רצח השבויים הגרמנים ביוטה
רצח השבויים הגרמנים ביוטה (מכונה גם טבח שעת חצות; באנגלית: Midnight Massacre) התרחש ב-8 ביולי 1945 במחנה השבויים סלינה (Salina) במדינת יוטה שבארצות הברית. חייל אמריקאי ששירת כשומר במחנה פתח באש ממקלע על אוהלים שבהם לנו השבויים. עקב הירי נהרגו תשעה גרמנים ו-19 נפצעו. החייל היורה הוכרז כבלתי שפוי ואושפז למשך שארית חייו. הרצח נחשב למקרה החמור ביותר של פגיעה בשבויים בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.
.jpg) | |
| מבנים שנותרו ממחנה השבויים סלינה ביוטה ובהם מוזיאון לרצח | |
| תאריך |
יולי 1945  |
|---|---|
| מקום |
סלינה |
| קואורדינטות | 38°57′28″N 111°50′52″W / 38.95767°N 111.84777°W |
| סוג |
טבח |
| נשק |
M1917 בראונינג |
| הרוגים |
9 |
| פצועים |
20 |
| מבצע |
קלרנס ברטוצ'י |
|
(למפת יוטה רגילה)   רצח השבויים הגרמנים ביוטה | |
  | |
רקע עריכה
בימי המלחמה הוחזקו במדינת יוטה כ-8,000 שבויים גרמנים ואיטלקים מתוך כ-425 אלף שבויים ממדינות הציר שהובאו לארצות הברית. הם שוכנו בכתריסר מחנות. מחנה סלינה היה מהקטנים שבהם. הוא הוקם ב-1944 בפאתי העיירה סלינה במרכז המדינה, כ-150 קילומטר מדרום לעיר סולט לייק סיטי. הוחזקו בו כ-250 שבויים שרובם נישבו בצפון אפריקה. הם שוכנו ב-43 אוהלים בעלי רצפות עץ. במחנה היו גם מספר מבנים ושלושה מגדלי שמירה. החיילים האמריקאים שהוצבו לשמירה במחנות השבויים בארצות הברית היו ברובם חיילים שנמצאו כבלתי כשירים לשירות בחזיתות המלחמה. השבויים הגרמנים הועסקו בשעות היום בעבודות במשקים חקלאיים אזרחיים בסביבת העיירה.
הרצח עריכה
החייל היורה היה טוראי קלרנס ברטוצ'י (Clarence V. Bertucci), בן 23 בעת הרצח. הוא בילה ערב חופשי בעיירה שבמהלכו שתה מספר כוסות של בירה וקפה ואמר למלצרית בבית קפה ש"משהו מרגש עומד לקרות הלילה". בשעת חצות התייצב לתורנות שמירה באחד ממגדלי השמירה במחנה. אז פתח באש ממקלע בינוני מדגם בראונינג M1919 שהיה מוצב במגדל. הוא ירה כ-250 כדורים במשך כ-15 שניות. הוא כיוון את האש אל אוהלי השבויים ופגע ב-30 אוהלים מתוך 43.
לאחר שאזלה התחמושת במקלע והירי פסק דרש קצין במחנה מברטוצ'י לרדת מהמגדל. ברטוצ'י סירב באומרו שחלק מהגרמנים עודם חיים ודרש לקבל עוד תחמושת. חיילים נשלחו להוריד אותו מהמגדל והוא נלקח למעצר ללא התנגדות נוספת. האמריקאים חששו מניסיון למעשה נקם מצד השבויים הגרמנים, אך הוא לא התרחש.
עקב היריות נהרגו במקום שישה גרמנים, 22 נפצעו ושלושה מהם מתו מפצעיהם בהמשך. הפצועים הועברו לבית החולים המקומי, שהתקשה להתמודד עם מספר הנפגעים הרב.
לאחר הרצח עריכה
ההרוגים הגרמנים, בני 24 עד 48, נקברו בבית הקברות של הבסיס הצבאי פורט דאגלס (Fort Douglas) שליד סולט לייק סיטי. טקס הקבורה היה צבאי וללא סמלים גרמנים כלשהם. הפצועים נשלחו בחזרה לגרמניה לאחר שהחלימו דיים לעמוד במסע לשם. בהתאם לחוק ולהסכמים שהתקיימו לאחר המלחמה בין ארצות הברית לבין גרמניה הם לא קיבלו פיצוי כספי כלשהו מארצות הברית.
ברטוצ'י, יליד ניו אורלאנס, נשר מבית הספר היסודי בכתה ו'. הוא שירת בצבא חמש שנים לפני הרצח. במהלך השירות הוצב למשך שמונה חודשים ביחידת ארטילריה בבריטניה, אך הוחזר לארצות הברית בשל אי התאמה ולאחר שנענש שלוש פעמים בשל עבירות משמעת. הוא גם אושפז 12 פעמים במהלך שירותו, חלק מהן לצורך בדיקה פסיכיאטרית. החקירה שלאחר הרצח העלתה שהוא היה מתוסכל משירותו ומכך שלא זכה להרוג בגרמנים וכי אמר שעוד ישיג הזדמנות לכך. כשנשאל לאחר הרצח מדוע ירה בשבויים השיב כי עשה זאת משום שהוא שונא גרמנים.
קצין שמונה לחקור את האירוע סבר כי ברטוצ'י היה שפוי ומודע למעשיו בעת שירה לעבר השבויים והמליץ להעמידו למשפט צבאי. דעתו לא התקבלה. לאחר מספר שבועות של אשפוז בבית חולים ביוטה קבעו רופאים שברטוצ'י היה "לא מאוזן מבחינה נפשית". וועדה צבאית הכריזה שהוא בלתי שפוי והוא נשלח לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי צבאי במדינת ניו יורק. הוא מת בשנת 1969.
באווירה שלאחר סיום המלחמה באירופה וחשיפת הזוועות שביצע המשטר הנאצי לא זכה האירוע ביוטה לתשומת לב רבה בארצות הברית.
פסל אנדרטה לחללים הגרמנים הוצב בבית הקברות של הבסיס הצבאי בפרט דאגלס. בשנת 2016 נפתח במבנים ששרדו באתר מחנה סלינה מוזיאון המוקדש לרצח.
קישורים חיצוניים עריכה
- Pat Bagley, History Matters: Few know of World War II massacre in Salina, The Salt Lake Tribune, 27 בנובמבר 2005
- Todd Tanner and Rebecca Green, Uniquely Utah: New museum will preserve story of German POW massacre in Salina, באתר Fox13, 23 באוקטובר 2016 (הכתבה כוללת סרטון וידאו)
- Eileen Hallet Stone, Living History: 'Midnight Massacre' in Utah was worst mass murder at a POW camp in U.S. history, The Salt Lake Tribune, 7 בנובמבר 2016