רפאלה לה קפריה
רפאלה לה קפריה (באיטלקית: Raffaele La Capria; 3 באוקטובר 1922 – 26 ביוני 2022) היה סופר ותסריטאי איטלקי.
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1922 נאפולי, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 2022 (בגיל 99) רומא, איטליה |
| מדינה |
איטליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני |
| שפות היצירה |
איטלקית, אנגלית, צרפתית |
| יצירות בולטות |
Wounded to Death |
| בן או בת זוג |
Ilaria Occhini (ינואר 1966–?) |
| צאצאים |
אלכסנדרה לה קפריה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בנאפולי. אחרי שהוסמך במשפטים בנאפולי בשנת 1950 שהה בצרפת, אנגליה וארצות הברית ולבסוף עבר לגור ברומא. הוא השתתף במוסף התרבות של העיתון "קוריירה דלה סרה", היה שותף בהנהלת כתב העת האיטלקי הספרותי "נושאים חדשים", וחיבר תסכיתים לרדיו RAI.
בשנת 1957 השתתף בסמינר בינלאומי לספרות באוניברסיטת הרוורד. הוא השתתף בכתיבת תסריטים לסרטים רבים של פרנצ'סקו רוסי, ביניהם "ידיים מעל העיר" (1963) ו"אנשים נגד" (1970).
במהלך הקריירה שלו פרסם לה קפריה מעל עשרים ספרים. הרומן הראשון היה "יום של חוסר סבלנות" בשנת 1952. ספרו השני, והידוע יותר, "פצוע אנושות", יצא לאור תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1961, וזכה בפרס סטרגה. בשנת 1982 הוא קיבץ את שני הרומאנים הראשונים שלו בתוספת הרומן "אמור ופסיכה" (1979) בכרך "שלושה רומאנים של יום אחד".
לה קפריה פרסם גם סיפורים כגון "השלג של וזוב", האוסף "פרחים יפניים" (1979), האוסף "ארבעה סיפורי אהבה" (2007). הוא הקדיש מאמצים רבים לפרסום מסות, כגון: "זינוקים פסולים" (1964), "הרגש בספרות", "הזבוב בבקבוק" (2002) וכן אוטוביוגרפיה: "חמישים שנה של זינוקים פסולים" (2000).
נפטר ברומא ב-26 ביוני 2022. היה נשוי לשחקנית אילריה אוקיני עד למותה ב-2019 ואב לבת.
רשימת יצירותיו באיטלקית עריכה
- Amore e psiche, Bompiani, 1979
- Tre romanzi di una giornata, Einaudi, 1982
- Letteratura e salti mortali, Mondadori, 1982
- Armonia perduta, Mondadori, 1986
- Un giorno d'impazienza, Mondadori, 1987
- Variazioni sopra una nota sola. Lettere a Francesca, con Erri De Luca, AGE-Alfredo *Guida Editore, 1990
- False partenze, Mondadori, 1995
- Conversazione con Raffaele La Capria. Narrare l'armonia perduta, con Paola *Gaglianone, Nuova Omicron, 1995
- Il bambino che non volle sparire, Giunti & Lisciani, 1995
- Assolo napoletano, Rizzoli, 1996
- L'occhio di Napoli, Mondadori, 1996
- Sentimento della letteratura, Mondadori, 1996
- Capri e non più Capri, Mondadori, 1996
- Ferito a morte, Mondadori, 1996
- L'apprendista scrittore. Dieci saggi in forma di racconto, Minimum Fax, 1996
- La neve del Vesuvio, Mondadori, 1997
- Colapesce, Colonnese, 1998
- Napolitan Graffiti. Come eravamo, Rizzoli, 1998
- Ultimi viaggi nell’Italia perduta, Avagliano, 1999
- Lo stile dell’anatra, Mondadori, 2001
- La mosca nella bottiglia. Elogio del senso comune, Rizzoli, 2002
- Me visto da lui stesso. Interviste 1970-2001 sul mestiere di scrivere, Manni, 2002
- Letteratura e libertà. Conversazione con Emanuele Trevi, Quiritta, 2002
- Cinquant'anni di false partenze ovvero l'apprendista scrittore, Minimum Fax, 2002
- Opere, Mondadori, 2003
- Caro Goffredo. Dedicato a Goffredo Parise, Minimum Fax, 2005.
- L'estro quotidiano, Mondadori, 2005.
- L'amorosa inchiesta, Mondadori, 2006.
- Quattro storie d'amore, Drago, 2007.
- Guappo e altri animali, Mondadori, 2007.
קישורים חיצוניים עריכה
רפאלה לה קפריה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רפאלה לה קפריה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
