שמואל רוזובסקי
הרב שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 22 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא נפוצה ברחבי עולם הישיבות, רבים מהר"מים וראשי הישיבות בדור שאחריו הם תלמידיו.
 | |
| הרב שמואל רוזובסקי | |
| לידה |
1 בינואר 1913 כ"ב בטבת ה'תרע"ג גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1979 (בגיל 66) כ"ז בתמוז ה'תשל"ט |
| מקום קבורה |
בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק |
| תקופת הפעילות |
? – 17 ביולי 1979 |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה בישיבת גרודנא (ישראל) |
| רבותיו |
הרב שמעון שקופ, |
| תלמידיו |
גבריאל יוסף לוי, יגאל רוזן |
| חיבוריו | "שיעורי רבי שמואל", "חידושי רבי שמואל" |
  | |
.jpg)
ביוגרפיה עריכה
נולד בהוֹרַדְּנַה (גרודנא) לרב מיכל דוד רוזובסקי, שהיה אחד ממורי ההוראה בעיר. למד בישיבת שער התורה אצל הרב שמעון שקופ - שממנו הושפעה רבות שיטת לימודו. בשנת ה'תרצ"ו עלה ארצה יחד עם ידידו הרב זלמן רוטברג, לימים ראש ישיבת בית מאיר, כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. השניים למדו בישיבת פתח תקווה אצל הרב ראובן כץ, שאף סייע בהשגת אישורי עלייה לארץ ישראל עבורם[1].
במשך שנים הוא קבע שיעור קבוע, אחת לשבוע, עם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שהשפיע על דרך לימודו. עם הקמתה של ישיבת פוניבז' על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, בשנת ה'תש"ד, נקרא הרב רוזובסקי על ידו לעמוד בראשות הישיבה ובמשרה זו כיהן עד פטירתו, לצידם של הרב דוד פוברסקי שמונה בשנת ה'תש"ה והרב אלעזר מנחם מן שך שמונה בשנת ה'תשי"ב. בשנת ה'תשט"ז (1956) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול[2], אך בסופו של דבר לא מונה לתפקיד.
נפטר ממחלת הסרטן בכ"ז בתמוז ה'תשל"ט.
מדי שנה בליל יום השנה מציינים את זכרו בישיבת פוניבז' בהשמעת שיעור מוקלט שלו על הסוגיה הנלמדת באותה העת בישיבה, בחדר שבו נמסרים השיעורים הכלליים של ראשי הישיבה.
בעל נכדתו הרב נחשון שילר הקים לזכרו את ישיבת אור שמואל השוכנת במתחם בית היתומים דיסקין בירושלים.
משפחתו עריכה
נישא לאסתר, בת הרב צבי פסח פרנק, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, ונולדו ארבעת ילדיהם. בנישואיו השניים נישא לחנה, בתו של הרב יעקב שלמה פרידמן. היא נפטרה לאחר שבע שנות נישואין שתיאר "שבע שנות השבע"[3]. לאחר מכן, על מיטת חוליו נישא בשנית לאשתו הראשונה, אסתר, שנפטרה בשנת תשס"ג.
ילדיו עריכה
- בתו גיטה מלכה נשואה לרב יצחק הקר, ראש ישיבת גרודנא באר יעקב.
- בנו הרב מיכל דוד, ראש ישיבת וילקומיר באשדוד.
- בתו שרה נשואה בנישואים שניים לרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר.
- בתו אלה הייתה נשואה לפרופסור חיים מיליקובסקי.
אחיו הרב יוסף רוזובסקי היה מראשי ישיבת אור ישראל הקטנה.
ספריו עריכה
בחייו נדפסו משיעוריו בספרים שיעורי הר"מים, ולאחר פטירתו הוצאו לאור שיעוריו בסדרות הספרים: "שיעורי הגר"ש רוזובסקי" (מהדורות סטנסיל), "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל" וכן בקובץ "זיכרון שמואל". הרב אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז' היה מבין הכותבים והעורכים של ספרי "שיעורי רבי שמואל".
מתלמידיו עריכה
- תלמידיו מתקופת הקמת ישיבת פוניבז'
- הרב גרשון אדלשטיין - ראש ישיבת פוניבז'
- הרב יעקב אדלשטיין - רבה של רמת השרון
- הרב מרדכי שלמה ברמן - מראשי ישיבת פוניבז'
- הרב ברוך דב פוברסקי - ראש ישיבת פוניבז'
- ראשי ישיבות מתלמידיו
- הרב דב צבי קרלנשטיין – ראש ישיבת גרודנא
- רבי בן ציון רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא
- הרב יצחק הקר - ראש ישיבת גרודנא בבאר יעקב (חתנו)
- הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב
- הרב ברוך ויסבקר - ראש ישיבת בית מתתיהו
- הרב דוד יצחק מן - ראש ישיבת כנסת חזקיהו
- הרב יגאל רוזן - ראש ישיבת אור ישראל
- הרב גבריאל יוסף לוי - ראש ישיבת באר התורה (מעורכי ספריו)
- הרב אליהו ברוך פינקל - מראשי ישיבת מיר
- הרב נסים טולדנו - ראש ישיבת שארית יוסף
- הרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי - ראש ישיבת ירוחם
- הרב שמואל מרקוביץ - ראש ישיבת פוניבז'
- הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
- הרב מיכאל חסין - ראש עמותת שער התורה
- הרב דוד הקשר מרבני ישיבת קול תורה
- הרב דניאל גינזבורג מרבני ישיבת בית מאיר
- עו"ד יעקב וינרוט
לקריאה נוספת עריכה
- מנחם חיים רוזובסקי, ראש הישיבה - מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ירושלים ה'תשע"ו, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים עריכה
- שיעורי הרב שמואל רוזובסקי באתר "קול הלשון"
- מידע על שמואל רוזובסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
שמואל בן מיכל דוד רוזובסקי (1913-1979), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 10
- ^ סופר הצופה, נתמנו ארבעה דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגדול, הצופה, 9 בפברואר 1956
- ^ מאיר וונדר (עורך), אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, ירושלים תשנ"א, עמ' 180-181