שאול הכהן

רב תוניסאי

הרב שאול הכהן (תקל"ב, 1772 – ו' באייר תר"ח, 1848) היה פוסק, מדקדק ומחבר הספר "לחם הביכורים". רב הקהילה היהודית ברובע הקטן (אל-חארה סגירה) של העיר ג'רבה.

שאול הכהן
לידה 1772
ג'רבה, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1848 (בגיל 76 בערך)
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הבייליק של תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1848 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באי ג'רבה בדרומה של תוניסיה, לאביו מוסה ולאמו שרה. משפחת הכהן הייתה משפחה מיוחסת באי, ויש שיחסו אותה עד רבי ישמעאל כהן גדול. בידי המשפחה מצויה מגילת יוחסין עתיקה (שנמצאה לראשונה בסוף ספר תנ"ך כתב יד), המפרטת את שלשלת המשפחה עד לפני כ-800 שנה:[1]

א. צמח הכהן. ב. בן סעייד. ג. בן שלמה. ד. בן משה. ה. בן בגדיד. ו. בן בוראתי. ז. בן תמאם. ח. בן עמרם. ט. בן מבורך. י. בן שלמה. י"א. בן בגדיד. י"ב. בן כלפא. י"ג. בן סעייד. י"ד. בן פנחס. ט"ו. בן אברהם. ט"ז. בן משה. י"ז. בן שלמה. י"ח. בן פרץ. י"ט. בן מוסה. כ. בן שאול. כ"א. בן ישראל. כ"ב. בן בגדיד. כ"ג. בן חזקיה. כ"ד. בן מתתיה. כ"ה. בן יצחק כהן הבא מן הגולה.

רשימה זאת אמנם מסתיימת בצמח (רב צמח להלן) ולא בשאול, אבל בגדיד (בן בוראתי) הוא אב קדמון משותף לשניהם, ולכן שניהם מתייחסים אליה. מגילת יוחסין זו מופיעה לראשונה, ככל הידוע, בספר 'נאוה קודש', אותו חיבר רב צמח כהן (האחרון במנין הדורות ברשימה לעיל), בגרסתו המודפסת. החיבור המקורי היה בכתב-יד עד שהובא לדפוס על ידי נכדו, רב חיים כהן, רב בטריפולי במאה ה-19, והוא אשר כלל את המגילה בסוף הספר 'נאוה קודש'. לדבריו "היחס (המקורי הוא) עד עזרא הסופר אלא שנמחקו (השמות) וכמו שניכר מן השומן". אמנם לדעת החוקר נחום סלושץ אין לסמוך על עדות מאוחרת ולא ברורה מעין זו.[1]

בצעירותו למד אצל רב צמח כהן האמור. לאחר נישואיו עבד לפרנסתו כמוכר בחנות אשר בבעלותו בשוק, ואת שאר היום הקדיש ללימוד תורה. הוא היה בקי הן בנגלה והן בנסתר, אך הוא העדיף תמיד את דרך הפשט, ובדרך זו כתב את מרבית פירושיו. נודע כבקי בחכמת הדקדוק, הודות לספרו המפורסם "לחם הביכורים" על כללי הדקדוק.

בהמשך התמנה רבי שאול לרב ראשי ברובע חארה סגירה של ג'רבה. בתקופת כהונתו, התמסר מאוד לאנשי הקהילה, ונסע לצורכם עשרות פעמים לעיר תוניס, מרכז הקהילה היהודית באותה תקופה. ביטל מנהגים שראה אותם כאינם ראויים ותיקן תקנות רבות לתועלת הציבור.

ידידו הקרוב היה הרב הראשי של העיר תוניס, הרב ישועה בסיס שכינהו "שאול בחיר ה'" (בפרפרזה על דברי המקרא וחז"ל על שאול המלך), וזה האחרון נהג לעמוד כמעט רק מפניו בשל גדלותו.

בתקופתו של רבי שאול מרכז הקהילה היהודית בתוניסיה היה העיר תוניס, ושם חיו ולימדו רוב חכמי הדור במשך שנים רבות. עם כבוש תוניסיה בידי הצרפתים (1881) החלו לנשוב רוחות ההשכלה והחילוניות בעיר, ועד מהרה החל מצב הדת לרדת בקרב יהודיה. בשנת 1878 פתחה חברת כל ישראל חברים בית ספר "אליאנס" בעיר, שהיה בעל השפעה מכרעת על ההידרדרות הדתית, בעיקר בקרב הדור הצעיר. הרב ישועה בסיס, שראה את המצב בעירו הולך ומדרדר, חשש מכך שבקרוב לא יישארו רבנים ראויים שיוכלו להנהיג את העם ברחבי המדינה וללמדו תורה. משום כך הוא פנה לרבי שאול הכהן והזהירו: "שים לב ופקח עין על לימוד התלמידים בג'רבה, גם אנו בתונס עוד עתידים להזדקק לכם". רבי ישועה ידע כי עקשנותם של בני ג'רבה ודבקותם במורשת אבות, לא תאפשר כל חדירה של רוחות זרות לקהילות היהודים באי. (כאשר ביקשו חברי הארגון כי"ח להקים בית ספר דומה בג'רבה הם נתקלו בהתנגדות גורפת. היהודים במקום פשוט לא פקדו את בית הספר, ובסופו של דבר אויש המבנה על ידי מוסלמים).[2]

ואכן, מאז ואילך, גידלה ג'רבה גדולי תורה רבים וקרנה הרוחני החל לעלות. במהרה הפך האי לאחד מן המוקדים היהודיים הרוחניים הידועים בתוניסיה ובצפון אפריקה בכלל, כאשר כמעט לא היה עיר בתוניסיה שהרב המכהן בה לא היה מיוצאי ג'רבה עד אשר אמרו; כי מג'רבא תצא תורה.

נפטר בו' אייר תר"ח (1848) ונקבר בג'רבה. הוא נקבר יחד עם ספר תורה בלוי שנחשב לקדמון מאד,[3] כמנהג המקום לקבור את החכם יחד עם ספר תורה בלוי שנפסל, כפי שנפסק ביחס לספר תורה. כמאה וחמישים שנה לאחר מותו, הועלו עצמותיו לישראל, והוא נקבר בט"ו בשבט תש"ע (2010) במושב איתן.

משפחתו עריכה

נכדו, הרב שלום כהן, שימש כרב העיירה זרזיס שבדרום תוניסיה, סמוך לג'רבה. נפטר בן 91 בערך, בשנת ה'תרפ"ו. נינו, אחד מבניו של רבי שלום, הוא הרב כלפון משה הכהן.

נין אחר שלו הוא הרב מרדכי אמייס הכהן בן יצחק, לימים רבה הראשי של תוניסיה.

ספריו עריכה

רבי שאול חיבר עשרה ספרים בכל מקצועות התורה, חלקם יצאו לאור בחייו וחלקם לאחר פטירתו.

מחיבוריו העיקריים

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל חלק א (בני ברק, תשע"ו) עמ' שכט-שסט.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 נחום סלושץ, הכהנים אשר בג’רבה, ירושלים תרפ"ד, באתר היברובוקס
  2. ^ תוניס, ג'רבה - אי הנפלאות / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il. ראו אודות זה גם במאמרו של ד"ר ירון נעים, "הרב כלפון משה הכהן מג'רבא ויחסו לצרפת"
  3. ^ נחום סלושץ, הכהנים אשר בג’רבה, ירושלים תרפ"ד, באתר היברובוקס