שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים

שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים (באנגלית: Alternative dispute resolution) הן הליכים וטכניקות ליישוב סכסוכים שאינן נעזרות במערכת בתי המשפט של המדינה. שיטות אלו קיבלו הכרה בציבור הרחב, בקהיליה המשפטית, ובחוק, וזאת עקב העומס הגובר על מערכת בתי המשפט. שופטים רבים מצאו כי שיטות אלו הן אמצעי מקובל להורדת העומס מן המערכת, ומהווים דרך הוגנת וישרה לסיום סכסוכים, ובדרך כלל אף זולה יותר לצדדים המתדיינים.

הבוררות הייתה אחד האמצעים המוקדמים ליישוב סכסוכים. לידתה עוד בימי האימפריה הרומית, והיא קודמת לשיטה האדברסרית לפי המשפט המקובל באלף שנים לפחות. רבים שמשו בתפקידי המגשר, המפשר או הבורר, מבלי לקרוא לכך בשמות אלו.

שיטות אלו מחולקות לרוב לשלושה סוגים:

• משא ומתן: ההשתתפות בו היא וולונטרית, ואין צד שלישי המתווך, מקדם את הליך יישוב הסכסוך, או כופה פתרון. שיטה מסוג זה יכולה להעניק יתרון לצדדים המנוסים במשא ומתן. נוסף על כך - ייתכנו שיקולים נוספים אשר ישפיעו על הטיית הכף, כמו מצבו הפיננסי של אחד הצדדים.
• גישור: ההשתתפות בו היא וולונטרית (אף אם הצדדים מגיעים לגישור בהמלצת בית המשפט או מערכת ניהול התיקים בבית המשפט), וקיים צד שלישי, המגשר (או שני מגשרים), המקדם את ההליך, אך אינו בעל סמכות ואף לא בעל רצון לכפות פתרון על הצדדים. בגישור יכול כל אחד מן הצדדים בכל רגע נתון להחליט להפסיק את ההליך באמצע. באם הגיעו להסכמה, יכולים הצדדים לבקש לקבל לה תוקף של פסק דין.
• בוררות: ההשתתפות בה היא לעיתים וולונטרית ולעיתים מחויבים בה הצדדים מכוח חוזה, שותפות בגוף כלשהו או חוק, ויש צד שלישי שתפקידו הוא גם לקדם את ההליך, וגם להגיע לפתרון ולכפות אותו על הצדדים. כיום ייחודה של שיטת הבוררות הוא שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים. הסדרים אלו כוללים את דרך מינוי הבורר, קביעת הדין המהותי, קביעת סדרי הדין והראיות, שפת הבוררות, מועד פסק הדין וצורתו והחל משנת 2008 גם את דרך הערעור (אם קיימת). בנוסף לכך, הליך הבוררות איננו מנתק את הצורך בבית משפט כאשר הצדדים עתידים לפגוש אותו פעמים נוספות בזמן ההליך, בין היתר כדי לבקש סעדים זמניים, לאשר או לבטל פסקי בוררות, לעכב הליכים במידת הצורך ואף לערער במידה ונקבעה שיטת ערעור הכוללת את בית המשפט.
• וריאציות נוספות על הנ"ל:
  • משפט זוטא: הליך מהיר בו פונים לצד שלישי אך לא מנהלים בפניו הליך מלא אלא הליך שמסתכל על כתבי טענות/מסמכים ולפיו הוא מכריע/מציע פשרה. כנגד זה יש קולות הקוראים לביטול משפט זוטא.
  • גישור/בוררות או גישבור (Med/Arb): הצדדים מתחילים בגישור בעזרת מגשר, כאשר במידה והמגשר לא מצליח להגיע להכרעה תוך זמן מוגדר ימונה בורר שיכריע. לעיתים מוצע כי הבורר יהיה אותו המגשר, אך אפשרות זו בעייתית מכיוון והליך הבוררות אמור להיות חסוי. המגשר חשוף בדרך כלל לצדדים ומדבר איתם וזה בעייתי שהוא יברור בסופו של דבר, אם הצדדים ידעו שהמגשר עלול להפוך לבורר הם ישקלו את דבריהם בצורה מחמירה.
  • מאזין נייטרלי: למאזין אין סמכות להכריע אך הוא יכול להביע את דעתו. הצדדים יכולים לקבל את דעתו אך אינם מחויבים.
  • בוררות בייסבול/ההצעה האחרונה: מתאים יותר לסכסוכים כלכליים. מוכר מתחום הבייסבול כאשר נדרשים להכריע בין השחקן לקבוצה לגבי שכר השחקן. שיטה זו באה לידי ביטוי בעולם הבוררות כאשר כל צד כותב לבורר על פתק את הצעתו האחרונה והבורר בוחר את ההצעה אשר הייתה הקרובה ביותר לדעתו שלו הוא.
  • קביעת מומחה: כאשר ישנו מומחה אשר יכול להעריך את השווי האמיתי בין הצדדים. למשל רופא, שמאי מקרקעין, מהנדס (ליקויי בנייה), רו"ח (בעיות חשבוניות) וכדומה.

כיום אנו מתייחסים לשיטות אלו כאל אלטרנטיביות אך בעבר היו תקופות בהן בית המשפט היה המסלול החלופי, כאשר מסלול הבוררות היה הראשי לעניין יישוב סכסוכים. יפים לעניין דבריו של אליעזר שוסטק - "בוררות זבל"א הייתה נפוצה בתקופות בהן היינו נתונים תחת עול זר / גלות. מוסד הזבל"א העלוב לא פעל בתקופות בהן הייתה עצמאות מדינית, כאשר ביהמ"ק עמד על תילו. אז היו בתי דין שפעלו בכל התחומים"

סעיף 79 לחוק בתי המשפט נוסח משולב מונה שלוש דרכים ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי, אם כי הדרך הראשונה היא באמצעות בית המשפט.

• פשרה (סעיף 79א): בית המשפט נותן את פסק דינו על בסיס הבנתו את טענות הצדדים, בדרך כלל מבלי שמתקיים הליך מסודר על פי התקנות של הבאת ראיות וטיעונים.
• בוררות (סעיף 79ב): בית המשפט מוסמך להעביר עניין לבוררות, בהסכמת בעלי הדין.
• גישור (סעיף 79ג): בית המשפט מוסמך להעביר תובענה לגישור, בהסכמת בעלי הדין.

התפיסה כי הליכים אלו הם "אלטרנטיביים" מתייחסת בדרך כלל להיותם אלטרנטיביים להליך של התדיינות בפני בית משפט, אך הם גם אלטרנטיביים להידרדרות הסכסוך אל מחוץ לשליטת בעלי הדין, והגעתו לפתרון הכפוי על הצדדים, ולעיתים לאלימות.

ראו גם

• יישוב סכסוכים
• תקשורת לא-אלימה