רפאל מילדולה (רב בלונדון)
חכם רפאל בן משה חזקיה מלדולה (ה'תקי"ד, 1754 - כ"א בסיוון ה'תקפ"ח, 3 ביוני 1828) היה רבה של קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בלונדון, בעל ספר הלכות הנישואים "חופת חתנים".
 | |
| לידה |
1754 ליבורנו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1828 (בגיל 74 בערך) כ"א בסיוון ה'תקפ"ח לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית החיים הספרדי בלונדון |
| תקופת הפעילות |
? – 3 ביוני 1828 |
| אב | משה חזקיה |
  | |
תולדות חייו עריכה
מלדולה היה בן למשפחת מלדולה, משפחת חכמים ששורשיה בטולדו של המאה ה-13. נולד לאביו חכם משה חזקיה בליוורנו והיה נכדו של הרב רפאל מלדולה מחבר הספר מים רבים. למד הן לימודי קודש והן לימודי חול, את הסמכתו לרב החל כבר בגיל 15, וזכה לשמש את החיד"א שהסמיכו לרב בשנת תקנ"ו (1796). בשנת 1803 נתמנה לדיין בליוורנו.
ב-1805 עבר ללונדון על מנת לכהן כחכם, ראש קהילת יהודי ספרד ופורטוגל בעיר ורב בית הכנסת בוויס-מרקס. הרב מלדולה היה דמות דומיננטית בחיי הקהילה הספרדית אך גם האשכנזית ובינו לבין רבה של הקהילה האשכנזית רבי שלמה הירשל נקשרה ידידות אמיצה מה שהביא גם להתקרבות רבה בין הקהילות. לא רק בתוככי הקהילות היהודיות היה רבי רפאל דומיננטי אלא גם מחוצה לה, בנג'מין דיזראלי ואביו אייזק ד'יזראלי היו בין מכריו. הוא התכתב עם מלומדים יהודים ונוצרים, בהם הארכיבישוף מקנטרברי וראש קפלת ג'ורג' הקדוש בטירת וינדזור והתקבל אצל ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת[1].
מלדולה חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה, חינוך ומוסר, תורה ומדע. הידוע שבהם הוא "חופת חתנים" (ה'תקנ"ו; 1796), שראה אור במהדורות רבות לאורך השנים. חיבורים נוספים משלו הם: "עבודת מקדש", על סדר עבודת יוה"כ; "קרבן תמים", "דרך אמונה" (בהקדמת חיבור זה הוא פורס את משנתו החינוכית ומדבר על שלמות התורה, אך מדגיש שלימודה מזקיק ידע רב בשאר חוכמות כביולוגיה וגיאוגרפיה, חשבון והנדסה) רבי רפאל חיבר גם מספר קונטרסים, כגון "אין עת לחשות" המשקף פולמוס על דרך הגיית המלה "מצאו" בפסוק "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם" שבסוף שירת הים, בתפילה (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב).[2] בנו ר' דוד מילדולה מעיד כי אביו חיבר עשרה ספרים שנותרו בכתבי יד. בין החיבורים בכת"י שהוא מזכיר נמצאים שיטה על הש"ס בשם "יד רמ"ה" ו"יד המלך" על משנה תורה להרמב"ם. ולא נודע היום על מציאותם של חיבורים אלה[3].
בשנת 1825 הכריז מרדכי מנואל נח על הקמת מדינה יהודית בשם אררט וקרא לכל יהודי העולם לעבור לשם, רבי רפאל יצא בצורה נחרצת נגד היוזמה.[4]
משפחתו וצאצאיו עריכה
חכם מלדולה נשא לאשה את סטלה לבית אבולעפיה, ונולדו להם ארבעה בנים וארבע בנות.
בנו הבכור, הרב דוד מלדולה (1797-1853) כיהן כרב בליבורנו ולאחר מות אביו כיהן כאב בית דין הקהילה הספרדית-פורטוגלית של לונדון, על אף שלא נשא בתואר הרשמי של "חכם", היה ראש הקהילה בפועל ממות אביו ועד מותו. ב-1841 היה מבין מייסדי העיתון ג'ואיש כרוניקל וחיבר מספר חיבורים עבריים, הן הלכתיים והן ספרותיים באופיים, כולל מספר שירים.[5]
בתו הבכורה, ריקה (1799-1819) נישאה לדוד אהרון דה סולה, שליח ציבור בבית הכנסת בוויס-מרקס. בנם אברהם דה סולה (אנ') היה פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה וכיהן כרבה הספרדי הראשי של העיר. נכדיהם היו לרבנים בברמינגהאם, ניו יורק ולונדון.
נכדו, בנו של בנו הצעיר שמואל, רפאל מלדולה היה כימאי ואחד מהתומכים הראשונים בדרוויניזם.
קישורים חיצוניים עריכה
- חכם רפאל מילדולה, באתר "החכם היומי"
- רפאל בן חזקיהו מלדולה, אין עת לחשות, לונדון ה'תקפ"ז, באתר היברובוקס
- מלדולה, רפאל בן חזקיהו, חופת חתנים, באתר היברובוקס
- ריצ'רד גוטהייל, קלרנס דה סולה, "משפחת מלדולה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ראו מספר 15
רפאל בן חזקיהו מילדולה (1754-1828), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ על תולדותיו של רבי רפאל מילדולה והנהגתו ברבנות, ראו בהרחבה: מאיר בניהו, 'ויכוחים בקהילה הספרדית והפורטוגזית בלונדון ותשובות החכם רפאל מילדולה', 'מיכאל' י, תל אביב תשמ"ו, עמ' ט-עז.
- ^ על הפולמוס, יוסף ויכלדר, 'מצאו מים', המבשר תורני, י"ב שבט תש"פ
- ^ על השקפותיו וחיבוריו, ראה, מאיר בניהו, שם, עמ' כח ואילך.
- ^ ראו בארוכה: רבי רפאל מילדולה מלונדון בעל חופת חתנים, בפורום אידישע וועלט פארומס (ביידיש)
- ^ תשובה אליו, משנת תקצ"ז, מצויה בשו"ת בנין ציון (סימן ו) מאת הרב יעקב אטלינגר.