שפי פז
שפי רכלין פז (נולדה ב-18 ביוני 1952) היא פעילה חברתית ישראלית, המתגוררת בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בעברה הייתה פעילה במרצ, אך שינתה את דעותיה ופנתה ימינה.[1] החל מ-2013 היא נמנית עם מובילי המאבק נגד אוכלוסיית המסתננים האפריקאים והמהגרים הבלתי חוקיים האחרים בשכונות דרום תל אביב ובישראל למען גירושם מישראל.
 | |
| שפי פז, תל אביב, אוגוסט 2020 | |
| לידה |
18 ביוני 1952 (בת 71) לודז', פולין  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך עלייה | 1956 |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
קורות חייה עריכה
פז נולדה בלודז' שבפולין להורים ניצולי השואה. ב-1956, בגיל 4, עלתה לארץ עם משפחתה, שהתיישבה תחילה במעברה בקריית אתא. אביה, שהיה מנהל חשבונות, החליף מקומות עבודה, והמשפחה עברה דירה כמה פעמים. בצבא שירתה בחיל החימוש, ולדבריה "עשיתי קצת שטויות, קצת נפקדויות ובסוף הוצאתי אישור לימודים ונרשמתי לאוניברסיטה". אמהּ נהרגה בתאונת דרכים כשפז הייתה בת 21. לפז תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. במקצועה היא מתרגמת, עורכת לשון, ומעמדת.[2][3][4]
חיים אישיים עריכה
ב-1974, בגיל 22, יצאה מהארון והצהירה על עצמה כלסבית. בגיל 29 הכירה את בת זוגה טלי רכלין-פז. הן הקימו יחד עסק לעימוד ולטיפוגרפיה. השתיים הסדירו אפוטרופסות משותפת על בן שילדה טלי.[5][6] בגיל 38 חלתה בלימפומת הודג'קין והבריאה. בגיל 65 חלתה בשנית בסרטן השד ועברה כריתת שד מלאה.[5]
פעילות חברתית ופוליטית עריכה
בנעוריה הייתה חברה בשומר הצעיר. לאחר היציאה מהארון חברה לחברות הכנסת שולמית אלוני ויעל דיין ולמפלגת רצ, שפעלו לקידום זכויות קהילת הלהט"ב,[4] והייתה חברת מרצ עשרות שנים. הייתה פעילה במאבק לזכויות הלהט"בים, במסגרתו הייתה חברה בקל"ף. היא התייצבה למשמרות מחאה מול בית הנשיא עזר ויצמן, לאחר שהתבטא באמירות הומופוביות ושוביניסטיות ועמדה לצד הטרנסג'נדרים והדראג קווינס במהומות ויגסטוק 1998.[1] מאוחר יותר, על רקע פעילותה כנגד מגורי מסתננים שינתה את דעותיה וחברה לימין (ראו למטה). גיבורות נעוריה הן שולמית אלוני וגאולה כהן.
ב-1993 עברו פז ובת זוגה טלי להתגורר בשכונת שפירא בדרום תל אביב, לדבריה גם בשל הרב־תרבותיות והגיוון האנושי בשכונה (אז כבר היו שם קהילות קטנות של אנשים ממגוון מוצאים).[4][7] על פי תיאורה ניהלה קשרי שכנות וחברות קרובים גם עם קהילת המהגרים בשכונתה ובפרט בבניין מגוריה, בה התגוררו שתי משפחות של ניגרים שהפכו לחבריה הטובים.[4] בשנת 2002, במהלך תקופת גירושי המסתננים שיזם אריאל שרון, היא אף הסתירה בביתה שכן מהגר עבודה לא חוקי מניגריה בעת פשיטה של יחידת עוז. אך עם הגידול העצום במספר המסתננים, בעיקר מאריתריאה, היא החלה להתנגד לשהייתם בשכונות דרום תל אביב.
בקיץ 2011 הייתה פעילה במחאה החברתית.[1] בבחירות המוניציפליות למועצת העיר תל אביב שנערכו בשנת 2013, שובצה פז במקום השישי ברשימת "סיעת דרום העיר".[8] הרשימה זכתה במושב אחד במועצה והיא לא נכנסה למועצת העיר.
החזית לשחרור דרום תל אביב עריכה
משנת 2013 לקחה פז חלק משמעותי במאבק נגד מגוריהם של מסתננים בשכונות דרום תל אביב, במסגרת עמותת "עוטף תחנה מרכזית". פז מובילה את האגף המיליטנטי בעמותה, הקורא לעצמו "החזית לשחרור דרום תל אביב". היא מתעדת בווידאו את הנעשה בשכונות, מעשי ונדליזם תופעות של הומלסים ועבירות מין ורכוש.[9] שפי פז מתראיינת בתקשורת, מארגנת הפגנות ותולה כרזות, במטרה להגביר את מודעות הציבור לקשיים שחווים תושבי שכונות דרום תל אביב בגלל ריכוז השוהים הבלתי-חוקיים בהן. היא מוחה על השימוש במשאבים העירוניים כגינות, מבני ציבור ובתי ספר לטובת אוכלוסיות המהגרים, ומרבה להתעמת עם פעילי זכויות אדם, המסייעים למסתננים, בטענה כי הם פוגעים בזכויות האדם והאזרח של תושבי השכונות הוותיקים, תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שנזנחו על ידי הממשלה והעירייה. הפעילות הראשונה שהובילה פז, הייתה נגד טקסי אבלות שהתקיימו בגינה הציבורית בשכונה.[7]
בעקבות העימותים הרבים עם אנשי השמאל הישראלי היא שינתה את דעותיה הפוליטיות.[10] פז התפקדה לליכוד,[1] ומעידה על עצמה כמי שרותמת את זיהויה בעבר עם השמאל לטובת המאבק הנוכחי שהיא מובילה. לדבריה "יש קבוצה הולכת וגדלה של שמאלנים לשעבר, שמביאים רוח חדשה לימין. יכול להיות שנבנה פה גרעין של ימין חדש, שיחזיר לתודעה את הימין החילוני".[11]
החל מאוגוסט 2017 עמדה פז בראש הפגנות המחאה השבועיות כנגד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, מול ביתה בשכונת רחביה שבירושלים, ומול בית נשיאת העליון הנוכחית אסתר חיות בשכונת צהלה בצפון תל אביב.[12][13][14] בנובמבר 2017 נעצרה פז פעמיים במהלך הפגנות שהובילה מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון.[15] לדברי פז, בעולם אידיאלי היא בעד ביטול גבולות, לאומים ודתות, אך לדבריה "זה בלתי אפשרי, צריך לשרוד, ואני ציונית במובן הבסיסי של המילה. חייבים מדינה משלנו וברגע שלא תהיה, זה נגמר. יש פה מיעוטים, אז שנייצר עוד?".[16]
באוקטובר 2017 גייסה פז כ-500 אלף ש"ח בקמפיין מימון המונים לצורך הפעילות כנגד מסתננים.[17][5]
פז נבחרה על ידי מגזין "פורבס" כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2018.[18]
מנובמבר 2017 עד דצמבר 2018 נעצרה שפי פז תשע פעמים על ידי שוטרים בתל אביב במהלך פעולות מחאה, כמו הפגנות, חסימת כבישים, ריסוס גרפיטי והפרעה לאירועים. ב-24 בדצמבר באותה שנה, בעקבות סירובה לחתום על תנאים מגבילים לשם שחרורה על ידי שופט מעצרים, זומנה לדיון בבית המשפט המחוזי. השופטת שרית זמיר קבעה שאין להשתמש בשחרור בתנאים מגבילים לצורך דיכוי הפגנות.
באוגוסט 2017 עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר הגיע לביקור בדרום תל אביב והצהיר על כוונתו לטפל בבעיית המסתננים[19] בעקבות הביקור הודיעה הממשלה על תוכנית ההרחקה למדינות שלישיות, וארגוני זכויות אדם יצאו במאבק נגד הגירוש. פז הצהירה על תמיכה בתוכנית ויזמה סדרה של הפגנות תמיכה בגירוש. באפריל 2018 קרסה תוכנית הגירוש[20] וממשלת ישראל הציגה מתווה חדש שגובש עם נציבות הפליטים של האו"ם ולפיו חלק מהמסתננים ייצאו מישראל והנותרים יישארו במעמד של תושבים ארעיים. פז התנגדה נחרצות למתווה והוא בוטל לבסוף.[21]
במרץ 2019, כחודש לפני הבחירות, חשפה פז באתר ynet את המגעים שניהלו עימה משרד ראש הממשלה ומנכ"ל רשות ההגירה, במטרה לשכנע אותה לקבל את מתווה האו"ם המשופר, וסיפרה איך הצליחה למנוע בשנית את אישורו של המתווה.[22] החשיפה כללה הדלפת שיחות והקלטות, שלטענתה נעשו מתוך חשש שהמתווה יאושר מיד לאחר הבחירות. בספטמבר 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, חתמה "החזית לשחרור דרום תל אביב" הסכם עם רשימת ימינה, שלפיו הרשימה תתחייב לשנות את חוק הכניסה לישראל, כך שתיחסם אפשרות של מתן מעמד למסתננים ולשוהים בלתי חוקיים שלא מכוח החלטה מפורשת של הממשלה או של בית המשפט לעניינים מנהליים.[23]
בספטמבר הוגש נגדה כתב אישום על השחתת פני מקרקעין בשל ריסוס המילים "גירוש" ו"חולדאי טרוריסט" על עמודים ומתקנים בגינת לווינסקי בנווה שאנן.
ב-15 בספטמבר 2019 ריססה, יחד עם מירב חג'אג', אם שבתה נרצחה בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב, כתובות גרפיטי בכניסה לשגרירות האיחוד האירופי ברמת גן, כמחאה לדבריה כנגד התערבותו של האיחוד בענייניה הפנימיים של ישראל. הכתובות קראו "German money kill Jews" ו-"EU GET OUT". ההשחתה גונתה על ידי שר החוץ ישראל כץ.[24] נגד פז וחג'אג' הוגש כתב אישום על קשירת קשר, השחתת פני מקרקעין והיזק לרכוש בשל מעשיהן אלה.[25] ביולי 2020 נעדרה מהקראת כתב האישום ושלחה עם פרקליטה הצהרה שלפיה המדינה הפרה את חובתה כלפיה כתושבת דרום תל אביב ולפיכך היא פטורה מציות להוראות החוק ומבקשת מבית המשפט למחוק את כתב האישום, כנהוג בכחמישים אחוז מכתבי האישום שמוגשים נגד חסרי המעמד. השופט עלאא מסראווה הוציא נגדה צו הבאה. יומיים לאחר מכן עוכבה פז עם שניים נוספים כאשר ריססה כתובות בגנותה של נשיאת בית המשפט העליון מול ביתה בצהלה. המשטרה הפעילה נגדה את הצו. למחרת התחייבה בפני בית המשפט להגיע לדיונים הבאים ושוחררה בערבות.[26]
במאי 2020 פסק בית משפט השלום בתל אביב שעל העיתונאי אסף רונאל לפצות את פז ב-20,000 ש"ח על שכינה אותה "יודו-נאצית".[27]
בדצמבר 2020 פרצה עם אדם נוסף לגן של ילדי נתינים זרים בתל אביב והתעמתה עם העובדים לעיני הפעוטות. היא נעצרה, נשלחה למעצר בית של 7 ימים שהוארך בהמשך, והוצא נגדה צו הרחקה מגני ילדים של הקהילה הזרה ל-30 יום.[28] כשבוע וחצי לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד פז ונגד שני פעילים נוספים, ובו 14 סעיפי אישום, בעבירות של הסגת גבול, ריסוס כתובות גרפיטי ליד מוסדות חינוך ומול בתיהם של שופטי בית המשפט העליון, פגיעה בפרטיות של מסתננים שתועדו באופן מבזה, צילום ילדים ופרסום התמונה בפייסבוק עם כתובות מבזות, שיבוש הליכי חקירה, וקשירת קשר לעשות עוון.[29][30][31] במקביל להגשת כתב האישום הומר מעצר הבית במעצר תחת פיקוח עד תום ההליכים. פז ושני תושבי תל אביב נוספים תכננו גם להשחית מתקנים בגינות שבהם שוהים מבקשי מקלט.[32] במאי 2023 הורשעה בעסקת טיעון בהתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, השחתת פני מקרקעין, קשירת קשר לעשות עוון והסגת גבול פלילית.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 פרסמה פז סרטון ובו קראה לתמוך במפלגת הציונות הדתית.[33] בנוסף נפגשו היא ודורון אברהמי עם יצחק וסרלאוף מועמד מפלגת עוצמה יהודית, שרצה ברשימה משותפת עם הציונות הדתית, והצהירו על תמיכה של "החזית לשחרור דרום תל אביב" במפלגה.[34]
באוגוסט 2021, לאחר השתלטות הטליבאן מחדש על אפגניסטן, צייצה חברת הכנסת ממפלגת מרצ גבי לסקי בחשבונה בטוויטר כי פנתה לשר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בבקשה לקלוט פליטים אפגנים בישראל בטענה כי זה הוא "המעשה האנושי וההומניטרי לעשות". לאחר מכן הגיבה לה פז בציוץ "המעשה הכי אנושי והומניטרי שאפשר לעשות זה להעמיד אותך ואת החברים שלך מול כיתת ירי". בעקבות הציוץ הורה יו"ר הכנסת, מיקי לוי לאסור את כניסתה של פז למשכן הכנסת.[35]
בשנת 2022 פעילותה תוארה בסרט "40 צעדים".
בספטמבר 2023 הפגינה יחד עם מירב חג׳אג׳ בכניסה לבית משפט השלום בתל אביב בטענה לאכיפה בררנית. השתיים סירבו להתייצב לדיון בעניינן והשופטת יעל פרדלסקי הוציאה נגדן צו הבאה.
ב-21 בפברואר 2024 זוכתה בבית המשפט בתל אביב על ידי השופטת ענת יהב מאשמת השחתת פני מקרקעין והפרת הוראה חוקית בגין כתובת גרפיטי שרוססה על שלט פח.[36]
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4
הילו גלזר, שפי פז, גזענית גאה, באתר הארץ, 7 באפריל 2016
- ^ שפי פז בספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית, בדיקה אחרונה ב־4 במאי 2022
- ^ רשימת power women-2018 באתר פורבס
- ^ 1 2 3 4 יותם זמרי, מקור ראשון, "קוראים לנו גזענים, אבל האמת היא שאנחנו סובלניים מדי", באתר nrg, 17 בנובמבר 2017
- ^ 1 2 3 סוניה מרמרי, כמה שותפים לדרך יש לך? "מאות חיילים. מאות אלפי תומכים", באתר גלובס, 8 ביוני 2018
- ^ אביבה לורי, ארגון שתי אמהות, באתר הארץ, 20 ביוני 2001
- ^ 1 2 חיים הר-זהב ועינת פישביין, כך הפכתי לשפי פז, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 3 באפריל 2018
- ^ סיעת 'דרום העיר' חנכה את מטה הסיעה ברחוב מסילת ישרים בדרום תל אביב, באתר האתר הקהילתי של שכונות דרום תל–אביב, 02 בספטמבר 2013 (ארכיון)
- ^ שפי פז, השקרים של עיישה, הסודנית עם המקל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
- ^
"המערכת: בחירות" – על הדרך ימינה, באתר 12tribefilmstv.com, 12 במרץ 2015
- ^ גלעד צוויק, שפי פז מריחה ניצחון: "אנחנו בונים מחדש את הימין", באתר מידה, 2 בינואר 2018
- ^ חזקי ברוך, "אסתר חיות - תחזירי את השפיות", באתר ערוץ 7, 26 באוקטובר 2017
- ^ אלירן אהרון, "העם דורש בג"ץ ישראלי", באתר ערוץ 7, 14 באוקטובר 2017
- ^ נטעאל בנדל, תושבי דרום ת"א מפגינים מול ביתה של נשיאת ביהמ"ש העליון, באתר nrg, 26 באוגוסט 2007
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, קיש למפכ"ל: מדוע נעצרה שפי פז?, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2017
- ^ אייל לוי, "אין מצב שגנב גבול יעיף אותי": שפי פז ממשיכה להילחם על הבית, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2017
- ^ החזית לשחרור דרום ת"א, מצילים את המדינה!, באתר Giveback, 9 באוקטובר 2017
- ^ Power Women 2018|#41 שפי פז, באתר פורבס, 5 ביולי 2018
- ^ אילן ליאור, נתניהו בסיור בדרום תל אביב: "המשימה היא להחזיר את האזור לאזרחי ישראל", באתר הארץ, 31 באוגוסט 2017
- ^ לי ירון, המדינה מודה בפני בג"ץ: המתווה קרס, אין אפשרות לגרש מבקשי מקלט בכפייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2018
- ^ אריק בנדר, דרמת מתווה המסתננים: נתניהו ודרעי ייפגשו עם תושבי דרום תל אביב, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2018
- ^ המגעים הסודיים נחשפים: הפרטים מפגישות רה"מ עם אנשי מאבק דרום ת"א, באתר ynet, 16 במרץ 2019
- ^ משה כהן, "ימינה" ושפי פז בשיתוף פעולה: הציגו תוכנית פעולה להוצאת המסתננים, באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2019
- ^ נעה לנדאו ובר פלג, פעילת הימין שפי פז תועדה מרססת כתובות נאצה בשגרירות האיחוד האירופי, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2019
- ^ איתי בלומנטל, משחיתי משרדי האיחוד האירופי נאשמים: "מערכת החוק לא תשפוט", באתר ynet, 2 בפברואר 2020
- ^ שפי פז נעצרה ליד בית הנשיאה חיות
- ^ יוני גרין, זכו בתביעת לשון הרע: הפיצוי הופחת כי אמרו על בג”ץ ‘מושחת’, באתר חרדים10, 31 במאי 2020
ת"א (ת"א) 5639-05-18 שפי פז וסוזי כהן צמח נ' אסף רונאל - ^ אור רביד, תיעוד: פרצו לגן ילדים של מבקשי מקלט בדרום ת"א, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2020
- ^ איתי בלומנטל, אישום נגד שפי פז חשף התכתבות שלה: "חשוב שזה יהיה פוגעני כלפי הילדים", באתר ynet, 29 בדצמבר 2020
- ^ דיווח של בר פלג על כתב האישום
- ^ בר פלג, שפי פז זומנה לחקירה על פריצה לגן ילדים של מבקשי מקלט בתל אביב, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2020
- ^ עמרי מניב, אישום נגד שפי פז ושני תושבי ת"א: "תכננו לפזר נעצים בגנים", באתר חדשות 13, 29 בדצמבר 2020
- ^ שפי פז, שפי פז: הציונות הדתית תילחם בשבילנו, באתר ערוץ 7, 2021-03-16
- ^ מערכת עכשיו 14, מטה המאבק לשחרור דרום ת"א: תומכים בציונות הדתית, באתר עכשיו 14, 2021-02-07
- ^ נינה פוקס, יו"ר הכנסת: לא להכניס את שפי פז למשכן, באתר ynet, 18 באוגוסט 2021
- ^ שילה פריד, שפי פז זוכתה מהאישומים נגדה על ריסוס גרפיטי מחאה, באתר מקור ראשון, 21 בפברואר 2024
