תכנון שימושי קרקע
תכנון שימושי קרקע הוא תהליך הסדרת שימוש בקרקע על מנת לקדם תוצאות חברתיות וסביבתיות מסוימות ושימוש יעיל יותר במשאבים.
יעדים של תכנון שימושי קרקע עשויים לכלול: שימור סביבתי, ריסון של התפשטות עירונית, צמצום עלויות הובלה, מניעה של סכסוכים על שימוש בקרקע, והפחתה בחשיפה למזהמים או גורמי הפרעה אחרים. באופן כללי, השימושים בחלקות אדמה מתוכננות קובע את מגוון הפעילויות הסוציו-אקונומיות המתרחשות באזור מסוים ואת דפוסי ההתנהגות האנושית שהם מייצרות, יחד עם השפעתם על הסביבה.
בתכנון ערים ואזורים תכנון השימוש בקרקע מבקש לסדר ולווסת את שימושי הקרקע בצורה יעילה ואתית ובכך למנוע סכסוכים על שימושי קרקע. ממשלות משתמשות בתכנון שימוש בקרקע כדי לנהל את הפיתוח בתחומי השיפוט שלהן. בכך יכולה יחידה ממשלתית לתכנן את צורכי הקהילה תוך שמירה על משאבי הטבע. לשם כך זוהי הערכה שיטתית של פוטנציאל קרקע ומים, חלופות לשימוש בקרקע ותנאים כלכליים וחברתיים על מנת לבחור ולאמץ את האפשרויות הטובות ביותר לשימוש בקרקע. לעיתים קרובות מרכיב אחד בתוכנית כוללת לשימוש בקרקע מספק חזון לאפשרויות הפיתוח העתידיות כגון: שכונות, מחוזות, ערים או כל אזור תכנון מוגדר.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
