרחבים ביותר בסן-פרנסיסקו ובמחוזות שמצפון, מדרום וממזרח לה. מדובר במחוזות "אלאמדה" (אנ'), סן-מטאו(אנ'), סנטה קלרה, סן-בניטו (אנ'), סנטה-קרוז (אנ'), ומונטריי. 12,000 בתי מגורים ו-2,600 בתי עסקים נהרסו[4]. נזק רב נגרם לדרכי תחבורה ראשיים: 8 כבישים מדינתיים ובין-מדינתיים ניזוקו קשה, וצריך היה להרוס קטעים מהם ולסלול מחדש. מדובר בכביש 80 (אנ'); כביש 880 (אנ'); כביש 17 (אנ') ; כביש 280 (אנ') ; כביש 101; כביש 480 (אנ') ; ו-כביש מס' 1, חלקם מן המפורסמים שבכבישי העולם עקב היותם כבישים נופיים מומלצים במדריכי טיולים רבים. גם מערכות הרכבות: הלאומית, המדינתית והמקומית ניזוקו ושדות התעופה, אך לתיקונן נדרשו ימים בודדים ואפילו שעות, להבדיל מהכבישים[9]. האזור כולו עשיר בגשרים המגשרים מעל גופי המים הרבים המאפיינים אותו. רבים מהם נזקקו לחיזוק מיוחד בפני רעידות האדמה הבאות[10] - סיבה נוספת למשך הזמן הארוך שנמשכו עבודות השיקום בתחבורה היבשתית.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

 
איור 5: "הקריסה המקומית" ב"גשר המפרץ". השוו את ממדי ההרס עם הגשר שבאיור 3 לעיל.

ביאורים עריכה

  1. ^ מקובל בעולם המדעי לקרוא לרעידת אדמה גדולה, בשם האתר הקרוב ביותר למוקדהּ.
  2. ^ זוהי הסתברות גבוהה מאד יחסית. תקן הבנייה כנגד רעידת אדמה בכל ארצות המערב מבוסס על רעידת אדמה היפותטית, שההסתברות להתרחשותה לפחות פעם אחת ב-50 שנה היא 10%, וכאן מדובר על הסתברות של 30% ועל פרק זמן קצר בהרבה. ראו עלתקן הבנייה בהקשר הזה באתר המכון הגאולוגי.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "10 רעידות האדמה היקרות בכל הזמנים" (הרעידה היקרה ביותר היא רעידת "נורת'רידג'" שבלוס אנג'לס שהתרחשה בשנת 1994)., באתר "גלובס", ‏מרץ 2011.
  2. ^ ,Bakun, W. H., Prescott, W. H,, Loma Prieta Earthquake, U.S.G.S, Professional Paper 1550 - Earthquake Occurence
  3. ^ Yeats, R. (2012), Active Faults of the World. Cambridge University Press, pp. 80–83, 89–92
  4. ^ 1 2 USGS. San Andreas Fault, chapter 1, p. 5. "Comparison of the Bay Area Earthquakes: 1906 and 1989." Retrieved August 31, 2009.
  5. ^ ,Bakun, W. H., Prescott, W. H,, Loma Prieta Earthquake, U.S.G.S, Professional Paper 1551 - Earthquake Occurence
  6. ^ Windmiller, Joel. "Cypress Viaduct Freeway". Archived from the original on July 7, 2009. Retrieved August 29, 2009.
  7. ^ Hager, Philip (May 1, 1991). "Claim Settled in the Only Quake Death, Injury on Bay Bridge". Los Angeles Times.
  8. ^ 10-17-1989 San Francisco Earthquake - First Minutes (KGO TV)
  9. ^ Egelko, Bob (October 18, 1989). "Earthquake leaves behind urban travel nightmares". Nashua Telegraph.
  10. ^ San Francisco earthquake of 1989, U.S, .Britannica, Encyclopedia