תחמיץ

מזון למעלי גירה שהוכן תוך החמצה

תחמיץ הוא מזון למעלי גירה שעבר תסיסה על מנת לשמרו לתקופה ארוכה, לרוב לקראת החורף כאשר זמינות מזון טרי נמוכה.

קציר לתחמיץ בסקוטלנד
שופלים מהדקים את הירק הקצוץ בבור לפני כיסויו
תחמיץ מכוסה ביריעת פלסטיק ומהודק בצמיגים ממוחזרים בבלגיה

הפקה עריכה

התחמיץ הנפוץ בישראל הוא תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס, המיועדים להזנת בקר לחלב. ברפת החלב הישראלית משמש בדרך כלל תחמיץ החיטה כרכיב המזון הגס המרכזי במנת המזון של הפרות החולבות וכיוון שהוא מיוצר פעם אחת בלבד בשנה, נודעת חשיבות מרכזית לאופן ולאיכות הכנתו.

ייצור התחמיץ מתבצע במספר שלבים:[1]

  • קציר בשדה – היבול נקצר כחציר, נאסף ונקצץ על ידי קומביין ללא דישה שלבסוף מעלה אותו לגובה אל תוך משאיות. עיתוי הקציר הוא בעל השפעה מכרעת על איכות החומר. מקובל לקצור את החיטה לפני שהגרעינים מתמלאים ומתייבשים, בעת שהגרעין נמצא במצב שבין הבשלת חלב להבשלת דונג. הקדמת הקציר תביא לשיפור איכות החלבון ולעלייה בערך התזונתי של התחמיץ, אך תפגע בכמות היבול שתיקצר מהשדה.
  • אחסון – השלב השני הוא הבאת החומר לבורות גדולים שם נפרק החומר. הירק הקצוץ נפרק בבור, ומהודק על ידי שופלים למניעת היווצרות כיסי אוויר, לעיתים בתוספת חומרים מונעי חימצון או משפרי תסיסה. לאחר ההידוק מכסים את החומר ביריעות פלסטיות. המטרה של תהליך זה היא למנוע נוכחות אוויר, שנחוץ לפעולתם של חיידקים מחמצנים אשר גורמים לקלקול החומר.
  • התססה - לאחר הכיסוי החומר עובר תהליך תסיסה אנאירובית ולאחר כשבועיים מוכן לשימוש.
  • הזנה - במהלך השימוש בתחמיץ חושפים כל פעם מעט חומר כדי לצמצם את החשיפה של החומר בבור שעלול להתקלקל בחשיפה לאויר. התחמיץ יכול, בתנאי אחסון אופטימליים, להישמר למשך שנים.

במהלך התסיסה משתחררים גזים רבים וריח התחמיץ הוא אחד הריחות המייחדים את משקי החלב בישראל.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תחמיץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שרי חיימוזון, הכנת תחמיץ: על התחמיץ והאביב, באתר קו למושב, ‏2020-04-30