תוכנית שבע הנקודות

תוכנית שבע הנקודות (או תוכנית סניורה) הייתה מתווה להפסקת אש מיידית שהציג ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ב-26 ביולי 2006 בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה בוועידה בינלאומית שהתכנסה ברומא על מנת להביא לסיום הלחימה. התוכנית נדחתה על ידי ישראל ומדינות נוספות, אך תוכנה היוותה את הבסיס להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-12 באוגוסט באו"ם.

יוזם התוכנית, ראש ממשלת לבנון פואד סניורה

תחילה התנגד ארגון חזבאללה, בגיבויה של סוריה, לתוכנית ובמיוחד לסעיף הקורא לפירוק הארגון מנשקו בדרום לבנון, אולם בעקבות לחץ שהפעילו שרי החוץ הערביים בכינוס של הליגה הערבית בביירות ב-7 באוגוסט, הוכרז כי התוכנית נתמכת על ידי חזבאללה, ובתמורה יגבירו מדינות ערב את הלחץ באו"ם על מנת לשנות את נוסח ההצעה האמריקנית להפסקת-אש[1].

התוכנית קיבלה גם את תמיכתה של האיחוד האירופי, וצרפת הציגה טיוטה להפסק-אש המבוססת על התוכנית. בישראל סירבו לקבל את התוכנית ובמיוחד לסעיף הנוגע לאזור חוות שבעא. כמו כן דרשו ערבויות למימוש החלטה על הצבת כוח בינלאומי בטרם תיסוג משטחי דרום לבנון.

ב-12 באוגוסט קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701 שלה המבוססת על תוכניתו של סניורה לאחר שלדרישת ארצות הברית הוכנסו בו שינויים.

סעיפי התוכנית עריכה

התוכנית כללה 7 סעיפים:

  1. התחייבות הדדית של ישראל ולבנון לשחרור האסירים והשבויים באמצעות הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום. ייעשה כל שאפשר כדי לחקור מה עלה בגורלו של רון ארד; ישראל תשחרר את סמיר קונטאר ואת כל שאר האסירים הלבנונים.
  2. נסיגת צה"ל מהשטחים שמעבר לקו הכחול וחזרת הפליטים בדרום לבנון לבתיהם.
  3. ישראל תעביר את השליטה בחוות שבעא לכוחות האו"ם, ומועצת הביטחון תפעל להסדרת הריבונות של ממשלת לבנון בשטח.
  4. ממשלת לבנון תהיה הריבון היחיד בשטח שמדרום לליטאני, וייאסר על הכנסת נשק לאזור על ידי גורמים זרים.
  5. חיזוק הכוח הבינלאומי של האו"ם הפועל בדרום לבנון והגדלת ציודו, הרחבת משימותיו ושטח פעילותו בהתאם לצורך.
  6. האו"ם יפעל ליישום מלא של הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל ללבנון בשנת 1949 במסגרת הסכמי רודוס.
  7. האו"ם והקהילה הבינלאומית יתמכו בלבנון ויסייעו בתיקון הנזקים במדינה ובשיקום כלכלתה.

בעיתון לבנוני פורסם כי האירוע בכפר קאנא ב-30 ביולי בו נהרגו כמה עשרות אזרחים מהפצצות חיל האוויר, היה יוזמה של חזבאללה שנלחץ מתוכניתו של סניורה וביקש לעכב בכך את קבלתה[2].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה