שדה התעופה H-3
שדה התעופה H-3 (שם קוד 202C, 202D) הוא מתחם שכלל מספר בסיסים של חיל האוויר העיראקי במחוז אל-אנבר. המתחם מרוחק כ-435 קילומטרים מערבית לבגדאד ונמצא באזור מדברי מבודד, קרוב לגבול עם סוריה ולדרך הראשית המחברת את ירדן עם עיראק. בין שני שדות התעופה המרכזיים של המתחם, נמצא מחלף כבישים שבו מתפצל נתיב M40 (משריק) (בגדד-עמאן) ומתחיל נתיב M30 (משריק) שפונה לגבול הסורי וממשיך עד דמשק וביירות. שדה H-3 הדרום-מערבי כולל 3 מסלולי המראה החותכים זה את זה ויוצרים צורת משולש.
 | |
| נתוני השדה | |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°55′46″N 39°44′38″E / 32.92944444°N 39.74388889°E |
| מסלולי טיסה | |
  | |
בסיס זה היה אחד משמונת הבסיסים העיקריים של חיל האוויר העיראקי בטרם פלישת כוחות הקואליציה לעיראק בשנת 2003. כיום הבסיס נטוש ואין בו שימוש למטרות צבאיות.
הבסיס הותקף במסגרת מבצע מוקד, וכן חיל האוויר הירדני שלח אליו מטוסים כדי שימריאו ממנו בבטחה ויסייעו לחיל האוויר העיראקי בתקיפת ישראל.
היסטוריה עריכה
מתחם H3 הוקם על ידי חברת הנפט העיראקית בשנת 1935, כתחנת שאיבה של צינור הנפט כירכוכ-חיפה.
שדה תעופה זה מעולם לא היה תחת שליטתו או בעלותו של חיל האוויר הבריטי המלכותי, אם כי בזמן מלחמת העולם השנייה חיילים בריטים הוצבו במתחם ושמרו על תחנת שאיבת הנפט וצינורות הנפט שבו יחד עם המגויסים האשורים, וכן המריאו ממנו טייסים בריטים.
מלחמת ששת הימים עריכה
במלחמת ששת הימים היה H-3 הבסיס העיקרי ממנו יכל חיל האוויר העיראקי לתקוף את ישראל. ב-5 ביוני 1967, יצאו מבסיס זה מטוסי הוקר האנטר לתקיפת ישראל. במסגרת הגל השלישי של מבצע מוקד תקפו שלושה מטוסי ווטור של חיל האוויר הישראלי את שדה התעופה H-3 ופגעו במטוסים שחנו בו.[1]
ב-7 ביוני שלחה ישראל רביעיית מטוסי ווטור ורביעיית מיראז' 3 ישראלים לתקיפת שדה התעופה H-3. ההתקפה לא צלחה וחיל האוויר העיראקי הפיל שלושה מטוסים ישראלים, טייס ונווט נהרגו ושני טייסים נפלו בשבי והוחזרו בסוף החודש. על פי מקורות פקיסטניים ואמריקנים מטוס ווטור ומטוס מיראז' III הופלו על ידי הטייס הפקיסטני (לאחר מכן בנגלדשי) סאיפול אזאם[2].
חיל האוויר העיראקי עריכה
במהלך שנות השבעים, עבר H-3 שדרוג בעקבות מלחמות ישראל ומדינות ערב בשנים 1967–1973. חברות מיוגוסלביה, שקודם לכן עסקו בבניית גשרים בעיראק, נשכרו לצורך הרחבת וחיזוק שדות ההמראה. בבסיס הוקמו האנגרים למטוסים מבטון בעובי של מטר, בטון מזוין בצינורות פלדה בעובי 30 סנטימטרים. להאנגרים הייתה רק כניסה אחת ובה הוצבו דלתות הזזה כבדות עשויות גם הן מבטון מזוין בעובי 50 סנטימטרים. בהאנגרים הותקנו גנרטורים לשעת חירום ומערכות חצי-אוטומטיות לתדלוק מטוסים.
מלחמת איראן עיראק עריכה
ערך מורחב – המתקפה על שדה התעופה H-3 (מלחמת איראן–עיראק)
במהלך החורף שבין השנים 1980–1981, עם פרוץ מלחמת איראן–עיראק, החליט חיל האוויר העיראקי לאחסן את מטוסיו בבסיס H3 כאמצעי הגנה מפני התקפה איראנית. האיראנים שהיו מודעים לכך החליטו לתקוף את שדה התעופה הצבאי. ב-4 באפריל 1981, 8 מטוסי פנטום F-4 של חיל האוויר האיראני חדרו לשטח האווירי העיראקי לעומק של 1,000 קילומטרים, ותקפו את שלושת מסלולי ההמראה במתחם.
גורם ההפתעה פעל לטובת חיל האוויר האיראני, ובתקיפה הם הצליחו להשמיד 3 מטוסי אנטונוב AN-12, מטוס אחד מדגם טופולב Tu-16, ארבעה מטוסי מיג-21, חמישה מטוסים מדגם סוחוי Su-20 וסוחוי 25, 8 מטוסי מיג-23 ו-2 מטוסי מיראז' (חדשים שנמסרו לחיל רק שבועות ספורים בטרם התקיפה). בנוסף לכל אלה, ניזוקו קשות 11 מטוסים והוצאו מכלל שימוש, ביניהם שני מפציצי טופולב Tu-16. שני טייסים עיראקיים ו-14 אנשי צוות נהרגו בתקיפה, יחד עם 3 חיילים מצריים וקצין מגרמניה המזרחית. 19 חיילים עיראקים, 4 מצריים ו-2 חיילים ירדנים נפצעו. התקיפה פגעה קשות ביכולותיו של חיל האוויר העיראקי לתקוף את איראן.
מלחמת המפרץ ושנות התשעים עריכה
לפי דוחות מודיעיניים אמריקאיים שפורסמו בזמן מלחמת המפרץ אוחסן בבסיס H3 נשק כימי, ועל כן ניסו העיראקים להבריח חלק ממצבור נשק זה במשאיות אל מחוץ לבסיס. בונקר בצורת S בקרבת מסלול ההמראה הראשי וכן 4 בונקרים נוספים שבהם אוחסן נשק ניזוקו או הושמדו בתקיפות של חיל האוויר האמריקאי. מתוך 22 בונקרים בצורת S בהם הוחבא ואוחסן נשק כימי, הושמדו 10 בונקרים. לא ידוע בוודאות מה קרה לבונקרים הנותרים.
בעקבות המלחמה נקבעו בעיראק שני אזורים אסורים לטיסה – בחלקה הצפוני והדרומי של המדינה. בעקבות התגרות מצד טייסים עיראקיים שנכנסו לאזור האסור הוחלט על יציאה למבצע "מעקב דרומי" שבו הותקפו בסיסים של חיל האוויר העיראקי בפצצות חכמות מונחות בעלות דיוק גבוה. ב-5 בספטמבר 2002 הוטלו פצצות מסוג זה על בסיס H3.
מלחמת עיראק עריכה
ב-18 במרץ 2003 נחתו יחידות קומנדו מיוחדות של הצבא הבריטי וכן יחידות קומנדו של הצבא האוסטרלי בשטח עיראק ועשו את דרכן לעבר שדות התעופה H2 ו-H3. הן הקימו מוצבי תצפית וזימנו מתקפות אוויריות כדי לדכא את כוחות ההגנה העיראקים. לכוח הבריטי והאוסטרלי חבר כוח דלתא האמריקאי, ויחד הם כיוונו תקיפות אוויריות מדויקות על שדה התעופה במשך 24 שעות תוך כדי שהם מניסים את הכוחות הלוחמים העיראקים. כוחות הקואליציה השתלטו על שדה התעופה ואבטחו אותו, וכמו כן הם השתלטו על מצבור נשק של כ-60 כלי לוחמה נגד מטוסים ואמצעי לחימה רבים נוספים. את מקומן של יחידות הקומנדו המובחרות תפסו יחידות לחימה משניות שהוטסו לבסיס מירדן, השליטה בבסיס נמסרה לידיהם ואנשי הקומנדו נשלחו למשימות נוספות בעומק שטח עיראק.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ גל התקיפה השלישי והרביעי, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ M. Hensel, Howard (4 June 2020). Air Power in the Indian Ocean and the Western Pacific: Understanding Regional Security Dynamics. Routledge. ISBN 9781000091779