תחנת הרכבת שינג'וקו
תחנת הרכבת שינג'וקו (ביפנית: 新宿 駅) היא תחנת רכבת גדולה ברובע שינג'וקו שבטוקיו, יפן. התחנה משמשת כאמצעי התחבורה במטרופולין טוקיו ואף מחוץ לעיר. בתחנה פעילים רכבות בין עירוניות, רכבות פרווריות, וקווי רכבת תחתית. על פי ספר השיאים של גינס התחנה היא מרכז התחבורה הגדול והעמוס ביותר בעולם, עם ממוצע של 3.64 מיליון איש ליום. בתחנה עצמה יש 36 רציפים כולל רציפי הרכבת התחתית של טוקיו, ועוד 17 רציפים אליהם ניתן לגשת דרך מעברים תת־קרקעיים המקשרים ל־5 מבנים נוספים ללא פתח כניסה נפרד. בבניין התחנה הראשי יש מעל 200 יציאות אל הרחובות סביב התחנה.
 | |
| מידע על הבנייה | |
|---|---|
| חנוכת התחנה | 1885 |
| אדריכל | קנסבורו קונדו |
| מיקום | |
| מדינה |
 יפן |
| קואורדינטות | 35°41′22″N 139°42′02″E / 35.689444444444°N 139.70055555556°E |
| תחנות סמוכות | תחנת הרכבת טוקיו |
| מידע על התחנה | |
| סוג התחנה | תחנת נוסעים |
| שירות רכבות |
|
| רציפים | 53 |
| קוד התחנה |
シク  |
|
(למפת טוקיו רגילה)   תחנת הרכבת שינג'וקו | |
  | |
.svg){kind=logo}
היסטוריה עריכה
תחנת הרכבת שינג'וקו נפתחה בשנת 1885 על ידי חברת "Akabane-Shinagawa". באותה העת שינג'וקו הייתה עיר קטנה וגודל התחנה היה בהתאם. מה שהוביל להגברת התנועה בתחנה היה פתיחתם של הקווים: קו צ'ו (1889), קו קיו (1915) וקו אודאקיו (1923). בשנת 1993, בעקבות הצורך בהרחבת התחנה התקשרה הממשלה עם המהנדס העירוני היפני, קנסבורו קונדו על מנת לתכנן את המבנה. תוכניותיו שכללו בניית חזית חדשה ומפוארת בצד המערבי הושלמו ב־1941. תוכניתו של קונדו הייתה גם להאריך את קו טוקיו טוהקו למסוף תת־קרקעי חדש בצד המערבי של התחנה ובניית מבנה תת-קרקעי בצד מזרח־מערב של התחנה שישרת את קו סיבו ואת הקווים של חברת טוקיו קוסוקו (כיום: מטרו טוקיו), ואילו קווי קיו ואודאקו ישתמשו במסופי קרקע שממערב לתחנת ג'יי אר. תוכניות אלה הושעו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך השפיעו על הבנייה הנוכחית של אזור התחנה. שירות הרכבת התחתית החל בסופו של דבר בשנת 1959 במפלס התת־קרקעי של התחנה.
