שיבומי

שיבומי הוא רומן מאת טרווניאן (שם העט של רודני ויליאם ויתקר). הספר הוא מז'אנר הפעולה והדרמה, ומזכיר גם אירועים היסטוריים אשר התחוללו במציאות בשנות השבעים של המאה ה-20. הספר ראה אור ב-14 במאי 1979. בישראל ראה אור הספר בשנת 1980, בהוצאת זמורה ביתן. בספר, מותח המחבר ביקורת קשה על התרבות המערבית-אמריקאית, ומעלה כנגדה על נס את התרבות היפנית הישנה כתרבות האידיאלית. גיבור הסיפור, ניקולאי הל, הוא אירופאי במוצאו אך יפני ברוחו, "מומר לתרבות יפן" כמאמר אחת הדמויות בספר.

שיבומי
Shibumi

מידע כללי
מאת	טרווניאן
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פעולה ודרמה
הוצאה
תאריך הוצאה	1979
הוצאה בעברית
הוצאה	זמורה ביתן
תאריך	1980
תרגום	מיקי בר
סדרה
הספר הבא	Satori
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001927251

ניקולאי הל הוא רוצח שכיר מקצועי ומבוקש. בניגוד לתדמית הנפוצה של רוצחים שכירים בספרות הוא אינו קשוח, רצחני ובעל דם קר: ניקולאי הוא רוצח מתוך אידאולוגיה. הוא רואה עצמו כמוציא להורג בשכר של טרוריסטים ופושעים נגד האנושות. עם זאת, לא היסס הל להרוג גם חברי תנועות סוציאליסטיות וגם את חברי הקו קלוקס קלאן; בבלפסט ביצע פעולות מטעם הממשלה הבריטית וגם מצד ה-IRA. ניקולאי מכנה את פעולותיו בשם "להטוטים", וגובה עליהם סכומים הנאמדים במאות אלפי דולרים, אם כי חלק גדול מהסכום מוקדש לביצוע ה"להטוט" ולא לכיסו של ניקולאי עצמו. ניקולאי הוא רוצח מוכשר במיוחד, והוא אינו משתמש רק בכלי נשק רגילים כגון אקדחים ורובים: הודות לאמנות לחימה מיוחדת שלמד בצעירותו הנקראת בשם הרוג/עירום, יכול ניקולאי להרוג בעזרת חפצים יומיומיים כגון עפרונות, קשים לשתייה וכרטיסי אשראי.

ניקולאי הל מתגורר בעת עלילת הספר במחוז הררי בדרום-מערב צרפת - ארץ הבסקים, באחוזת טירה מן המאה השבע-עשרה, שבה אין מכשירים חשמליים או מודרניים למעט קו טלפון בודד, שדרכו מיודע ניקולאי על כל אדם הקרב לטירתו. ניקולאי כרת ברית עם תושביו הבסקים של האזור. הוא מבצע "להטוטים" עבור אט"א, המחתרת הבסקית, ובתמורה מגינה המחתרת על ביתו ההררי.

הדמויות הראשיות

• ניקולאי אלכסנדרוביץ' הל.
• בניה לה קגו - משורר ופטריוט בסקי, הידוע באישיותו הרבגונית ובקללותיו הציוריות. ידידו הטוב של ניקולאי, ושותף לתחביבו: ספורט המערנות.
• האנה - גיישה המציעה בין השאר את שירותיה המיניים. ניקולאי קיבלה לשנתיים מבעל בית הספר לפילגשים היקרות בעולם, תמורת חילוץ אחיו של בעל בית הספר מסין. בינה לבין הל שוררת אהבה, אף כי שניהם אינם מעזים להודות בכך.
• מר דאימונד - אחראי מטעם 'חברת האם' על פעולות ה-CIA במזרח התיכון. 'חברת האם' היא תאגיד דמיוני של חברות אנרגיה מכל העולם ששולט ברוב המדינות המתועשות. תפקידו של דאימונד הוא לפקח על פעולות ה-CIA הקשורות לאומות הערביות המפיקות נפט.
• חנה שטרן - ישראלית ילידת ארצות הברית, חברה בתא שמטרתו לנקום במבצעי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

מוריס דה לאנדה, הקרוי גם הגמד - הוא אכן גמד, וידידו הטוב של ניקולאי. מקצועו של מוריס קרוי בשם 'סרסור מידע'. הוא מומחה בהפקת מידע עסיסי לסחיטת ממשלות וארגונים. ניקולאי השתמש לא אחת בשירותיו של דה-לאנדה על מנת למנוע התערבותן של ממשלות בפעולותיו.

עלילה

הסיפור מחולק לפרקים המתארים את העלילה העכשווית, ופרקים המתארים את עברו של ניקולאי במזרח הרחוק, לסירוגין.

עברו של ניקולאי

ניקולאי אלכסנדרוביץ' הל נולד בשאנגחאי, בסביבות שנת 1925. אמו הייתה אלכסנדרה איבנובה, אצילה רוסיה בעלת נכסים ממוצא גרמני, ואביו היה הרוזן הגרמני הלמוט פון קייטל צום הל. השניים מעולם לא נישאו, ולפי דברי הספר, ראתה אלכסנדרה ברוזן הל "חומר הולם להרבעה". הרוזן חזר לגרמניה עוד לפני לידתו של ניקולאי, והאחרון לא ראה אותו משך כל חיו. ניקולאי למד צרפתית, רוסית, גרמנית ואנגלית כשפות אם, ומן ילדי הרחוב, שאתם התרוצץ בילדותו ברחובות שנגחאי, למד סינית. בהיותו נער כבשו היפנים את שנגחאי, והגנרל קישיקאווה טקאשי השתכן בביתם המפואר של אלכסנדרה וניקולאי. במהרה התיידד ניקולאי הנער עם הגנרל המבוגר, וחלק אתו את תחביבו, משחק הגו. בזמן שהותו של הגנרל נפטרה אלכסנדרה איבנובה, וזמן מה לאחר מכן הועבר הגנרל לחזית מנצ'וריה. לפני העברתו הספיק הגנרל לשלוח את ניקולאי אל אוטקה סן, ידידו הוותיק של הגנרל ואומן גו המתגורר בכפר נידח בהרי יפן.

אצל אוטקה סן למד ניקולאי גו, והתקרב ביתר שאת אל התרבות היפנית. בערך בזמן הכיבוש האמריקני מת אוטקה, וניקולאי הגיע לטוקיו ההרוסה והכבושה, בודד וחסר כל. בטוקיו מצא עבודה כמתרגם ומפענח צפנים סודיים בשירות הצבא האמריקני. כך גילה כי הגנרל, אביו המאמץ קישיקאווה טקאשי, נשבה על ידי הסובייטים במנצ'וריה, עונה במשך שנה ב"מחנה לחינוך מחדש" סובייטי, והובא ליפן על מנת לעמוד למשפט כפושע מלחמה, האשמה שלא הייתה ולא נבראה; וודאי נראתה מגוחכת נוכח העינויים שעבר בשבי הסובייטי. ניקולאי נפגש עם הגנרל בכלאו, והלה סיפר כי ניסה להתאבד מספר פעמים בשביו אך נכשל. נוכח הסבל הנורא שעבר הגנרל, וסיומו האפשרי היחידי של משפט הראווה שעמדו הסובייטים לערוך לו - הוצאה להורג, החליט ניקולאי להקל על סבלו של הגנרל, והרגו בעזרת עיפרון, בטכניקת "הרוג/עירום" שאותה למד. תחילה סירב לכך הגנרל, וחשש לשלומו ולחיו של ניקולאי נוכח מה שבוודאי יתפס בידי הסובייטים כרצח ואובדן אחד משבויי המלחמה העיקריים שלהם, אך לבסוף הסכים הגנרל לקיצור ייסוריו על מנת שלא יאלץ לעמוד בהשפלה הכרוכה במשפט ראווה. היה זה מעשה של חסד אחרון מצד ניקולאי: הוא ידע היטב שבעשותו כך יכלא לאורך זמן רב. אולם למען האמת, הייתה זו הערכה אופטימית למדי: ניקולאי הוחזק בידי הצבא האמריקאי ועבר שלושה ימים של עינויים, מכות, ושיטות חקירה אכזריות ללא כל מטרה ממשית, שבסופן אולץ להודות בהיותו מרגל קומוניסטי, ובסופו של דבר הושלך לבידוד בכלא. שלוש שנים שהה ניקולאי בכלא ביפן, במהלכן למד את השפה הבסקית בדרך ייחודית ביותר.

כל האמור לעיל, עברו של ניקולאי, שזור במהלך העלילה המתהווה ואינו מסופר כפרק אחד.

העלילה המאוחרת

תחילת העלילה המאוחרת נמצאת אי שם באמצע שנות השבעים. תא הנקרא "חמישית מינכן" בראשותו של אסא שטרן, סוכן לשעבר של ארגון ביון ישראלי, מתארגן על מנת לנקום במבצעי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. התא מגלה ניסיון של כמה ממבצעי הטבח לחטוף מטוס בריטי משדה התעופה הית'רו בלונדון, ומתארגן על מנת לעצרם. לרוע המזל, מגלות מדינות ערב את התא, ודורשות מ'חברת האם' לעצרם בעזרת הCIA הכפוף לה. הCIA מבצע פעולת חיסול רעשנית וקטלנית בשדה התעופה של רומא, ושניים משלושת חברי התא שיצאו ללונדון נהרגים.

דאימונד, המפקח על ה-CIA, מגלה שהמקורות הערביים מסרו לארגונו מידע על שניים מחברי 'חמישית מינכן' בלבד, בעוד בשדה התעופה היו שלושה. החברה השלישית היא חנה שטרן, שלאחר קטל חברה עלתה על הטיסה המיועדת לעיר פו שבדרום צרפת. תוכניתם של חברי התא הייתה לבקש עזרה וייעוץ מניקולאי הל, המתגורר בסמוך לפו, בטרם ימשיכו ללונדון, בגלל מותו של אסא שטרן מסרטן. חנה מצליחה להגיע לביתו של הל, והוא מודיע לה כי הידידות ששררה בינו ובין אסא שטרן, דודה של חנה, תספיק רק כדי להחזיר את חנה בשלום לביתה, וכי הוא אינו מתכוון לעזור לה לבצע את המשימה בלונדון.

באותו הזמן, מגלה דאימונד כי חנה נמצאת בקשר עם ניקולאי הל. הוא מחליט לעשות הכול על מנת למנוע ממנו לסכל את פעולת המחבלים בלונדון. הוא מפעיל את כוחה של חברת האם על מנת להחרים אדמות ששייכות להל בויומינג, וסכום כסף גדול ששיך לו בחשבון בנק בשווייץ. הוא מגיע לבקר את הל בטירתו ומודיע לו על החרמת הנכסים, ועל כך שהל ייענש בחומרה אם ינסה לסכל את פעולת הטרוריסטים. הל מחליט לשמור על פרופיל שקט, מכיוון שכבר פרש לגמלאות ואין בכוונתו לחזור לעבודה. ליתר ביטחון, הוא משכן את חנה בבקתה מוגנת בהרים על מנת שלא ינסו אנשיו של דאימונד לפגוע בה.

לרוע המזל, מצליחים אנשיו של דאימונד להרוג את חנה. מתוך כעס וצער על מותה של חנה, ותחושת מחויבות כלפיה, מחליט ניקולאי הל לעצור את פעולת הטרוריסטים בלונדון. בדרכו לשם, הוא מבקר אצל מוריס דה-לאנדה הגוסס, וקונה ממנו לפני מותו מידע לסחיטת הרשויות בבריטניה, על מנת שיניחו לו לבצע את הפעולה בלונדון. הפעולה מסתיימת בהצלחה, בהריגת כל הטרוריסטים הערבים מבלי שאיש יבחין בהם. ניקולאי חוזר לביתו, ויוצא עם ידידו לה קגו אל מערה עצומה בהרים אותה גילו השניים מספר חודשים קודם, על מנת להגן על עצמו מפעולת נקמה של דאימונד ו'חברת האם'. במהלך הירידה לנקבת המערה, מגיעים דאימונד ואנשיו אל פתחה של הנקבה כתוצאה מהלשנה של אחד מבני המקום, ומותירים את לה קגו תלוי על חבל בגובה עשרות מטרים, בדרכו לתחתית המערה. באין ברירה נופל לה קגו אל מותו.

ניקולאי חוצה את המערה הארוכה והקשה למעבר, ומגיע לבסוף לפתחה השני, שלדאימונד כלל לא היה ידוע על קיומו. אך פתחה השני של המערה הוא מחילה צרה שדרכה שוטף נהר תת-קרקעי הזורם במהירות ובכוח וממלא את המערה עד גגה הנמוך. לנקודה זו הגיעו ניקולאי ולה קגו באחד ממסעותיהם הקודמים במערה, ולכן הביאו איתם בפעם הזו ציוד צלילה, בתקווה שיוכלו לעבור ולצאת מצידה השני של המערה. כעת משתמש ניקולאי בציוד הצלילה הזה כדי לעבור, בקושי, בפתחה הצר של המערה, ולצאת אל העולם הפתוח.

בחוץ מגלה ניקולאי כי אנשיה של 'חברת האם' שרפו והרסו חלק ניכר מביתו כנקמה על סיכול הפעולה בהיתרו. האנה עצמה נפצעה קשות ונתעוורה כתוצאה מפגיעה של רסיסי זכוכית. בחוזרו לביתו ההרוס למחצה, מגלה ניקולאי מכתב אחרון מידידו דה-לאנדה, ובו מידע המיועד לסחיטתה של ארצות הברית, ומכיל פרטי מידע מעניינים ביותר על פרשית רצח קנדי. הוא מביא את המידע בפגישתו עם יושבת הראש של חברת האם, ודורש (וגם מקבל), את כל הנכסים שהוחרמו ממנו על ידי חברת האם, 6 מיליון דולר לבנייה מחדש של ביתו ההרוס, ואת אישורה של יושבת הראש לרציחתם של מר דאימונד ושני עוזריו אשר עזרו לו לבצע את רציחתם של חנה ולה קגו - דאריל סטאר, אקדוחן טקסני מהCIA, ו'מר חמן', שם הצופן שהוצמד לאחד ממקורביו של יאסר ערפאת, ככל הנראה. השניים נשלחים לכאורה על ידי חברת האם לדרומה של צרפת כדי למצוא את 'הגמד'. ניקולאי מוליך אותם בסתר אל הרי הפירנאים, ושם הורגם בקרב מכור מראש, כנגד הרוצח השכיר הטוב בעולם.

מושג השיבומי

מושג השיבומי שעל שמו נקרא הספר, אינו קיים למעשה בשפה היפנית באופן בו הוא מתואר בספר. משמעותה המקורית של המילה "שיבומי" עוותה ידי המחבר כדי להתאים לרוח ספרו. בספר, המושג מתייחס אל תכונה אנושית נדירה; אסתטיות ייחודית של פשטות, עדינות וצניעות, המאפיינת מיסטיקנים ופילוסופים לאחר שנים ארוכות של לימוד והגות במטרה להגיע למעלה זו. לאחר שהסביר לו גנרל קישיקאווה את משמעותו של המושג, הייתה שאיפתו העיקרית של ניקולאי בחייו להפוך לאיש של שיבומי, ונראה כי במידת מה הוא אכן הצליח בכך. אך יש לזכור שבשפה היפנית אין שימוש כזה למילה שיבומי.

הספר ומשחק הגו

משחק הגו נוטל חלק חשוב בספר, גם אם משחקים ממש מתוארים רק בצעירותו של ניקולאי. הספר מחולק לשישה חלקים הנקראים בשמות מונחים מעולם הגו.

1. פוסקי - שלב הפתיחה במשחק הגו, בו הובא בחשבון כל לוח המשחק.
2. סבאקי - ניסיון להיחלץ ממצב קשה בגמישות ובמהירות.
3. סקי - מצב נייטרלי שבו אין יתרון לאף אחד מהצדדים.
4. אוטגה - משחק הקרב.
5. שיצו - ההתקפה המוחצת.
6. צורו נו סוגומורי - מהלך חינני שבו נכבשות אבני היריב.

קישורים חיצוניים

• דורית לנדס, סוכן הנפט הערבי נשתל בסי.אי.איי, מעריב, ‏ 24 באוגוסט 1979.
• חיים נגיד, הרוצח המוסרי, מעריב, ‏ 26 בספטמבר 1980.
• הספר "שיבומי", באתר "סימניה"