שפי גולדווסר

מדענית מחשוב אמריקאית ישראלית

שפרירה (שפי) גולדווסר (נולדה ב-1958) היא חוקרת ישראלית-אמריקאית בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה. גולדווסר היא פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות. זכתה פעמיים בפרס גדל במדעי המחשב. כלת פרס טיורינג לשנת 2012 (יחד עם סילביו מיקאלי). בשנת 2017 נבחרה לעמית ACM.

שפי גולדווסר
Shafi Goldwasser
שפי גולדווסר
שפי גולדווסר
לידה 1958 (בת 66 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב, מתמטיקה
מקום מגורים ישראל, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מנואל בלום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Johan Håstad, Tal Malkin, Daniele Micciancio, ישי מנצור, Vinod Vaikuntanathan, Guy N. Rothblum, Joseph John Kilian, סליל ודהן, William A. Aiello, Daniele Micciancio, Amit Sahai, צביקה ברקרסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג ניר שביט עריכת הנתון בוויקינתונים
people.csail.mit.edu/shafi
תרומות עיקריות
שותפה להמצאת הוכחות באפס ידע, ומגוון פרסומים בולטים אחרים בקריפטוגרפיה ובמדעי המחשב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

גולדווסר נולדה בניו יורק. אביה היה שליח קופת חולים כללית לארצות הברית, והמשפחה חזרה לישראל כשהייתה בת 6. היא גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון עירוני ד'. בשנת 1979 השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קרנגי מלון במתמטיקה שימושית, ובשנים 1981 ו-1983 הוענקו לה תואר שני ותואר שלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הדוקטורט שלה במדעי המחשב, שכותרתו "Probabilistic Encryption: Theory and Applications" נעשה בהנחייתו של מנואל בלום. בשנת 1983 הצטרפה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובשנת 1997 הייתה הראשונה שאיישה בו את הקתדרה על שם חברת RSA, שבה היא מחזיקה עד היום. גולדווסר היא חברת המעבדה למדעי המחשב ולבינה מלאכותית במכון. בשנת 1993 הצטרפה לסגל של מכון ויצמן למדע, במקביל לעבודתה ב-MIT.

עם תחומי המחקר של גולדווסר נמנים תורת הסיבוכיות, קריפטוגרפיה ותורת המספרים החישובית. גולדווסר הייתה שותפה להמצאתן של הוכחות באפס ידיעה, מרכיב חשוב בבנייתם של פרוטוקולים קריפטוגרפיים, באמצעותם יכול צד אחד להדגים לצד השני בוודאות גדולה כרצונו שהוא יודע סוד מסוים, מבלי לחשוף כל מידע על הסוד עצמו. בתחום תורת הסיבוכיות עסקה עבודתה בין השאר במיון של מחלקות סיבוכיות. גולדווסר הדגימה כי בעיות NP-שלמות מסוימות נותרות כאלה גם כאשר מחפשים רק פתרון מקורב להן.

בשנת 2017 הקימה את חברת דואליטי העוסקת באנונימיזציה של מידע. בחברה הושקעו 19 מיליון דולר. בעקבות מגפת הקורונה, המוצר של החברה הותאם לשימוש במעקב אחר חולים בלי לפגוע בפרטיותם.[1]

פרסים והוקרה עריכה

על שמה קרויות תגליותיה הצפנת בלום-גולדווסר והצפנת גולדווסר-מיקאלי.

משפחתה עריכה

גולדווסר נשואה לניר שביט, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. לזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שפי גולדווסר בוויקישיתוף

מאמרים שפרסמה עריכה

הרצאות שהעבירה עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עומר כביר, "אפשר להגן על הציבור בלי לעקוב אחריו", באתר כלכליסט, 6 במאי 2020
  2. ^ "IEEE Emanuel R. Piore Award Recipients" (PDF). IEEE. ארכיון (PDF) מ-17 בפברואר 2013. נבדק ב-30 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ אתר מכון ויצמן
  4. ^   סוכנויות הידיעות, שפי גולדווסר ממכון ויצמן זכתה בפרס טיורינג היוקרתי, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2013
  5. ^ האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015
  6. ^ פרופסור שפי (שפרירה) גולדווסר, באתר אוניברסיטת חיפה
  7. ^ פרופ' שפי גולדווסר מקבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ 2023 Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing, ACM Symposium on Principles of Distributed Computing