שארל בלוך

היסטוריון ישראלי

שארל יהודה בלוך (Charles Bloch;‏ 19 במאי 192114 ביוני 1987) היה היסטוריון ישראלי וממייסדי החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, מומחה להיסטוריה אירופית וצרפתית בפרט. פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ננטר (אוניברסיטת פריז X).

שארל בלוך
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 במאי 1921
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1987 (בגיל 66)
ברלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Jean-Baptiste Duroselle עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של אירופה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בלוך נולד ב-1921 בברלין בירת גרמניה. אביו, אלכסנדר בלוך, נולד בקניגסברג ועבר לברלין בנעוריו, היה אינטלקטואל סוציאליסט, ממקימי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית העצמאית ברפובליקת ויימאר. אחיו של אביו, יוסף בלוך, היה אף הוא פעיל סוציאליסטי בגרמניה והשפיע רבות על שארל.

כשהיה בן 13, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בחיפה. ב-1954 סיים דוקטורט בסורבון; נושא עבודת הדוקטור היה הקשרים בין בריטניה לצרפת. בשנת 1955 שב לישראל ונקרא על ידי ראש עיריית תל אביב, חיים לבנון, להקים את החוג ללימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב עם הקמתה. הוא היה הפרופסור הראשון להיסטוריה מודרנית באוניברסיטה, ובשנת 1973 הועלה בדרגה לפרופסור מן המנין[1]. לימד היסטוריה אירופית מתקופת הרפורמציה ועד למלחמת העולם השנייה. בין נושאי הקורסים שלימד היו הרפובליקה הצרפתית השלישית, נפוליאון ודיפלומטיה אירופית בין מלחמות העולם. הוא קידם גישה פרנקופילית בלימודי ההיסטוריה והתנגד לגישה האנגלופילית שרווחה אז באוניברסיטה העברית. הוא דיבר את השפה הערבית על בוריה, וקידם את לימודי היסטוריה של האסלאם והערבים באוניברסיטה. הוא הביע את דעתו בסוגיות פוליטיות בישראל, צרפת וגרמניה המערבית. הוא האמין בשלום בין הערבים והיהודים במזרח התיכון, והאמין שאם הגרמנים והצרפתים הצליחו ליישב את סכסוכיהם עתיקי השנים, כך יוכלו גם הישראלים והפלסטינים. כמו כן היה נלהב לגבי ההתקדמות בדיאלוג בין שתי המעצמות במלחמה הקרה.

בלוך היה חבר גם בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת ננטר שבפריז, וחילק את זמנו בין פריז לבין תל אביב. היה נשוי לז'קלין. נפטר בשנת 1987.

ספריו עריכה

  • הרפובליקה הצרפתית השלישית: התפתחותה ומאבקה של דמוקרטיה פרלמנטרית (1870–1940); תרגום מגרמנית: בצלאל וכסלר, פ.ר. דניאל ; עריכה: מירי קרסין, גבעתים: מסדה, 1986.
  • Les relations entre la France et la Grande-Bretagne, 1871-1878, Paris: Éditions internationales, 1955. (בצרפתית)
  • Hitler und die europaischen Machte 1933/34. Kontinuität oder Bruch, Frankfurt a. M.: Europäische Verlagsanstalt (Hamburger Studien zur neueren Geschichte), 1966. (בגרמנית)
  • Die SA und die Krise des NS-Regimes 1934, Frankfurt a. M.: Suhrkamp, 1970. (בגרמנית)
  • Die Dritte Französische Republik, Stuttgart: Koehler, 1972. (בגרמנית)
  • Le III-E Reich et le monde, Paris: Imprimerie nationale (Notre siecle), 1986. (בצרפתית)
  • Das Dritte Reich und die Welt. die deutsche Aussenpolitik, 1933-1945; aus dem Französischen übertragen von Wolfgang Kaiser; mit einem Vorwort von Hans-Adolf Jacobsen, Deutsche Ausg. hrsg. von Hans-Adolf Jacobsen und Klaus-Jürgen Müller, Paderborn: F. Schöningh, 1993. (גרמנית: Le III-e Reich et le monde)

בעריכתו עריכה

  • ש"י בלוך, ישראל קלויזנר (עורכים), תולדות המאה ה-20, 3 כרכים, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד 1963. (התוכן: כרך א: תולדות האומות, 1900–1939; כרך ב: תולדות האומות 1939–1963; כרך ג: תולדות עם ישראל. – חיי הרוח, המדע והתרבות ביהדות ובעולם)
  • ש. בלוך וו. גרב (עורכים מדעיים), אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם, תל אביב: עמיחי, תשכ"ו. (ראה אור במהדורות נוספות)

מאמרים (מבחר) עריכה

  • "המשברים הכלכליים שזעזעו את ויימר", זמנים, 1, 1979.
  • "צרפת, גרמניה ומדיניות המעצמות בתקופת המלחמה בספרד", זמנים, 22–23, 1986.

ספר לזכרו עריכה

  • Haim Shamir (ed.), France and Germany in an Age of Crisis, 1900-1960: Studies in Memory of Charles Bloch, Leiden: E.J. Brill, 1990.
תאורת vi, 411 p. : ill. ; 25 cm.
הערה "

לקריאה נוספת עריכה

  • עדנה קריגר, 'ש.י. בלוך – מפעל חיים למופת', מחברות למחשבה סוציאליסטית 14 (1990), 197–200.

ביבליוגרפיה של פרסומיו:

  • Dan Simon, 'Bibliography of Charles Bloch, 1955-1987,' in: France and Germany in an Age of Crisis, (1990), pp. 402-405.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה