שאוגואן
שָׁאוֹגְוָאן (בסינית מפושטת: 韶关; בסינית מסורתית: 肇慶; בפין-יין: Sháoguān; מילולית: "מעבר יפה") היא נציבות עירונית[2] במחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין. ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 2,855,131 תושבים, מתוכם 1,028,460 בשטח האורבני.
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | גואנגדונג |
| נפות בנציבות העירונית | 8 |
| ערים בנציבות העירונית | 2 |
| שטח | 18,413 קמ"ר |
| גובה | 59 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בנציבות העירונית | 2,855,131[1] (2020) |
| ‑ במטרופולין | 1,028,460 (2020) |
| ‑ צפיפות | 155.1 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 24°48′N 113°35′E / 24.800°N 113.583°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.sg.gov.cn/ | |
היסטוריה עריכה
בשאוגואן ליד העיירה מאבה נמצאו שרידים המעידים על התיישבות האדם (המכונה אדם מאבה) בתקופה שלפני 100,000 שנים. לעיר שאוגואן עצמה יש היסטוריה בת 2100 שנים, מאז הוכרז על השטח הכולל כיום את העיר שאוגואן כנפת צ'וג'יאנג בשנת 111 לפנה"ס, בתקופת שושלת האן. בשנת 265 לספירה כונה האזור הצפוני של גואנגדונג שכלל את שאוגואן בשם מחוז שישינג. בשנת 589 שונה שם האזור לשאוג'ואו על שם רכס ההרים הסמוך. השם שאוג'ואו נשמר כשם הנפה והעיר במשך מאות שנים אחר־כך. בתקופת שושלת האן היה האזור מקור חשוב למוצרי חקלאות ועמדת מפתח צבאית. בתקופות שושלת טאנג ושושלת סונג היה האזור מרכז מטלורגי חשוב, ובתקופת שושלת מינג ושושלת צ'ינג היה זה מרכז לגביית מיסים ומרכז מסחר משגשג. במלחמת העולם השנייה הייתה העיר בירת מחוז גואנגדונג תחת הכיבוש היפני (1938–1945). בשנות ה-50 וה-60 הואץ התיעוש עם פיתוחן של תעשיות מטלורגיות.
בדצמבר 2005 ארעה דליפה חמורה ממפעל האבץ בשאוגואן, כאשר לנהר הצפון העובר בשאוגואן והמשמש מקור למי שתייה, נשפכו מים מזוהמים בכמות גדולה של קדמיום. אספקת המים לעיר נותקה, והמים הגיעו במשך כמה ימים במכליות. הכבשן לייצור אבץ, השלישי בגודלו בסין, נסגר למשך חודש.
ביולי 2006 הוצפה העיר כשהמים הגיעו בחלק מהמקרים עד הקומה השלישית של בניינים רבים. שני בתי החולים של העיר הוצפו. בשני בתי סוהר שהוצפו היו הרוגים רבים. מעריכים כי יותר מ-200 איש נספו בשיטפון.
גאוגרפיה עריכה
שאוגואן נמצאת בין קווי האורך '112°50 - '114°45 מזרח לקווי הרוחב '23°5 - '25°31 צפון. היא משתרעת על פני 18,413 קמ"ר בקצה הצפוני של מחוז גואנגדונג, היא גובלת בבירת המחוז גואנגג'ואו ובחוויג'ואו (אנ') מדרום, מדרום-מערב עם צ'ינגיואן (אנ'), מדרום-מזרח עם חיואן (אנ') ומצפון עם מחוזות חונאן וג'יאנגשי. רוב שטח הנציבות הוא הררי, כשנחלים ונהרות רבים חוצים אותה. העיר שנתנה את שמה לנפה בנויה על חצי אי שנוצר ממפגש הנהרות ווּ הזורם מכיוון צפון מערב וז'ן הזורם מצפון מזרח. הנהר שנוצר מאיחוד הנהרות, נהר הצפון (ביי ג'יאנג), זורם דרומה לגואנגג'ואו ונשפך בסופו של דבר לנהר הפנינה. גובה פני שלושת הנהרות נשמר על ידי סכר שהוקם על נהר הצפון 12 קילומטרים דרומית לעיר. בתחומי העיר נבנו שבעה גשרים החוצים את שלושת הנהרות.
אקלים העיר הוא סובטרופי גשום נוח, ויש הבחנה ברורה בין ארבע העונות. כמות המשקעים השנתית היא 1,910 מ"מ והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 20.7° מעלות צלזיוס. בחורף יורד שלג בהרים שמצפון לשאוגואן.
כלכלה עריכה
חקלאות עריכה
מזג האוויר הנוח - כמות המשקעים הגדולה מצד אחד וכמות ימי השמש הרבים מצד שני - מאפשרים חקלאות אינטנסיבית. מוצרי החקלאות העיקריים הם אורז, ירקות (גם מחוץ לעונה), קנה סוכר, בוטנים, טבק, פירות, תה, פרחים, צמחי נוי פקעות טוואי המשי וברווזים. הממשל בשואוגואן מעודד משקיעים זרים ליצור ערך מוסף על ידי השקעה בגידולים חקלאיים ועיבודם.
יערנות עריכה
12,700,000 דונם משטח שאוגואן מכוסים ביערות. היערות הם מקור עשיר לבעלי חיים וצמחים וידועים לכן כמאגר הגנים של דרום סין. מוצרי היער העיקריים כוללים עץ, חזרן, שרף, גינקגו, קליפת עץ ה-encomia (המשמשת ברפואה הסינית המסורתית), פטריות מאכל, ואגוזים.
מחצבים ותעשייה עריכה
אזור שאוגואן עשיר במחצבים והוא מכונה "בירת המתכות (שאינן כוללות ברזל) של סין". בנפה מצויים 49 מחצבים שונים ו-218 אתרי כרייה. המחצבים כוללים פחם, עופרת, אבץ, נחושת, כספית, טונגסטן, אנטימון, ביסמוט, ויסודות נדירים אחרים, סלעים למלט וגרניט.
העיר היא מרכז התעשייה הכבדה של גואנגדונג בעיקר בתחומי המטלורגיה והאנרגיה. מוצרי התעשייה העיקריים הם ברזל ופלדה, חשמל, פחם, מלט, מכונות, מזון וטקסטיל. מועצת העיר מעודדת השקעות חוץ ובשנים האחרונות הושקעו בנפה כ-200 מיליון דולר מדי שנה. נכון ל-2006 יש יותר מאלף חברות בשאוגואן שהושקע בהן הון זר.
תיירות עריכה
העיר נקייה, קלה לגישה, האוויר בה נקי, יש בה שירותים טובים לתיירים ובקרבתה יש כמה אתרי תיירות בולטים. בעיר טיילת מוצלת באורך של כ-20 ק"מ שנבנתה לאורך הנהרות שעיצבו את הטופוגרפיה של העיר. אתרי התיירות המרכזיים הם:
- פארק ומוזיאון "אדם מאבה" בסמוך לעיירה מאבה. בפארק מצויות המערות שבהן התגורר "אדם מאבה" (馬壩人), הומיניד שחי בתקופה המקבילה לאדם הניאנדרטלי ובמוזיאון מצויים שרידיו.
- מקדש נאנחווה בסמוך למאבה. במקדש זה פעל במאה השביעית חְווֵינֶנְג (慧能 Huìnéng 713-638), היורש השישי והאחרון של בודהידהרמה מייסד הזן בודהיזם. האסכולה שיסד הואי נאנג, "הזן הדרומי", היא השולטת בזן בודהיזם כיום. גופתו החנוטה של חְווֵינֶנְג נמצאת אף היא במקדש.
- מאובני הדינוזאור בנאנשיונג.
- הר דנשיה (丹霞山) – אזור נוף הררי שהוא תוצר של בליה באבן חול אדומה. ההר הוא אחד משישה אזורים שהוכרזו ב-2010 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשם דנשיה הסינית. לאורך האזור המיוער יש שבילי הליכה, חוצים אותו פלגים ויש בו מספר מקדשים.
- המעיינות החמים של נאנהואה.
תחבורה עריכה
רשת כבישים ומסילות ברזל מחברות את שאוגואן עם שאר המדינה. שאוגואן נמצאת על מסילת הברזל המחברת בין בייג'ינג לגואנגג'ואו. והיא נמצאת בקרבת האוטוסטרדה בייג'ינג-ג'והאי. ניתן להגיע לשאוגואן בקווי רכבות ואוטובוסים ישירים מהונג קונג, ממקאו ומערים נוספות בגואנגדונג. שאוגואן מוקפת נהרות וספינות הנהר הן אמצעי תחבורה פופולרי.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שאוגואן- זיהום נוסף בנהר בדרום סין, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2005, תיאור זיהום הנהר בקדמיום, בסוף 2005.
- שאוגואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ China: Guăngdōng (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ נציבות עירונית - בסינית 地级市 דִיגִ'י שְׁה – חלק ממחוז בסין שבמרכזו עיר גדולה שנתנה את שמה לחבל.