שא-נור

התנחלות בשומרון שפונתה בתוכנית ההתנתקות

שא-נור הייתה התנחלות בצפון השומרון, צפונית-מערבית לכפר ג'בע. נקראת על שם הכפר הפלסטיני הסמוך סנור, השוכן צפונית-מזרחית לו. שא-נור פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך השליטה הביטחונית במקום נותרה בידי צה"ל. שטח היישוב נותר במעמד שטח C (שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית), וכך גם דרך הגישה אליו (כביש 60).

שא-נור (יישוב לשעבר)
התנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש
התנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש
התנחלות שא-נור במרכז התמונה במבט מגבעה 669 שליד חומש
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1977
על שם עמק סנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 60 דונם
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה אוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 60 משפחות (2005)
קואורדינטות 32°20′14″N 35°12′07″E / 32.337111111111°N 35.201866666667°E / 32.337111111111; 35.201866666667 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שא-נור בשנת 1978

היסטוריה עריכה

ההתנחלות הראשונה עריכה

ההתנחלות הוקמה סביב מבנה מצודת טגארט שהוקם על ידי משטרת המנדט בשנת 1941, במטרה להגן על כביש שכם-ג'נין העובר בסמוך (הוא נקרא במקור בניין "משטרת סילת א-ד'אהר" על שם הכפר הסמוך)[1]. ב-28 בספטמבר 1977, ביצעו חברי גרעין "דותן" ניסיון התנחלות ראשון במבנה[2]. הם בחרו במקום מאחר שבניין המשטרה היה רכוש ממשלתי, בריטי ואחר כך ירדני. ועבר לחזקת צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. המבנה היה נטוש, אך הוא שימש לאימוני לוחמה בשטח בנוי של טירוני הצנחנים ממחנה סנור הסמוך (מחנה צבא ירדני ששימש כבסיס אימונים באותן שנים)[3].

גרעין "דותן", הוקם על ידי תנועת גוש אמונים בינואר 1975 בחיפה, במטרה להקים התנחלות בעמק דותן[4]. בגרעין היו כ-50 חברים, חילונים בעלי מקצועות חופשיים תושבי חיפה, הקריות ועמק יזרעאל[5]. לאחר המהפך בבחירות 1977, החלו לפעול למימוש התוכנית[6][7]. ניסיון ההתנחלות בוצע ללא אישור כחלק מ"מבצע התנחלות" שארגן "גוש אמונים", בו בוצעו ניסיונות התנחלות בחמש נקודות בו זמנית. צה"ל פינה את כולם מיד ללא התנגדות, לאחר שהושג הסדר שהציע ראש הממשלה מנחם בגין, על פיו יכלו המתנחלים לעבור למחנות צה"ל סמוכים באופן זמני[8][9]. במסגרת ההסדר שהושג היה על חברי גרעיני גוש אמונים, ללבוש מדי צה"ל ולפעול כחיילים. חברי גרעין "דותן" קיבלו אישור לנקות ולשפץ את מבנה תחנת המשטרה בעודם לובשים מדי צה"ל. מטרת המהלך הייתה למנוע משבר מדיני עם ממשלת ארצות הברית, שהתנגדה להתנחלויות, ולהסוות את ההתנחלות כפעילות צבאית[10]. הם הגיעו למקום ב-12 באוקטובר 1977 והחלו בשיפוצים[11].

אנשי הגרעין התגוררו במבנה המשטרה ובקרוואנים, אך לאחר שנה פקד את היישוב משבר עקב סכסוכים בין חברי הגרעין ורוב המשפחות עזבו את המקום[12]. באוגוסט 1979 אותר שטח של כ-100 דונם ליד עראבה להקמת יישוב קבע לחברי הגרעין בשם מבוא דותן[13] וועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב בסוף אוגוסט 1979[14]. ההחלטה אושררה בממשלה באמצע ספטמבר[15], לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים[16]. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה[17], אך ערעורו נדחה[18]. מבוא דותן עלה על הקרקע ביוני 1981 והמקום חזר לשמש את צה"ל לאימונים[3].

הקמת כפר האמנים עריכה

באפריל 1988 עלתה למקום, קבוצה של אמנים, עולים מברית המועצות, שהקימו במקום כפר אמנים לפי המודל של עין הוד[19]. המקום קיבל אז את השם "שא-נור"[20]. מבנה המשטרה שופץ ושימש אולם לתערוכות, הוקמה גם סדנה ובית יציקה לפיסול. בסך הכל גרו במקום 11 משפחות של אמנים, רובם ציירים[21]. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הצטרפו אליהם מספר אמנים נוספים עולים מברית המועצות, ביניהם גם אדוארד גרוסמן[22]. בסוף שנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הפכה הגישה להתנחלות המבודדת למסוכנת, רוב האמנים נטשו את המקום ונותרו בו רק 7 תושבים. במקומם עברה קבוצה של משפחות ורווקים מאנשי חב"ד להתגורר בו, והם הקימו ישיבה במבנה ששימש את החיילים הירדנים כמסגד[23]. כעבור חצי שנה גם אנשי חב"ד נטשו את המקום[24] ונשארו במקום משפחות בודדות.

בשנת 2005, לקראת פינוי ההתנחלות במסגרת תוכנית ההתנתקות, הצטרפו להתנחלות תושבים נוספים, בהם חבר הכנסת אריה אלדד (שיצא ממנה למסע מחאה נגד ההתנתקות), יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, ו-25 תלמידים מישיבת ניר שבקריית ארבע.

פינוי ההתנחלות עריכה

לפני פינוי ההתנחלות ציטטו אמצעי התקשורת גורמים צבאיים שהביעו חששות שביישוב ישנם אמצעי לחימה ושמתבצרים קיצוניים השייכים לכך או לנוער הגבעות מתכוונים להשתמש בנשק חם כנגד הכוחות המפנים. ראשי היישוב, שאספו את כל כלי הנשק מהתושבים ודאגו לרסן את הגורמים הרדיקלים ביותר מבין מתנגדי ההתנתקות, הכחישו האשמות אלה, וטענו שהן נועדו להשחיר את שמם של מתנגדי ההתנתקות. במהלך פינוי ה"מצודה" נדקרה חיילת על ידי מתנגדת לתוכנית ההתנתקות[25].

הפינוי נערך ב-23 באוגוסט 2005, הכוחות המפנים השתמשו במנופים על מנת לפנות אנשים שהתבצרו על הגגות. חרף תקריות אחדות, מרבית המתבצרים התנגדו רק באופן פסיבי. הרמטכ"ל דן חלוץ, המפכ"ל משה קראדי ודוברת צה"ל מירי רגב אף ציינו לשבח את הנהגת היישוב ורבני יש"ע שדאגו להרגיע את הרוחות ומנעו אלימות בפינוי.

בית הכנסת החדש במקום, על שמו של רב-אלוף רפאל איתן, שנחנך זמן קצר קודם לפינוי היישוב, מולא ונקבר בעפר, לאחר שהתברר כי לא ניתן לפרק את בית הכנסת שבמקום, ולאחר שהממשלה החליטה כי בתי הכנסת בהתנחלויות המפונות לא ייהרסו. את הרעיון לקבור את בית הכנסת הגה אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה[26].

בסיס הקבע של צה"ל שהיה בהר ממול ההתנחלות פונה אף הוא כשנה לאחר תוכנית ההתנתקות. ב-2006 נבדקה בפיקוד המרכז האפשרות להקמת הבסיס מחדש בנימוק שהוא חיוני למלחמה בטרור באזור צפון מערב השומרון. חוות דעת משפטית שהוגשה לאלוף פיקוד מרכז העלתה שהקמת הבסיס מחדש עומדת בניגוד להחלטת הממשלה על תוכנית ההתנתקות[27].

ניסיונות חזרה עריכה

  • מספר חודשים לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, הגיעה קבוצה של כשישים בנות אולפנה לשא־נור בהליכה רגלית מאלון מורה, אך פונתה באותו יום.
  • ביום העצמאות של שנת 2008 הגיעו לשא־נור מספר קבוצות מכיוונים שונים לאחר הליכה לילית, שאורגנו על ידי מטה צפון ומטה חומש תחילה. הקבוצות התפנו מהיישוב לאחר יום העצמאות[28].
  • ב-21 ביולי 2009, עשרות מתנחלים הסתננו לשא-נור, כדי לערוך במקום ברית מילה לתינוק שנולד לזוג שפונה מההתנחלות[29].
  • ב-28 ביולי 2015, שבו כ-200 פעילי ימין במבצע חשאי ליישוב ובהם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וחבר הכנסת לשעבר אריה אלדד ומספר משפחות שגרו ביישוב[30]. כעבור שתי יממות פינה אותם הצבא[31].
  • ב-15 בנובמבר 2020 פורסם על גרעין שא-נור המתחדש ובו כ-20 משפחות ששמו להם למטרה לבטל את חוק ההתנתקות ולהחזיר את ההתנחלות היהודית בצפון השומרון[32].
  • ב-17 בנובמבר 2020, במבצע לילי, עלו ליישוב כ-100 איש, בהם כ-15 משפחות חברות הגרעין, יחד עם ח"כ אריאל קלנר, במטרה ליישב מחדש את היישוב. בבוקר הגיעו למקום ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן וארבעה חברי כנסת והביעו תמיכה במתנחלים[33][32].
  • ב-23 בפברואר 2021, עלה סיור ח"כים של סיעת הציונות הדתית ליישוב ובו הצהירו על הכנסה של ביטול חוק ההתנתקות בהסכמים הקואליציוניים העתידיים.
  • ב-16 במרץ 2021, עלו חברי הגרעין ליישוב עם 100 איש יחד עם ח"כ אורית סטרוק במטרה לחזור להקים היישוב. המתיישבים פונו בתוך כיממה[34][35].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שא-נור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Patrick O'Donovan, No Sign of Jews, פלסטיין פוסט, 30 ביולי 1948
  2. ^ התנחלות בדותן, מעריב, 28 בספטמבר 1977
  3. ^ 1 2 עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי : קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמוד: 82
  4. ^ ראשי "גוש אמונים" מבטיחים "מיבצע גדול", מעריב, 14 בינואר 1975
  5. ^ דליה מזורי, גרעין התנחלות מבקש להתישב בעמק דותן, מעריב, 23 במרץ 1975
  6. ^ דליה מזורי, גרעין דותן מינה צוות למו"מ עם הממשלה החדשה, מעריב, 6 ביוני 1977
  7. ^ דליה מזורי, גוש אמונים מתכנן 10 ישובים תוך 4 חודשים, מעריב, 1 ביוני 1977
  8. ^ יוסף וקסמן, יוסף ולטר ודליה מזורי, מתנחלי יריחו נעצרו; לא גילו התנגדות: גרעין "דותן" התנחל וגם חבריו נעצרו, מעריב, 28 בספטמבר 1977
  9. ^ יוסף וקסמן, יוסף ולטר, דליה מזור ויוסך צוריאל, "קיבלנו הצעת בגין כרע במיעוטו" אמרו חברי הגרעינים של "גוש אמונים", מעריב, 29 בספטמבר 1977
  10. ^ חברים ב"גוש אמונים" חוששים מסחטת * קובלים: "החיול - קירקס", מעריב, 30 בספטמבר 1977
  11. ^ חלוצי דותו הגיעו לסנור, דבר, 12 באוקטובר 1977
  12. ^ יוסף ולטר, דותן בשומרון לפני פירוק, מעריב, 22 בדצמבר 1978
  13. ^ עמוס לבב, אותר שטח ליישוב הקבע של דותן דרומית לג'נין, מעריב, 5 באוגוסט 1979
  14. ^ יוסף צוריאל, יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
  15. ^ בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן, דבר, 16 בספטמבר 1979
    הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן, דבר, 17 בספטמבר 1979
  16. ^ היועץ המשפטי יצטרך, דבר, 10 בספטמבר 1979
  17. ^ ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור, דבר, 18 בספטמבר 1979; המשך
  18. ^ ערעור ידין נדחה, דבר, 20 בספטמבר 1979
  19. ^ אהרון דולב, עין-הוד "רוסי" בלב השומרון, מעריב, 8 ביולי 1988
  20. ^ אהוד רבינוביץ, שא־נור, מעריב, 31 במרץ 1988
  21. ^ אהרון דולב, "עין הוד רוסי" בלב האינתיפאדה, מעריב, 20 באפריל 1990
  22. ^ אינה שפירו, יש מוזה גם בנתניה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2005
  23. ^ נדב שרגאי, בהתנחלות שא-נור נותרו רק שבעה מהתושבים הוותיקים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2001
  24. ^ נדב שרגאי, חומש ושא-נור כבר אינם יישובים פיקטיוויים, באתר הארץ, 2 במרץ 2004
  25. ^ שא-נור: חיילת נדקרה בידי מפונה; נפצעה קל
  26. ^ עמוס הראל, במקום להרוס, צה"ל קובר את בית הכנסת בשא-נור, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2005
  27. ^ חגי הוברמןממניע פוליטי לא יחודש בסיס שא-נור, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2006.
    חגי הוברמןנדחתה בקשה לבסיס קבע בשא נור, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2006.
  28. ^ פנחס וולף‏, צה"ל פינה מתנחלים מהריסות שא-נור, באתר וואלה!‏, 9 במאי 2008
  29. ^ אפרת וייס, ברית מילה בשא-נור: "צעד חשוב בדרך הביתה", באתר ynet, 21 בינואר 2009
  30. ^ שבתי בנדט ושלומי גבאי‏, הושלם פינוי שא-נור: צעירים פונו בכוח, משפחות פונו ללא התנגדות, באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2015
  31. ^   חיים לוינסון, הצבא פינה את פעילי הימין מהריסות ההתנחלות שא-נור, באתר הארץ, 30 ביולי 2015
  32. ^ 1 2 הצעירים שחוזרים לצפון השומרון: "אנחנו המיינסטרים, ממש לא נוער גבעות", באתר ynet, 16 בנובמבר 2020
  33. ^ עשרות מתנחלים עלו לשטח היישוב שא-נור בשומרון שפונה בהתנתקות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2020
  34. ^ ליה ספילקין, ‏במבצע חשאי: עשרות משפחות חזרו במהלך הלילה לשא-נור, באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2021
  35. ^ צה"ל החל בפינוי שאנור, באתר כיפה, ‏2021-03-16