שיקוי (כישוף)

שיקוי (לטינית: Potio; משקה) הוא מעין תרופה, סם או רעל הנצרך כנוזל.

"שיקוי האהבה" מאת אוולין דה מורגן, 1903
איור מאת ארתור רקהאם ליצירה סיגפרייד של ריכרד וגנר, 1911: בעת שסיגפרייד מחשל את חרב הנוטהאנג, מיים רוקח שיקוי שינה.

במיתולוגיה ובספרות, שיקוי לרוב נרקח על ידי קוסם, מכשף, פיה או מכשפה והוא בעל תכונות קסם. ניתן להשתמש בו על-מנת לרפא, לכשף או להרעיל אנשים. לדוגמה, שיקויי אהבה גורמים לאדם להתאהב (לעיתים אף גם אהבה עיוורת) באחר. (שיקוי האהבה תואם לרוב הגרסאות של טריסטן ואיזולדה, ובפרט לגרסת האופרה של ריכרד וגנר); שיקויי שינה גורמים לאדם לשקוע בשינה (בפולקלור, אופן השינה משתנה משינה רגילה ועד טרנס עמוק); ושיקויי סם החיים מרפאים כל פצע או חולי (כמו בהאריה, המכשפה וארון הבגדים מאת ק.ס. לואיס). בסדרת ספרי הקומיקס מאת רנה גוסיני ואלבר אודרזו, אסטריקס משיג כוחות על-אנושיים משיקוי קסם שנרקח על ידי אשפיקס הדרואיד.

רקיחת שיקויים מסוגים שונים היה מנהג נפוץ בקרב האלכימיה, ולרוב יוחס לכישוף, כמו במחזה מקבת' מאת ויליאם שייקספיר.

במהלך המאה ה-19, היה זה נפוץ לראות שרלטנים תועים במדינות מסוימות המציעים שיקויים בעלי תכונות מרפא. שיקויים אלה קיבלו מוניטין של תרופות שקר. במרוצת השנים, אלה הפכו בסופו של דבר לתרופת פטנט.

בפנטזיה המודרנית, שיקויים לרוב מתוארים ככישוף בצורת נוזל, בעלי יכולת השפעה רחבה, הכוללים ריפוי, שכחה, התאהבות עיוורת, שינוי צורה, אי נראות ואי פגיעות. בנוסף, השיקויים צברו פופולריות במשחקי תפקידים ממוחשבים, כפריט נפוץ המסוגל לרפא את השחקן. זמינות שיקויי הריפוי בסדרת המשחקים הפופולרית פיינל פנטזי הביאה בסופו של דבר ליצירת משקה ביפן הנקרא "שיקוי" על ידי Square Enix, יצרנית המשחק.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיקוי בוויקישיתוף