ויקיפדיה

שיעור הפוך

שיעור הפוך הוא גישה פדגוגית המיישמת למידה משולבת מחשב. במסגרתו התלמידים לומדים חומר חדש באמצעות צפייה בסרטונים, לרוב לפני השיעור, בעוד שבכי

שיעור הפוך הוא גישה פדגוגית המיישמת למידה משולבת מחשב. במסגרתו התלמידים לומדים חומר חדש באמצעות צפייה בסרטונים, לרוב לפני השיעור, בעוד שבכיתה הם מבצעים את המטלות אשר נהגו להכין באופן מסורתי כשיעורי בית[1]. כך ביצוע המטלות נעשה בסביבה מפוקחת, והמורה יכול להנחות אישית את תלמידיו. לעיתים נקרא שיעור הפוך "הוראה הפוכה" או "כיתה הפוכה"[2].

שיעור הפוך מול הוראה מסורתית עריכה

התבנית המסורתית של הוראה בבית הספר כוללת הקנייה של החומר באמצעות הרצאה בכיתה ועבודת בית הכוללת קריאת טקסטים וביצוע מטלות. בגישת השיעור ההפוך התלמידים נדרשים ללמוד בעצמם נושא מוגדר, לרוב באמצעות צפייה בסרטונים שהוקלטו מראש או נבחרו על ידי המורה. הזמן שמתפנה בכיתה מוקדש לתרגול וליישום של החומר הנלמד, כאשר המורה פנוי לחנוך את התלמידים ולסייע להם בנקודות הקושי. התלמידים יכולים לעסוק ביישום מעשי של החומר הנלמד, וכן לעבוד בקבוצות או לסייע זה לזה בביצוע מטלות. גישה זו מאפשרת דיפרנציאציה חלקית של הלמידה וניתן לשלבה עם גישות פדגוגיות נוספות דוגמת למידה מבוססת בעיות, הוראת עמיתים ולמידה לשליטה[3]. הפיכת השיעור מאפשרת למורה לנתב את מאמציו באופן שונה מאשר בהוראה המסורתית. המורה מוותר על מיקומו המרכזי כמרצה דומיננטי לטובת תפקיד של מנחה או חונך. שינוי זה מאפשר למורה למקד את מאמציו בתלמידים הזקוקים לכך, ולהימנע מהענקת עיקר תשומת הלב לתלמידים המתבלטים בכיתה[4][5].

היסטוריה עריכה

אריק מזור פיתח את גישת הוראת העמיתים בשנות התשעים של המאה הקודמת. בעבודתו גילה כי הוראה בסיוע מחשב מאפשרת לו לחנוך את תלמידיו במקום להרצות להם. לייג', פלאט וטרגלייה פרסמו בשנת 2000 מחקר המתאר שימוש בגישת "שיעור הפוך" בקורס אוניברסיטאי בכלכלה בניסיון לספק מענה לשונות בסגנונות הלמידה המועדפים על סטודנטים. מחקרם הראה העדפה של הסטודנטים ללימוד בגישה זו[4].

אקדמיית קהאן הוקמה לאחר שבשנת 2004 החל סלמאן קהאן להקליט סרטונים לבקשת אחייניתו שביקשה לדלג על למידת נושאים שבהם היא שולטת ולחזור על נושאים שטרם הבינה. סביב מודל זה, המאפשר למעשה חניכה צמודה, נבנתה האקדמיה המשמשת מורים ליישום הוראה הפוכה בכיתותיהם[6][7].

בשנת 2007 פרסם ג'רמי סטרייר עבודת מחקר שכותרתה: "השלכות הכיתה ההפוכה על סביבת הלמידה: השוואת פעילויות למידה בכיתה מסורתית ובכיתה הפוכה תוך שימוש במערכת חניכה חכמה". המחקר הדגיש את חשיבות העיסוק בהשלכות החיוביות והשליליות של תיאום הפעילויות המתבצעות בבית ובכיתה על מעורבות התלמידים בלימודיהם[8].

בשנת 2011 החל ליישם תיכון קלינטונדייל במישיגן את גישת השיעור ההפוך בכל הקורסים הנלמדים בו. החלטה זו התקבלה לאחר השוואה שנערכה בין שתי כיתות שלמדו קורס זהה אצל אותו המורה בשתי הגישות. הישגי התלמידים שלמדו בגישת שיעור הפוך עלו משמעותית על הישגי הכיתה השנייה.

בעבר דורג תיכון קלינטונדייל בחמשת האחוזים התחתונים במדינה. בשנת 2010 נכשלו כמחצית מהתלמידים בכיתות ט' בלימודי המדעים והמתמטיקה. שנה לאחר תחילת יישום גישת השיעור ההפוך צנח אחוז הנכשלים באנגלית מ-52 ל-19, במתמטיקה מ-44 ל-13, במדעים מ-41 ל-19, ובמדעי החברה מ-28 אחוזים ל-9. לאחר 2011 ירד אחוז הנכשלים הכללי מ-30 ל-10. שיפור ניכר נרשם גם באחוז המסיימים ובאחוז הממשיכים ללימודים במכללות. בהישגי התלמידים במבחנים סטנדרטיים חיצוניים נרשמה עלייה עד 2012, ולאחריה ירידה. ייתכן כי מגמה זו נובעת משינוי באוכלוסיית בית הספר.

המורים השתמשו בקובצי אודיו, מקראות וסרטונים מאקדמיית קאהן, TED ומקורות נוספים. מורים גילו כי הסרטונים האפקטיביים ביותר הם סרטונים קצרים, בני 3 עד 6 דקות. השינוי נתפס כחיובי על ידי התלמידים[9]. בשנת 2012 החל פרויקט לדיבוב סרטונים של אקדמיית קאהן לעברית[10] , בהובלת פרופ' עמנואל גרינגרד, ובאותה שנה הכריזה רשת אורט על יישום גישת השיעור ההפוך בלימודי המתמטיקה של כיתות י' ברשת. הפרויקט נערך בשיתוף אקדמיית קהאן[11].

שיעור הפוך וגישת למידה לשליטה (mastery learning) עריכה

בהוראה מסורתית, מוקדש זמן מוגדר לנושא לימוד מסוים בהתאם לתוכנית הלימודים. תלמידים אינם יכולים לקבל זמן נוסף ללימוד חומר בו אינם שולטים. גישת למידה לשליטה מאפשרת לתלמיד להקדיש פרק זמן מתאים לנושא מסוים בטרם יתקדם לנושא הבא. הגישה הייתה פופולרית לתקופה קצרה בשנות העשרים של המאה הקודמת, והוזכרה בשנית על ידי בנג'מין בלום במאמרו משנת 1968. עקב קצב ההתקדמות השונה של התלמידים, המורה מספק להם את החומר הנלמד ואת הכלים להתמודד עמו ומסייע להם בהכוונה ובניהול הזמן. התלמידים מתוגמלים על הפגנת שליטתם בחומר. תלמיד שעבודתו אינה מעידה על שליטה בנלמד יידרש לשפרה בטרם יתקדם בלימודיו[12][13][14].

ללא גישת השיעור ההפוך, למידה לשליטה נתפסה כשיטה לא מעשית במרבית בתי הספר. חוסר התיאום בקצב התלמידים דרש מתן הרצאות מרובות בנושאים שונים במקביל, בהתאם להתקדמותם של התלמידים. גם בתחום ההערכה התגלו קשיים עקב הקושי בבחינת התלמידים במועדים שונים. כאשר משלבים למידה לשליטה עם שיעור הפוך, כל תלמיד צופה בהרצאה מסוימת במועד המתאים לו, ומבצע מטלה לאחר שהשלים את הפרקים הקודמים. נכון לשנת 2013 מורים מעטים משלבים את שתי הגישות[5].

יתרונות של גישת השיעור ההפוך עריכה

 
רמות החשיבה לפי הטקסונומיה של בלום בשיעור ההפוך.

גישת הוראה לפי שיעור ההפוך הפכה למושכת בשל זמינות המון מקורות באינטרנט כולל וידאו ואודיו באופן וירטואלי בהמון מקצועות ונושאים. יתרונות גישת השיעור ההפוך:

  1. הסטודנטים מתקדמים לפי הקצב האישי שלהם.
  2. כשעושים עבודות בית בתוך הכיתה זה נותן למורים הבנה עמוקה יותר לקשיים של התלמידים ולסגנונות הלמידה שלהם.
  3. המורים יכולים לעשות התאמה אישית ולשדרג את הקוריקולום ולספק אותו לתלמידים.
  4. הזמן בכיתה עשוי להיות מנוצל באופן יותר אפקטיבי, יעיל ויצירתי.
  5. המורים שהשתמשו בשיטה זו מדווחים על רמות גבוהות יותר של הישגים, עניין, ומעורבות של התלמידים.
  6. תאוריות הלמידה תומכות בגישה זו.
  7. השימוש בטכנולוגיה זו גמיש ומתאים ללמידה במאה ה 21.

החוקרים Herreid & Schiller סקרו מעל 1500 חברים ל national center for case study teaching in science list-serv כדי לבדוק האם המורים למדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה משתמשים בגישת השיעור ההפוך. 200 מורים דיווחו על חקרי מקרה של הוראה בגישה זו וציינו יתרונות נוספים:

  1. יש יותר זמן לעבוד עם הסטודנטים על מחקרים אותנטיים.
  2. יש לתלמידים יותר זמן לעבוד על ציוד מעבדה שקיים וזמין רק בכיתה.
  3. סטודנטים שפספסו את השיעורים בשל פעילויות שונות כגון ספורט, דיבייט...יכולים לראות את ההרצאות באופן מקוון בדרך.
  4. הגישה מקדמת ומפתחת את רמות החשיבה.
  5. הסטודנטים מעורבים באופן פעיל יותר.
  6. הסטודנטים פשוט אהבו את הגישה הזאת.

מכשולים של גישת השיעור ההפוך עריכה

המורים של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה שנענו לסקר של החוקרים (Herreid & Schiller, 2013)[15] ציינו שתי בעיות עיקריות:

  1. הסטודנטים שלא התנסו בשיטה זו בעבר הפגינו עמידות והתנגדות לה כיוון שהיא דורשת עבודה בבית. כתוצאה מכך חלק מהתלמידים הגיעו לכיתה לא מוכנים. מציעים להתגבר על בעיה זו על ידי מתן בחן קצר באופן מקוון או בכיתה שבודק את רמת המוכנות של התלמידים והאם הם ראו את הסרטונים או קראו את חומר הלימוד בבית.
  2. החומר שהתלמידים צריכים לעבור עליו בבית (בין אם זה קריאת חומר או צפייה בסרטוני וידאו), צריך להיות מותאם לתלמידים. עבור רב המורים והתלמידים, צפייה בווידאו נמצאה מועדפת יותר על פני קריאת חומר. אבל המורים שהשתתפו בסקר ציינו שהיה מאוד קשה למצוא סרטוני וידאו מתאימים ובאיכות טובה. חלק מהמורים השתמשו בסרטונים של אקדמיית קהאן, וחלקם יצרו בעצמם סרטוני וידאו משלהם בתוכנות שונות לדוגמה קמטזיה.

סרטוני הדרכה בווידאו עריכה

מחקרים הראו שיש השפעה חיובית של צפייה בהקלטות וידאו על:

  • עמדות הסטודנטים (Bolliger, Supanakorn, & Boggs, 2010)
  • התנהגות הסטודנטים (Chester, Buntine, Hammond,& Atkinson, 2011)
  • הביצוע של הסטודנטים (Alpay & Gulati, 2010)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיעור הפוך בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יובל שרייבמן, אוניברסיטת תל אביב, הוראה באקדמיה: גליון מס' 7, אפריל 2017, באתר tauonline.tau.ac.il
  2. ^ [1] ביל טאקר, הכיתה ההפוכה, EducationNext, 2012
  3. ^ [2] לא ידוע, הופכים את הכיתה, The economist, 17/9/2011
  4. ^ 1 2 [3] מורין לייג', גלן פלאט ומייקל טרגליה, הופכים את הכיתה: פתח ליצירת סביבת למידה מכילה, Journal of Economic Education, 2000
  5. ^ 1 2 [4] ג'ון ברגמן ואהרון סאמס, הפוך את הכיתה: להגיע לכל תלמיד בכל כיתה, כל יום, הקהילה הבינלאומית לטכנולוגיה במדע, מסת"ב 1564843157, 2012
  6. ^ [5] קלייב תומפסון, כיצד אקדמיית קהאן משנה את כללי החינוך, Wired, 15.7.2011
  7. ^ [6] שרה ד' ספארקס, הרצאות הן שיעורי הבית בבתי ספר המיישמים את גישתה של אקדמיית קהאן, Education Week, 28/9/2011
  8. ^ [7] ג'רמי פ' סטרייר, השפעת הפיכת הכיתה על סביבת הלמידה: השוואת הפעילות הלימודית בכיתה מסורתית עם הפעילות בכיתה הפוכה המיישמת שיטת חניכה חכמה, אוניברסיטת אוהיו, 2007
  9. ^ [8] טינה רוזנברגר, הופכים את החינוך על הראש, New York Times, 9/10/2013
  10. ^ [9] החינוך מגיע ליוטיוב: פרויקט האקדמיה של קהאן מעשיר את דרכי ההוראה – גם בישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, 2012
  11. ^ מיכל רשף‏, כיתה הפוכה: לומדים בבית, מתרגלים בכיתה, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2012
  12. ^ [10] טינה רוזנברג, שיטה להשגת שליטה בחומר בכיתות הפוכות, New York Times, 23/10/2013
  13. ^ [11] רון ברנדט, שיחה עם בנג'מין בלום, Educational Leadership, 1979
  14. ^ [12] צ'ן לין קוליק, ג'יימס קוליק ורוברט בנגרט דראונס, מטא אנליזה על יעילות של הוראה לשליטה, Review of Educational Research, 1990
  15. ^ Herreid, C. F., & Schiller, N. A. (2013). Case studies and the flipped classroom. Journal of College Science Teaching, 42(5), 62-66
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיעור_הפוך&oldid=37798043"