שיש מלאכותי
שיש מלאכותי או שיש סינתטי או אבן פולימרית או אבן מהונדסת (באנגלית, "agglomerated stone", "agglomerated marble" ו-"engineered stone") הם כינויים לחומר מתועש המיוצר מגרגרים מינרליים (בעיקר חול) המעורבים בדבק אפוקסי. ישנם כאלו שכוללים בקטגוריה הזו גם בטון פולימרי, למרות שתהליך היצור של הנ"ל שונה לגמרי וגם תכונותיו שונות.
בישראל המוצר הנפוץ ביותר משיש מלאכותי הוא משטחי העבודה והכיורים תוצרת "אבן קיסר", המתוארים לעיתים בטעות, בכינוי "משטחי קווארץ". השיש המלאכותי מיוצר מאז שנות החמישים של המאה ה-20 והחל להיכנס לשימוש בישראל בשנת 1963[1]. ברחבי העולם משתמשים בשיש מלאכותי ליצירת אריחים, ריצוף ומדרגות. עם זאת, השימושים הללו מצויים בדעיכה, עקב תכונות מכניות נחותות ביחס לחומרי גלם אחרים כגון אבן טבעית וטרצו.
הרכב נפוץ עריכה
הגרסאות המוקדמות של השיש המלאכותי היו מבוססות על תכולה של כתשעים אחוז חול בעל תכולת צורן דו-חמצני גבוהה ועשרה אחוז דבק[2]. עם חלוף השנים נוצרו גרסאות שונות של שיש מלאכותי וכיום משתמשים גם בחצץ על בסיס אבן גיר (שמכונה בטעות בשם שיש[3]) ובתכולה משתנה של דבקים. התקן האירופאי[4] מגביל את תכולת הדבק לחמישים אחוז.
תכונות עיקריות עריכה
לשיש המלאכותי חוזק מתיחה וכפיפה גבוה יותר מאשר בטון. יתרון נוסף הוא מגוון רחב של צבעים ותצורות.
החסרונות העיקריים של החומר הזה הוא רגישותו לאור שמש והתפשטות תרמית גבוהה מאוד. חסרונות אלה מגבילים את שימושו בענף הבנייה.
תקינה ישראלית רלוונטית עריכה
- מפרט 34 - משטחי עבודה מבטון פולימרי מזוין לארונות מטבח.
- תקן מס' 4440 חלק 2 - משטחי עבודה מאבן: משטחים מאבן פולימרית.
- תקן מס' 3306 חלק 1 - מערכת רצפה מאבן פולימרית: אריחים
הערות שוליים עריכה
- ^ "סוף תקופת האבן", דבר, 1963
- ^ שיש סינטטי
- ^ לא ידוע, SM MARBLE®SPECIFICATION SHEET, santamargherita
- ^ BS EN 14618:2005 Agglomerated stone. Terminology and classification