שלומי ארבייטמן

שלומי ארבייטמן
מידע אישי
לידה	14 במאי 1985 (בן 38); נתניה, ישראל
גובה	1.84 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
	בית"ר טוברוק ; בית"ר ירושלים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

שלומי ארבייטמן (נולד ב-14 במאי 1985) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ.

קריירה עריכה

ארבייטמן גדל בנורדיה, ושיחק במועדון הנוער בית"ר נס טוברוק, אותו עזב בגיל 17 לטובת קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים. משחק הבכורה של ארבייטמן בקבוצה הבוגרת של המועדון היה ב-2 במרץ 2003 במשחק חוץ בליגת העל נגד מ.ס. אשדוד. לאחר תחילת עונת 2004/2005 עבר לקבוצת הפועל פתח תקווה עקב סכסוך עם הנהלת בית"ר ירושלים, ובקבוצתו החדשה סיים את העונה וזכה עימה בגביע הטוטו.

לקראת עונת 2005/2006 חתם ארבייטמן במכבי חיפה. ראשי בית"ר ירושלים והפועל פתח תקווה ערערו על כך אך הפסידו בבוררות והחוזה של ארבייטמן עם מכבי חיפה אושר. באוגוסט 2005, במהלך משחקה של מכבי חיפה נגד מאלמה במהלך מוקדמות ליגת האלופות באצטדיון בלומפילד, לאחר שכבש את השער השני לזכות מכבי חיפה בדקה ה-60, הוריד ארבייטמן את חולצתו ונענש על כך בכרטיס צהוב. עשר דקות מאוחר יותר הורחק מהמשחק בכרטיס צהוב שני לאחר שנגע בכדור בידו, ולקראת סיום המשחק ספגה הקבוצה שער והודחה מהמפעל. בעונת 2006/2007 כבש ארבייטמן תשעה שערי ליגה, וסיים את העונה כמלך השערים של קבוצתו. ב-28 באפריל 2007 כבש ארבייטמן רביעייה בניצחון של מכבי חיפה 6–1 על הפועל פתח תקווה^[1].

בעונת 2007/2008 לא מצא ארבייטמן את מקומו בהרכב הקבוצה, וב-16 בינואר 2008 הושאל ממכבי חיפה להפועל תל אביב שנלחמה באותה עונה בתחתית הטבלה. ארבייטמן כבש 5 שערים במדי הפועל תל אביב בכל המסגרות, כולל שער בניצחון 2–0 על מכבי חיפה, ובשמינית גמר גביע המדינה כבש את שער הניצחון על הפועל באר שבע בהארכה, וסייע לקבוצה להינצל מירידה וכן להעפיל לגמר הגביע.

בעונת 2008/2009 חזר ארבייטמן למכבי חיפה, וזכה עמה באליפות. בעונה שלאחר מכן סייע לקבוצה להעפיל לליגת האלופות, עם שער הניצחון (2–1) על רד בול זלצבורג^[2]. בליגה סיים כמלך השערים עם 28 שערים, אך הפסיד עם קבוצתו את האליפות במחזור האחרון להפועל תל אביב. בסך הכל הופיע 126 פעמים בליגה במדי מכבי חיפה וכבש 50 שערי ליגה.

ב-5 ביולי 2010 עבר ארבייטמן לקבוצת גנט מליגת העל הבלגית^[3]. במהלך עונתו השנייה בבלגיה, הושאל לקבוצת ווסטרלו^[4], ובתום העונה חזר לגנט. ב-28 בינואר 2013 הושאל ארבייטמן לקבוצת מונס מליגת העל הבלגית. בתום העונה השלימה מונס את רכישתו מגנט, לאחר שבחצי עונה כבש שלושה שערים, וארבייטמן חתם לשלוש שנים בקבוצה. בעונת 2013/2014 כבש חמישה שערי ליגה, וב-25 במאי 2014 שוחרר ממונס, לאחר שירדה לליגת המשנה.

ב-13 ביוני 2014 חזר ארבייטמן לישראל וחתם לשנתיים בהפועל באר שבע^[5]. ב-25 באוקטובר 2014 כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה, בניצחון 4–0 על מכבי פתח תקווה. בסך הכל כבש 11 שערי ליגה בעונתו הראשונה בקבוצה, והוסיף שלושה שערים בגביע המדינה, שם סייע לקבוצתו להעפיל למשחק הגמר ואף פתח בהרכב במשחק בו הובסה קבוצתו 2–6 על ידי מכבי תל אביב. בעונת 2015/2016 חל פיחות במעמדו בעקבות הצטרפותו של בן שהר ויכולתו הטובה של אליניב ברדה, ולאחר שהקבוצה החתימה את מוחמד גדיר בסוף חלון ההעברות של ינואר ביקש ארבייטמן להשתחרר מהמועדון.

ב-3 בפברואר 2016 חתם ארבייטמן בהפועל חיפה^[6], במדיה שיחק שנה וחצי וכבש תשעה שערים ב-37 הופעות ליגה. בספטמבר 2017 חתם בקבוצת מכבי פתח תקווה, אך לא הצליח להשתלב בהרכב הקבוצה ובחצי עונה במועדון כבש שער אחד.

ב-28 בינואר 2018 חתם בקבוצת הפועל רעננה^[7], ועד תום עונת 2017/2018 ערך שבע הופעות וכבש צמד שערים בניצחון 3–1 על בני סכנין.

ב-26 בספטמבר 2018 חתם ארבייטמן בקבוצת שמשון כפר קאסם, העולה החדשה לליגה א' דרום^[8]. ב-14 בנובמבר 2018, לאחר שערך במדי הקבוצה שבע הופעות בהן לא כבש שערים, עזב את הקבוצה וחתם בהפועל אשדוד מאותה הליגה^[9].

בסוף עונת 2018/2019, עזב ארבייטמן את הפועל אדומים אשדוד ותבע את המועדון, בטענה שלא קיבל את מלוא המשכורת שלו. פסק בוררות קבע שעל המועדון לשלם לארבייטמן 60 אלף שקלים^[10].

ב-6 ביולי 2020, לאחר יותר משנה שבה לא היה פעיל, חתם ארבייטמן בקבוצה עירוני מודיעין מליגה ב'^[11].

ב-24 בדצמבר 2021, בגיל 36, הודיע על פרישה ממשחק פעיל.^[12]

נבחרת ישראל עריכה

בנבחרת הנוער של ישראל רשם ארבייטמן 5 הופעות, ובמדי הנבחרת הצעירה הופיע ב-17 משחקים וכבש ארבעה שערים.

ב-18 בפברואר 2004 ערך ארבייטמן הופעת בכורה בהרכב נבחרת ישראל הבוגרת במסגרת משחק ידידות שנערך באצטדיון רמת גן נגד נבחרת אזרבייג'ן ובו ניצחה ישראל 0:6. במשחק הבכורה כבש ארבייטמן שלושער. לאחר מכן הופיע במשחק אחד במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006, אך לא זומן שוב לנבחרת עד שנת 2010, עת הופיע בשני משחקים במסגרת מוקדמות יורו 2012.