תיאטרון וכטנגוב
תיאטרון וכטנגוב (ברוסית: Государственный академический театр имени Е. Вахтангова, התיאטרון הממשלתי האקדמי על שם י. וכטנגוב) הוא תיאטרון השוכן ברחוב ארבט במוסקבה. התיאטרון נוסד בידי יבגני וכטנגוב ב-1921 והמשיך את המסורת של מייסדו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
חברת תיאטרון, playhouse, סימן נוף  |
| על שם |
יבגני וכטנגוב |
| כתובת | רחוב ארבאט 26 |
| מיקום |
ארבאט (ראיון) |
| מדינה |
רוסיה |
| מייסדים |
יבגני וכטנגוב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1921 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1921 |
| אדריכל |
פאבל ואסילייביץ אברוסימוב |
| קואורדינטות | 55°44′59″N 37°35′29″E / 55.74983889°N 37.59151306°E |
|
www | |
|
(למפת מוסקבה רגילה)   תיאטרון וכטנגוב | |
  | |
היסטוריה עריכה
בשנת 1913 מספר סטודנטים החליטו להקים סטודיו למשחק לפי שיטת סטניסלבסקי. תחילה הם לא הצליחו למצוא מורה למשחק אך בסופו של דבר, יבגני וכטנגוב שהיה מתלמידיו של קונסטנטין סטניסלבסקי הסכים להוביל את הלימודים. המחזה הראשון נכשל באופן טוטאלי, ורצו לאסור על וכטנגוב להמשיך בחזרות. וכטנגוב המשיך בחזרות עם תלמידיו והסטודיו קיבל את השם "סטודיו למשחק של וכטנגוב". ב-13 בספטמבר 1920 הסטודיו קיבל חסות של התיאטרון האמנותי תחת השם "סטודיו מס' 3". המחזה הראשון היה "הנס של אנטוני הקדוש" מאת מוריס מטרלינק והוא הוצג ב-13 בנובמבר 1921. שחקני התיאטרון חיפשו מחזה נוסף ובסופו של דבר הוחלט להעלות את "נסיכת טורנדוט" מאת קארלו גוצי. כל החזרות התקיימו בהנחיית וכטנגוב אך הוא עצמו לא יכול היה להגיע להצגת הבכורה. כמה ימים לאחר מכן נפטר וכטנגוב ממחלה.
השחקנים בחרו את הוועד המנהל ויורי זבדסקי התמנה לבמאי הראשי של התיאטרון החדש. לאחר שבשנת 1926 הוא עזב את התיאטרון, במשך שנים לא היה במאי ראשי. בשנות ה-30 ראשי הממשל כולל ראשי הנ.ק.וו.ד ויוסיף סטלין היו בין מעריצי התיאטרון. בשנות ה-30 על במת התיאטרון הועלו הצגות בהם השתתף בוריס שצ'וקין בתפקיד ולדימיר לנין. משחקו היה נחשב לתפקיד הקלאסי של לנין בתיאטרון הסובייטי.
בשנת 1939 למנהל האמנותי של התיאטרון מונה ראובן סימונוב שהיה בין תלמידיו של וכטנגוב. סימונוב כיהן בתפקיד זה במשך 30 שנים. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה להקת התיאטרון הועברה לעיר אומסק והייתה מופיעה על במת התיאטרון המקומי. בניין התיאטרון נהרס במהלך הפצצות. הועלה רעיון שלא להחזיר את התיאטרון לבירה, אלא למקם אותו באחד מערי סיביר. בהמלצת אנסטס מיקויאן נבנה בניין חדש עבור התיאטרון ולהקתו חזרה למוסקבה. בשנת 1946 פורסמה החלטת הממשל בהקשר להצגות התיאטרון ולתיאטרון וכטנגוב היה קשה להמשיך במסורת שלו - של סגנון קומי וחגיגי. בתקופה זו סימונוב הצליח לקלוט להרכב התיאטרון שחקנים שחזרו מתקופת מאסר בגולג וגם שחקנים של "התיאטרון הקאמרי" שנסגר בהתאם להחלטת הממשלה.
בשנת 1963 סימונוב חידש את הצגת "נסיכת טורנדוט" והיא זכתה להצלחה מחודשת. בשנת 1968 התחילה תקופת יבגני סימונוב (בנו של ראובן סימונוב) בהנהגת התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת 1987 כאשר נאלץ לעזוב אותו. בשנה זו בראש התיאטרון הועמד מיכאיל אוליאנוב, משחקניו הוותיקים של התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת 2007.
החל משנות ה-30 פועל בסמוך לתיאטרון בית הספר למשחק שמשנת 1939 נקרא על שם שצ'וקין שהיה בין השחקנים הבולטים של התיאטרון ובמאי של מספר הצגות שהועלו בשנות ה-30. רוב שחקני התיאטרון הם בוגרי בית ספר זה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון וכטנגוב
תיאטרון וכטנגוב, ברשת החברתית פייסבוק
תיאטרון וכטנגוב, ברשת החברתית אינסטגרם
תיאטרון וכטנגוב, ברשת החברתית VK
