תינגול

תינגול (במקור: Thingol, נהגה כ"ת'ינגול") הוא דמות בלגנדריום של ג'.ר.ר. טולקין, הסילמריליון. מאבות העלפים, ומלך דוריאת שבבלריאנד. היה מלכם העליון של הסינדר, עלפי הטלרי, שלא השלימו את מסעם לולינור, ארץ הולאר. בקוניה, נקרא אלוה סינגולו, ופשר שמו הוא "אפור הגלימה". בסינדרין שמו אלו תינגול.

איור של טום לובאק בו תינגול נלחם באורק.

ביוגרפיה

תינגול ניעור יחד עם שאר אבות העלפים באגם קויינן שבמזרח הארץ התיכונה, יחד עם אחיו אולוה, והשתייך לשלישית מבין שלושת עדות העלפים, הטלרי. נתמנה לנציג הטלרי יחד עם אולוה לאחר שגילו הולאר את העלפים - כדי לראות את אמן, הממלכה הברוכה, יחד עם פינווה ראש הנולדור, וינגוה, ראש הוניר. כשחזה תינגול בתפארת הולאר וזוהר שני העצים, נמלא התפעמות ופליאה, ושכנע את אחיו הטלרי לצאת למסע הגדול לאמן. כך הגיעו לבלריאנד יחד עם הנולדור, והשתקעו זמנית ביערות נלדורת ורגיון. בזמן ישיבתם שם, היה תינגול יוצא רבות למושבות הזמניות של הנולדור בבלריאנד, כך אירע שפעם נקלע לבדו ליער נן אלמות, שם חזה במלין המאיא, ונמלא אהבה אליה, ושכח את אנשיו שהמתינו לו.

כשלא חזר תינגול נטל אחיו אולוה את שבט מנהיגות הטלרי, אך רבים מהם, שלא רצו להפרד ממלכם, נשארו לחפשו. כאשר יצאו תינגול ומלין מהיער הכירו בו העלפים שנותרו בבלריאנד כמלכם. בתום העידן הראשון לשבי מלקור בידי הולאר, נולדה לתינגול ממליאן בתו היחידה, לותין, שהייתה היפה מכל ילדי אילובטר. כאשר נסתיים העידן השני לשבי מלקור, ומליאן אמרה לתינגול שלא לנצח ישכון שלום בארדה, נועץ תינגול בגמדאים שבבלגוסט אשר בהרים הכחולים, והם בנו לו, תמורת פנינים מבלר שנתן להם, אותם קיבל מקירדן, משכנות כמנהג עמם, חצובים בתוך הסלע, ושמם נקרא מנגרות, 'אלף המערות'. לאחר מכן גייסם תינגול גם כדי שיחשלו לו כלי נשק.

כאשר שב מלקור לבלריאנד, נתרבו האורקים בצינוקי אנגבנד, ממלכת מלקור, והם תקפו את תינגול ובני עמו. בעזרת דנתור, מנהיג עלפי היער, וקירדן מעלפי הפלס, הצליח תינגול להודפם במחיר כבד. אז אסף תינגול את בני עמו ביערות נלדורת ורגיון, ומליאן נעזרה בכוחה ויצרה את מחגורת מלין שמנעה באורח קסם מכל יצור לעבור בגבול ארצו, שנקראה מאז דוריאת. הוא אף לא פתח את שערי ארצו לעלפי הנולדור ששבו מאמן, פרט לבני פינרפין אחי פאנור - פינרוד וגלדריאל - שכן אארון בתו של אולווה אחי תינגול הייתה אמם, והם לא השתתפו בטבח השארים שערכו הנולדור בטלרי ממערב ים.

מאות שנים שגשגה ממלכתו של תינגול עד לבואו של ברן בן ברהיר בן התמותה, שחצה את מחגורת מליאן בזכות גורלו הייחודי, וביקש את יד בתו, לותין. תינגול, שלא אבה שבן תמותה ישא את בתו הטיל עליו משימה שאין להשלימה, כתנאי לנישואיו עם בתו - עליו להביא לו אחד מהסילמרילי שגזל מורגות. אולם, לאחר שברן הצליח במשימה, התפייס תינגול עמו, וברן אף הציל את חייו במרדף אחרי קרכרות הנורא, זאב השאול של מורגות. עקב כל אלו שינה תינגול את דעתו על בני אדם, כך שמאוחר יותר, כאשר נזקק טורין טורמבר בן הורין למחסה, העניקו לו תינגול ברצון.

בשנת 505 לעידן הראשון, כאשר שוחרר הורין אבי טורין משבי מורגות, עבר בנרגותרונד החרבה, ולקח משם את זהבו המקולל של גלאורונג הדרקון. הוא הביאו לתינגול כתשורה של שגידל את בנו - טורין. אולם קללת הזהב נפלה על תינגול, ועם השפעתו המכרסמת של הסילמריל החליט לזמן את גמדאי נוגרוד שהיו בקשרי מסחר אתו, לשבץ את האבן בענק הגמדאים שנלקח מאוצר גלאורונג, הוא הנאוגלמיר. אולם תאוותם של הגמדאים ניצתה, והם רצחו את תינגול כדי לזכות בסילמריל. בסוף ארב להם ברן והרגם, והחזיר את הסילמריל לרשותו. מסופר שלאחר מותו של תינגול עזבה מלין את דוריאת, וחזרה לוולינור אשר מעבר לים.