שלושת הבי"תים

(הופנה מהדף שלושת ה-B)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שלושת הבי"תים (מוכר גם בתור שלושת ה-B; במקור, בגרמנית: drei B-en) הוא מושג שטבע פטר קורנליוס בשנת 1854 כדי לציין את שלושת המלחינים הגדולים בהיסטוריה להשקפתו ששמותיהם מתחילים באות בי"ת: יוהאן סבסטיאן באך, לודוויג ואן בטהובן והקטור ברליוז. טביעת מושג זה באה להלל את ברליוז ולהציבו בשורה אחת עם באך ובטהובן כמלחינים הגדולים בהיסטוריה.

מוזיקאים רבים לא הסכימו עם הכללת ברליוז יחד עם באך ובטהובן והציעו מלחינים אחרים בתור הבי"ת השלישית. ריכרד וגנר הציע פעם את אנטון ברוקנר כבי"ת השלישית, אך הצעתו לא זכתה לפופולריות. בסוף המאה ה-19 הציע המנצח הנס פון בילוב לכלול את יוהנס ברהמס כבי"ת השלישית, ומאז נתקבל ששלושת הבי"תים הם באך, בטהובן וברהמס. בילוב טען שיש קשר בין סגנון ההלחנה של שלושת הבי"תים ואף כינה את הסימפוניה הראשונה של ברהמס כ"סימפוניה העשירית של בטהובן".

המושג משמש תדיר בדיונים על מוזיקה קלאסית כדי לתאר את עליונות המוזיקה של שלושת הבי"תים. המושג מתאר גם את שלושת המלחינים המייצגים משלוש התקופות העיקריות במוזיקה הקלאסית: באך מתקופת הבארוק, בטהובן מהתקופה הקלאסית, וברהמס מהתקופה הרומנטית.

בתרבות עריכה