תבנית קוביות קרח
תבנית קוביות קרח היא מתקן ביתי להכנת קוביות קרח המשמשות בעיקר לקירור משקאות ולעיתים ליצירת גלידה ביתית בצורת קוביות.
מאפיינים וגרסאות עריכה
בתבנית קוביות קרח מספר רב של שקעים, בדרך כלל שווי גודל, המופרדים זה מזה. אל תוך התבנית נמזגים מים והיא מוכנסת להקפאה. כיום, תבנית קוביות קרח טיפוסית עשויה לרוב מחומר גמיש על מנת לאפשר את כיפופו לאחר ההקפאה ולהקל על הוצאת הקוביות המוכנות. עד להתפשטות הייצור ההמוני של מוצרי פלסטיק גמיש היו תבניות אלו מורכבות ממגש מתכת אליו נמזגו מים והונחה עליו תבנית שתי וערב שנועדה ליצור את הקוביות.
אף שיחידות הקרח מעוצבות לרוב בצורת קוביות (ומכאן שם המוצר), ישנן תבניות המאפשרות ייצור של יחידות קרח בצורות אחרות כמו חצאי-כדורים, גלילים, לבבות וכדומה.
היסטוריה עריכה
הפטנט הראשון על תבנית קוביות קרח גמישה נרשם על ידי גאי ל' טינקהאם בשנת 1933.[1] טינקהאם פיתח תבנית עשויה פלדת אל חלד. את הרעיון לייצר תבנית קוביות קרח מגומי הגה הממציא האמריקאי לויד גרוף קופמן. בשנת 1928, כאשר הסתובב ביער כדי ללקט שרף מעצי מייפל, הבחין קופמן שפתיתי קרח לא נדבקו למגפי הגומי שלו. בעקבות זאת החל לבצע ניסויים בהקפאת מים בכוסות גומי. הניסויים הובילו לרישום כמה פטנטים – על תבנית קוביות קרח ממתכת שבה רק ההפרדה בין הקוביות נעשית באמצעות גומי, תבנית מתכת שבתוכה כוסיות גומי, ותבנית העשויה כולו מגומי.[2] כיום מיוצרות מרבית התבניות מפלסטיק או מגומי.
כיום, ברוב המקפיאים הביתיים החדשים (המשולבים עם מקרר) מותקנת מערכת מורכבת יותר, התבנית מחולקת לשתי יחידות ובקצה כל אחת מותקן כפתור מסתובב, התבנית מושחלת במסילה קבועה במקפיא, תחת התבנית קיימת מגירה. מוציאים את התבנית מהמסילה, ממלאים אותה במים ומשחילים אותה חזרה לתוך המסילה, לאחר קפיאת הקוביות מסובבים את התבנית על ידי הכפתורים שבקצותיה, והקוביות נופלות לתוך המגירה התחתונה, כעת ניתן לשוב ולהקפיא קוביות נוספות.
הערות שוליים עריכה
- ^ הפטנט של טינקהאם משנת 1933
- ^ ביוגרפיה של לויד קופמן (2006), בעמ' 32–33 .