שמע ישראל

ערך זה עוסק בפסוק בתורה, הפותח את קריאת שמע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שמע ישראל (פירושונים).

שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים: ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד” (ו', ד), הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר,^[1] ולכן הוא נאמר בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות. במוצאי יום כיפור נהוג לומר את פסוק שמע ישראל בסיום תפילת נעילה. בנוסף, הקריאה הקצרה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!" משמשת רבות בשפת דיבור כקריאת בהלה.

הפסוק "שמע ישראל" כפי שהוא מופיע בחומש, עם ניקוד וטעמים. אפשר להבחין באותיות עי"ן ודל"ת המוגדלות.

רקע עריכה

מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של ה' ולקבל את עול מלכותו, בהיותו אלוהיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו (דברים, ו'). הגמרא מציינת שהפסוק נאמר עוד לפני כן על ידי בני יעקב ליעקב לפני שנפטר:

אמר רבי שמעון בן לקיש: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם" (בראשית, מ"ט, א') - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה.
אמר: "שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?"
אמרו לו בניו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד."
באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד."

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו, עמוד א'

בספר התורה מופיע הפסוק "שמע ישראל" ובו האותיות עי"ן של "שמע" ודל"ת של "אחד" מוגדלות (אותיות רבתי). בעקבות כך הוא נדפס כך גם בחלק מהסידורים. לפי התלמוד הבבלי^[2] חשוב להאריך ולדייק בהגיית המילה "אחד", בעיקר באות דל"ת, וזאת על מנת שלא ישתמע שאלוהי ישראל הוא אלוהים אחר (בעקבות החלפת האות דל"ת ברי"ש). הפסוק נתפס, עוד מימי התלמוד, כעיקר קריאת שמע, ולכן נוהגים להאריך בו במיוחד ולכוון בו יותר מבשאר הפרשיות.

הפסוק "שמע ישראל" מסמל לעיתים את הידיעה הבסיסית ביותר שכל יהודי צריך לדעת. כך, למשל, מציג ארגון יד לאחים ילדים לאם יהודייה ואב ערבי הגדלים בכפר ערבי כילדים יהודים שאינם יודעים לומר "שמע ישראל".^[3] בשנת 2001 יצאה מפלגת ש"ס בקמפיין פרסום גדול להחדרת הכרת הפסוק שמע ישראל, לאחר שהרב עובדיה יוסף חלם שהמשיח אמר לו שהוא אינו בא כי יש מיליון ילדים שאינם יודעים את "שמע ישראל".^[4]

האדמו"ר מקאליב הרב מנחם מנדל טאוב תיקן את אמירת "שמע ישראל" בסיום כל תפילה לזכר נספי השואה, וכמו כן הוא עודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לנספי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי.^[^{דרוש מקור]} גם שמו של מכון ההנצחה לנספי השואה שיזם האדמו"ר מקאליב הוא "שמע ישראל", וכך גם שמה של האנציקלופדיה שיצאה מטעם המכון שבה רוכזו סיפורי האמונה ומסירות הנפש של הנספים.^[^{דרוש מקור]}

אמירה בעת מוות על קידוש השם עריכה

"שמע ישראל" בבול ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, 1962

בתלמוד הבבלי מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:

"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'

אמירת "שמע ישראל" בשעת מוות ובמיוחד במצבים של הקרבה עצמית, נחשבת בתורת הסוד כתיקון גדול ביותר לנשמת האדם ומכפרת על עוונות רבים, ונהוגה גם דורות רבים לאחר רבי עקיבא. במיוחד בתקופות מסעי הצלב, ובפוגרומים השונים.

בקינה על השואה שחיבר האדמו"ר מבאבוב הוא מציין את מסירת הנפש תוך אמירת "שמע ישראל": ”צעקתם ובכיותיהם, צפופים וסגורים בקרונים. כצאן לטבח יובלו לשרפה בכבשונים. קול שועם יזכר תמיד לפני שוכן מעונים. בקראם שמע ישראל, מסרו נפשם לאדוני האדונים”.

גם בדורנו, התפרסם קצין צה"ל רועי קליין, אשר בקרב בבינת ג'בייל השתטח על רימון יד במטרה להציל את חבריו לפלוגה במהלך מלחמת לבנון השנייה וזעק "שמע ישראל" לפני שהקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו.

במוזיקה היהודית והישראלית עריכה

הפסוק שמע ישראל הולחן ובוצע על ידי צביקה פיק בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1972 וזכה במקום השלישי. כעבור זמן קצר ביצע הזמר מרדכי בן-דוד לחן זה והכלילו באלבום הבכורה שלו שיצא בשנת 1973. ב-2022 הוציא יעקב שוואקי יחד עם נפתלי שניצלר קאבר נוסף לשיר.^[5]

הביטוי "שמע ישראל" הוא המוטיב הבולט בשירה של שרית חדד "כשהלב בוכה" (מילים: יוסי גיספן).^[6] שמו של אלבום הסולו הראשון של הזמר מוקי הוא "שמע ישראל".