שאול בן אנשיל יפה, שנודע כשאול אשרגרמנית: Saul Ascher;‏ 8 בדצמבר 17676 בפברואר 1822) היה כותב, פילוסוף ומתרגם, איש השכלת ברלין.

שאול אשר
Saul Ascher
לידה 6 בפברואר 1767
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1822 (בגיל 55)
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Saul ben Anschel Jaffe עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Theodiscus עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקרב יהודי גרמניה בני תקופתו, היה שאול אשר נציגם המובהק והמוצהר של שוחרי המודרניזציה לא רק במובן החברתי והאזרחי, אלא גם במובן התרבותי והדתי - בקריאתו להמשיך את מפעלו ההגותי ההומניסטי והליברלי של ברוך שפינוזה ולשחרר לא רק את היהודים אלא גם את היהדות עצמה מכבלי המורשת הרבנית.

קורות חיים עריכה

אשר נולד בבירה הפרוסית למשפחה וותיקה בעיר. בתולדות ישראל הוא נתפרסם בעיקר בתגובותיו בעיתונות ובספרות הגרמנית הכללית בת התקופה בכתיבתו המגויסת למאבק להשגת שוויון זכויות ליהודים בגרמניה ובאירופה וכנגד סופרים ופובליציסטים אנטישמיים. הוא ראה את רעיונות תנועת הנאורות הגרמנית כהזדמנות לבניינה של המדינה על יסודות תרבותיים במקום לאומיים, וככזו יהיה בה מקום גם ליהודים כאזרחים שווים לגמרי. אשר היה מקושר היטב בחברה הגבוהה הגרמנית, בדגש על האליטה האינטלקטואלית. עם חבריו היהודיים באליטה זו ניתן למנות את שלמה מיימון ואת אדוארד גנז, לימים ממייסדי האגודה היהודית-גרמנית הראשונה לחכמת ישראל.

ספרו שתורגם לעברית עריכה

  • לויתן ("על הדת ביחסה ליהדות") / שאול אשר; מבוא: מ. גרץ; תרגום: א. שידלצקי, ירושלים: האוניברסיטה העברית – המרכז לחקר תולדות ישראל ע"ש בן-ציון דינור, היברו יוניון קולג' – המכון למדעי היהדות (סדרת ’קנטרסים - מקורות ומחקרים’; 56), תשמ"ב.

חיבורים נוספים פרי עטו עריכה

כל החיבורים הרשומים כאן נכתבו בשפה הגרמנית

  • אייזמנגר השני (1794)
  • מוסדות חברתיים: שרטוטים פילוסופיים של תולדותיהם - מקורם, התפתחותם ונפילתם (1801)
  • ציורים אוריינטליים (1802)
  • רעיונות להיסטוריה הטבעית של מהפכות פוליטיות (1802)
  • אופיו של הקבינט בברלין (1808)
  • נפולאון, או: התפתחות הממשל (1808)
  • רוסו ובנו (1809)
  • קבוצות היסטוריות רומנטיות (1809)
  • רומנים, סיפורים קצרים ומעשיות (1810)
  • יצירה-קלה על תחומי הפיוט, הביקורת וההומור (1811-1810)
  • על הדחתו של אלפונסו מלך פורטוגל (1811)
  • שגעון הגרמאניות (1815)
  • חופש העיתונות ורגולציה של הצנזורה (1818)
  • חגיגת וארטבורג (Wartburg (1818
  • מבט על עתידה של הנצרות (1819)

לקריאה נוספת עריכה

  • מיכאל גרץ, ’תודעה יהודית חדשה בראשית התגבשותה בדור תלמידי מנדלסון – שאול אשר’, מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, ד', תשל"ח-1978, עמ' 219–237.
  • אליעזר שביד, ’תסמונת שפינוזה ומנדלסזון: השתלבות שני דפוסי-המפגש הנגדיים בין תרבות ישראל לתרבות המערב המחולנת’, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, 50–52, 2003, עמ' 317–344.
  • מיכאל מאיר, צמיחת היהודי המודרני, ירושלים 1990, עמ' 138–142
  • אליעזר שביד, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש - חלק ראשון, הוצאת עם עובד, 2001, פרק שביעי: תיקון היהדות על פי אמת המידה העצמית שלה – פילוסופיית הדת של שאול אשר, עמ' 137–151. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

קישורים חיצוניים עריכה