רציחות המור
רציחות המור בוצעו על ידי איאן בריידי ומיירה הינדלי בין יולי 1963 ואוקטובר 1965, באזור מנצ'סטר רבתי, באנגליה. הקורבנות היו חמישה ילדים בגילאים שבין 10 עד 17[1], מתוכם ארבעה הותקפו מינית.
הרציחות נקראו בשם זה מכיוון ששניים מהקורבנות התגלו בקברים שנכרו באזור ביצות סאדלוורת' (Saddleworth Moor), בצפון אנגליה, יחד עם קבר שלישי אשר התגלה גם הוא באותו אזור בשנת 1987, למעלה מ-20 שנה לאחר הרצח. קיים חשד כי גם גופתו של הקורבן הרביעי, קית' בנט, נקברה שם, אך חרף חיפושים חוזרים ונשנים גופתו לא התגלתה במשך 35 שנים. ב-29 בספטמבר ראסל אדוארדס, סופר וחוקר עצמאי, דיווח למשטרה שמצא את שרידי גופתו של בנט באזור בו נמצאו שאר הגופות, והחקירה חודשה[2].
בתחילה הייתה המשטרה מודעת רק לשלושה מעשי הרג, של אדוארד אוונס, לסלי אן דאוני וג'ון קילברייד. החקירה נפתחה מחדש בשנת 1985, לאחר שבריידי דווח בעיתונות כמי שהודה ברציחות פאולינה ריד וקית' בנט. בריידי והינדלי נלקחו בנפרד לסאדלוורת' מור לסייע למשטרה בחיפושיהם אחר הקברים, לאחר שכבר הודו ברציחות הנוספות.
הינדלי הוגדרה על ידי העיתונות כ"האישה הכי מרושעת בבריטניה"[3]. היא עתרה מספר פעמים כנגד מאסר העולם שקיבלה, בטענה שהיא חזרה אל המוטב ואינה מהווה עוד סכנה לציבור, אך חרף טענותיה היא מעולם לא שוחררה. היא מתה ב-2002, בגיל 60. בריידי זכה להגנת אי-שפיות ב-1985, מרגע בו נכלא תחת אבטחה כבדה בבית החולים אשוורת', וביקש שוב ושוב שיורשה לו למות. הוא מת לבסוף בשנת 2017 מסרטן הראות, והוא בן 79.
קורבנות עריכה
היקפו המלא של מסע הרציחות שביצעו בריידי והינדלי לא התברר עד הודאותיהם ב-1985. קורבנם הראשון הייתה פולין ריד בת ה-16, שכנה של הינדלי אשר נעלמה בדרכה למועדון מסילות-הברזל הבריטי בגורטון, מצ'סטר, ב-12 ביולי 1963. באותו ערב בריידי אמר להינדלי שהוא רוצה "לבצע את הרצח המושלם". הוא הורה לה לנהוג בוואן שלה ברחבי האזור בעוד הוא עוקב אחריה על האופנוע שלו; כאשר יבחין בקורבן מתאים, הוא יהבהב לה בעזרת פנסו הקדמי והיא תעצור ותציע לאותו אדם טרמפ.
בעודם נוסעים לאורך סמטת גורטון, ראה בריידי ילדה צעירה הולכת לעברם וסימן להינדלי לעצור, אולם היא עשתה זאת רק לאחר שעברה את הילדה. בריידי עצר את אופנועו בצד הדרך, ודרש לדעת מדוע הינדלי לא הציעה לילדה הסעה. הינדלי השיבה כי היא זיהתה את הילדה כמארי ראק, שכנה קרובה של אימה. זמן קצר לאחר השעה שמונה בערב, המשיכו במורד רחוב פרוקסמר, הבחין בריידי בנערה לבושה מעיל תכלת ונעלי עקב לבנות מתרחקת מהם, ופעם נוספת הוא אותת לוואן לעצור. הינדלי זיהתה את הנערה כפולין ריד, חברה של אחותה הצעירה, מורין. ריד נכנסה אל הוואן עם הינדלי, אשר שאלה אותה האם תסכים לסייע לה בחיפוש אחר כפפה יקרה שהיא איבדה בסאדלוורת' מור. ריד אמרה שהיא אינה ממהרת והסכימה. פולין בת ה-16 הייתה מבוגרת ממארי ראק, והינדלי הבינה כי היעלמותה של נערה תעורר פחות רעש ציבורי מהיעלמותה של ילדה בת שבע או שמונה. כאשר הואן הגיע אל מור, הינדלי עצרה ובריידי הגיע זמן קצר לאחר מכן על האופנוע. היא הציגה אותו בפני ריד כבן זוגה וטענה כי הוא בא לסייע להן במציאת הכפפה. בריידי לקח את ריד אל אזור המור בעוד הינדלי ממתינה לו בואן. לאחר 30 דקות חזר בריידי לבדו ולקח את הינדלי אל הנקודה בה ריד שכבה גוססת, גרונה משוסף. הוא אמר לה להישאר עם ריד בעוד שהוא ילך להביא את חפירה שהחביא בקרבת מקום בביקורו הקודם במור, כדי שיוכל לקבור את הגופה. הינדלי הבחינה כי "מעילה של פאולינה היה פתוח ובגדיה היו שרויים באי סדר..." היא ניחשה שבזמן שהמתינה במכונית בריידי תקף את ריד מינית. בדרכם חזרה הביתה ממור, לאחר שהעמיסו את האופנוע באחורי הואן, הם חלפו על פני אימה של ריד, ג'ואן, מלווה בבנה, פול, מחפשים לאורך הרחובות אחר פאולינה.
בערב ה-23 בנובמבר 1963, מלווה בבריידי, פנתה הינדלי לג'ון קילברייד בן ה-12, בשוק אשטון-תחת-לין, והציעה לו "טרמפ" לביתו בטענה שהוריו יהיו מודאגים על כך שהוא נמצא בחוץ בשעה כה מאוחרת. בעזרת תמריץ נוסף בדמות בקבוק שרי שהציעה לו, קילברייד הסכים להיכנס אל מכונית הפורד אנגליה שהינדלי שכרה. בריידי אמר לקילברייד שבקבוק השרי נמצא בביתם, והם יצטרכו לבצע עיקוף כדי לאסוף אותו. בדרך הוא הציע שיעשו עיקוף נוסף, לחפש אחר כפפה שלפי דבריו הינדלי איבדה באזור המור[4]. כאשר הם הגיעו למור, בריידי לקח עמו את הילד בעוד הינדלי חיכתה במכונית שוב. בריידי תקף מינית את קילברייד וניסה לחתוך את גרונו בעזרת להב משונן באורך שישה אינצ'ים לפני שחנק אותו למוות בעזרת פיסת שרוך, ככל הנראה מנעלו.
קית' בנט, בן ה-12, נעלם בדרכו לבית סבתו, במהלך שעות הערב המוקדמות של ה-16 ביוני 1964, ארבעה ימים לאחר יום ההולדת שלו. הינדלי פיתתה אותו אל המיני-טנדר שלה - בו ישב בריידי במושב האחורי - בכך שביקשה ממנו עזרה בהעמסת מספר קופסאות, ולאחר מכן אמרה שתסיע אותו לביתו. היא נהגה למפרץ-חניה בסאדלוורת' מור, אליו היא ובריידי תכננו להגיע קודם לכן, ובריידי יצא החוצה עם בנט, במטרה לחפש אחר כפפה אבודה. הינדלי עמדה על המשמר, ולאחר כ-30 דקות בריידי הופיע, לבדו ונושא את חפירה שהחביא באזור מוקדם יותר. כאשר הינדלי שאלה אותו כיצד הרג את בנט, בריידי אמר שהוא תקף את הילד מינית וחנק אותו למוות בעזרת פיסת שרוך[5].
בריידי והינדלי ביקרו ביריד שעשועים שהתקיים ב-26 בדצמבר 1964 בחיפוש אחר קורבן חדש, והבחינו בלסלי אן דאוני בת ה-10 עומדת לצד אחד המתקנים. כאשר התברר להם שהיא לבדה, הם התקרבו אליה ושמטו בכוונה חלק מהקניות שלהם בקרבתה, לפני שפנו לבקש ממנה לסייע להם לסחוב כמה מהחבילות אל מכוניתם, ואז לביתם. ברגע שנכנסו אל הבית דאוני הופשטה, פיה נסתם, והיא אולצה להצטלם במספר פוזות לפני שנאנסה ונרצחה; ייתכן שנחנקה למוות בעזרת פיסת שרוך. הינדלי טענה שהיא הלכה למלא אמבט עבור הילדה וכשחזרה מצאה את הילדה מתה. בספרו של ד"ר כריס קאולי, "פנים אל פנים מול הרשע: שיחות עם איאן בריידי", בריידי מצהיר כי הינדלי הייתה זו שהרגה את לסלי אן דאוני. בבוקר שלמחרת בריידי והינדלי נסעו עם גופתה של דאוני אל סאדלוורת' מור, שם נקברה, עירומה, עם בגדיה לרגליה בקבר רדוד.
ב-6 באוקטובר 1965 פגש בריידי בתחנת הרכבת המרכזית של מנצ'סטר את אדוארד אוונס, מהנדס מתלמד כבן 17, והזמין אותו לביתו, בשדרות וורדל ברוק 16 שבאזור הטרסלי, שם הכה אותו למוות בגרזן.
דוח ראשוני עריכה
לתקיפה של אדוארד אוונס היה עד גיסהּ בן ה-17 של הינדלי, דייוויד סמית', בעלה של אחותה הצעירה, מורין. משפחת הינדלי סירבה לאשר את נישואיה של מורין לסמית', כיוון שהיו לו מספר הרשעות פליליות, כולל גרימת חבלה גופנית ממשית ופריצה, כאשר את הראשון מבין השניים ביצע בעודו בן 11. במהלך השנה שקדמה לתקיפה טיפח בריידי יחסי ידידות עם סמית', שהפך "ירא כבוד" כלפיו מעצם היותו בוגר ממנו. יחסים אלו הדאיגו את הינדלי, כיוון שחששה שיש בכך כדי לסכן את ביטחונם.
בערב ה-6 באוקטובר 1965 הינדלי הסיעה את בריידי אל תחנת הרכבת המרכזית של מנצ'סטר, שם חיכתה לו במכוניתה, בעודו בוחר את קורבנם; לאחר מספר דקות חזר בריידי בחברתו של אדוארד אוונס, והציג את הינדלי בפניו כאחותו. הם נהגו בחזרה והעבירו זמן מה בנעימים בשתיית בקבוק יין. לאחר מכן בריידי שלח את הינדלי להביא את גיסה. כאשר היא חזרה אל הבית הינדלי אמרה לסמית' להמתין בחוץ לסמן ממנה, אור מנצנץ. כאשר הגיע הסימן סמית' נקש על דלת הבית ופגש בבריידי, אשר שאל אותו האם הוא בא עבור "בקבוקי היין המזעריים". בריידי הוביל את סמית' אל המטבח והשאירו שם, באומרו שהוא הולך לאסוף את היין. דקות לאחר מכן שמע סמית' זעקה, ולאחריה את קולה של הינדלי קוראת לו בקול לבוא לעזרה. סמית' נכנס אל הסלון ומצא את בריידי מכה שוב ושוב את אוונס בעזרת חלקו השטוח של גרזן. לאחר מכן ראה כיצד בריידי חונק את אוונס בעזרת פיסה של חוט חשמל. גופתו של אוונס הייתה כבדה מכדי שסמית' יוכל לשאת אותה אל המכונית לבדו – בריידי נקע את קרסולו בזמן המאבק – ועל כן הם נאלצו לעטוף את הגופה ביריעות פלסטיק ולהניח אותה בחדר השינה הנוסף.
סמית' הסכים לפגוש את בריידי בערב שלמחרת כדי להיפטר מגופתו של אוונס, אך לאחר שחזר הביתה העיר סמית' את אשתו וסיפר לה את שראה. מורין אמרה לו שעליו להתקשר למשטרה. שלוש שעות מאוחר יותר הזוג עשה את דרכו במהירות אל תא טלפון ציבורי ברחוב, תחת דירתם. סמית' לקח עמו ליתר ביטחון מברג וסכין מטבח כדי להגן עליו ועל מורין, למקרה שבריידי יופיע כדי להתעמת איתם. בשעה 6:07 בבוקר סמית' ערך שיחת טלפון לשירות החירום של תחנת המשטרה הסמוכה בהייד, וסיפר את סיפורו לקצין התורן. בהודעתו למשטרה טען סמית כי בריידי פתח את הדלת ואמר לו בקול רם ... "האם אתה רוצה את הבקבוקים המזעריים הללו?" הנדתי בראשי לחיוב והוא הוביל אותי אל תוך המטבח... והוא נתן לי שלושה בקבוקי משקה מזעריים ואמר: "אתה רוצה את השאר?". כאשר פסעתי לראשונה אל תוך הבית, הדלת אל הסלון... הייתה סגורה... איאן הלך אל הסלון ואני חיכיתי במטבח. חיכיתי בערך דקה או שתיים כאשר לפתע שמעתי צרחה חזקה; זה נשמע כמו אישה, קול ממש גבוה. ואז הצרחות המשיכו, בזו אחר זו ממש חזק. ואז שמעתי את מיירה קוראת, "דייב, עזור לו" מאוד חזק. כאשר רצתי פנימה רק עמדתי בתוך הסלון וראיתי בחור צעיר. הוא שכב כשראשו וכתפיו על הספה ורגליו היו על הקרקע. פניו פנו כלפי מעלה. איאן עמד מעליו, מולו, עם רגליו משני צידי רגליו של הצעיר. הצעיר עדיין צרח... איאן אחז גרזן בידיו... הוא אחז בו מעל ראשו והוא הכה את הצעיר בצידו השמאלי של ראשו עם הגרזן. שמעתי את המהלומה, זו הייתה מכה קשה ונוראית, זה נשמע מחריד."
מעצר עריכה
מוקדם בבוקר ה-7 באוקטובר, זמן קצר לאחר שיחתו של סמית', רב-פקד בוב טלבוט ממשטרת צ'שייר הגיע אל הדלת האחורית של שדרות וורדל ברוק 16, לבוש סרבל אופה שאול כדי להסתיר את מדיו. טלבוט הזדהה בפני הינדלי כקצין משטרה כאשר פתחה את הדלת, וסיפר לה שהוא מעוניין לדבר עם בן זוגה. הינדלי הובילה אותו אל הסלון, בו בריידי ישב על הספה וכתב פתק למעסיקו, ובו הסביר כי לא יוכל להגיע לעבודה בשל פציעה בקרסולו. טלבוט הסביר כי הוא חוקר "מעשה אלימות שמערב רובים" עליו דווח כי התקיים בערב שעבר. הינדלי הכחישה שהתקיימה אלימות כלשהי, ואפשרה למשטרה להביט סביב ברחבי הבית. כאשר הם הגיעו אל החדר בקומה העליונה, בו אופסנה גופתו של אוונס, המשטרה גילתה כי הדלת נעולה וביקשה מבריידי את המפתח. הינדלי טענה כי המפתח בעבודה, אך לאחר שהמשטרה הציעה להסיע אותה אל מקום העסקתה כדי להשיב אותו, בריידי הורה לה למסור את המפתח. כאשר חזרו אל הסלון סיפרה המשטרה לבריידי כי הם גילו גופה כפותה וכי הוא עצור בחשד לרצח. בעוד בריידי מתלבש הוא אמר "לאדי ולי היה ויכוח והמצב יצא מכלל שליטה"[6].
הינדלי לא נעצרה עם בריידי, אך היא דרשה לבוא עמו לתחנת המשטרה, מלווה בכלב שהיה בבעלותה, פאפט, ובהסכמת המשטרה. הינדלי תושאלה לגבי האירועים שסבבו את מותו של אוונס, אך היא סירבה לתת כל הצהרה מעבר לכך שהיה מדובר בתאונה. משראתה המשטרה כי אין בידה הוכחות לכך שהינדלי הייתה מעורבת ברצח אוונס היא הורשתה ללכת לביתה, בתנאי שתחזור ביום שלמחרת לחקירה נוספת. הינדלי המשיכה להיות חופשית במשך ארבעת הימים שלאחר מעצרו של בריידי. במהלך ימים אלו הלכה אל מעסיקיה וביקשה שיפטרו אותה, כך שתהיה זכאית לדמי אבטלה. כשביקרה במשרד בו עבד בריידי היא מצאה מסמכים השייכים לו במעטפה (על פי טענתה היא לא פתחה אותה), ושרפה אותם במאפרה. היא סברה כי אלו היו תוכניות לשדידת בנקים, ואינם קשורים לרציחות. ב-11 באוקטובר הינדלי הואשמה בסיוע לרצח אדוארד אוונס והושמה במעצר בבית הכלא ריסלי שבמחוז צ'שייר.
משפט עריכה
משפטם של בריידי והינדלי החל ב-19 באפריל 1966, שהואשמו ברצח אוונס, דאוני וקילברייד. שניהם טענו לחפותם. בריידי הודה בכך שהכה את אוונס בגרזן אולם טען שאדם אחר הרג אותו. הינדלי טענה כי לא הייתה מודעת למעשי הרצח.
ב-6 במאי 1966 מצא חבר המושבעים את בריידי אשם בכל שלוש הרציחות, ואת הינדלי אשמה ברצח דאוני ואוונס. בריידי נידון לשלושה מאסרי עולם והינדלי נידונה לשני מאסרי עולם ולשבע שנות מאסר נוספות על סיוע לרצח קילברייד. בהיותו בכלא בריידי התיידד עם רוצח סדרתי בריטי גרהאם יאנג זאת על רקע הדעות הנאציות.
קישורים חיצוניים עריכה
דנה הילמן, רוצחי הביצות: התיק נפתח מחדש, בפודקאסט "עבר פלילי", 5 בנובמבר 2019.- דנה הילמן, הביצה ליד מנצ'סטר, בפודקאסט "עבר פלילי", 22 באוקטובר 2019.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Padnani, Amisha (2017-05-17). "The Moors Murders: A Notorious Couple and Their Young Prey". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-10.
- ^ "Moors Murders: Search for Keith Bennett's body restarts". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-09-30. נבדק ב-2022-09-30.
- ^ BBC NEWS | UK | Hindley: I wish I'd been hanged, news.bbc.co.uk
- ^ Carol Ann Lee, One of your own : the life and death of Myra Hindley, Edinburgh: Mainstream, 2010, ISBN 978-1-84596-545-7
- ^ Peter Topping, Topping : the autobiography of the police chief in the moors murder case, London: Angus & Robertson, 1989, ISBN 0-207-16480-0
- ^ Jean Ritchie, Myra Hindley : inside the mind of a murderess, London: Angus & Robertson, 1988, ISBN 0-207-15857-6