תל גודד
תל גּוֹדֵד הוא אתר ארכאולוגי באזור שפלת יהודה, הכולל בין השאר שרידים מתקופת המקרא והתקופה הרומית ומערכות מסתור מימי בר כוכבא.
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°38′00″N 34°55′00″E / 31.63336111°N 34.91661111°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   תל גודד | |
  | |
שם האתר ומיקומו עריכה
תל גודד שוכן כשני קילומטרים מצפון-מזרח לבית גוברין, בנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה (כ-400 מטרים מעל פני הים). השם "גודד" נגזר מצליל שמו הערבי של האתר - תל ג'דידה.
זיהוי עריכה
לאתר ניתנו זיהויים רבים. היו שזיהו אותו עם העיר המקראית מורשת גת. ויליאם פוקסוול אולברייט הציע בשנת 1925 לזהות את התל עם גדרה המוזכרת בדברי הימים[1]: "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה". זכריה קלאי הציע בשנת תשל"א לזהות בתל גודד את לבנה[2] וצבי אילן הציע בשנת 1975 לזהות בתל גודד את "גדוד" המוזכרת, לטענתו, בספר מיכה[3]: "עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל"[4].
תולדות האתר עריכה
תל גודד היה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, ושוב בתקופת ממלכת יהודה, וחרב כנראה על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס, במסעו לדיכוי מרד חזקיהו מלך יהודה. הממצא הארכאולוגי (להלן) מלמד כי בתקופה הרומית שכנה בראש האתר וילה מפוארת (להלן, "בית המפקד"), במרכז מתחם מוקף חומה, שכלל לא ברור אם היה כולו מיושב. למרגלות התל התקיים בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה יישוב המכונה כיום חורבת טבק. האתר עמד על אם הדרך ונהנה ממעיין שנבע למרגלותיו ומסמיכותו הרבה לעיר הגדולה בית גוברין - אלבתרופוליס. בשנים 132-136 לספירת הנוצרים השתתפו תושבי האזור במרד בר כוכבא, ואף התקינו בחורבת טבק מערכות מסתור מסועפות.
ממצאים ארכאולוגיים עריכה
תל גודד נחפר בשנים 1899-1900 על ידי הארכאולוגים פרדריק בליס ומְקָאליסְטֶר מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. הממצאים הקדומים ביותר שנתגלו בחפירה הם חרסים מתקופת הברונזה ו- 37 חותמות "למלך", המתוארכות לימי חזקיהו המלך (המאה השמינית לפנה"ס)[6].
מן התקופה הרומית שרדה חומה בעלת ארבעה שערים, וכן בית המפקד. סמוך לתל נמצאו גם אבני מיל, שסימנו בתקופה הרומית מרחקים קבועים בדרך הראשית. ממצא נוסף מן התקופה הרומית הוא שרידי מעיין, ניקבה ואמת מים, שנתגלו למרגלות התל. האמה סיפקה באופן סדיר מי מעיינות לעיר בית גוברין, בנוסף לאמה ארוכה יותר, שהובילה מים אל העיר ממעיינות במורדות הרי חברון[7].
למרגלות התל נחשף גם אתר עתיקות (הקרוי חורבת טבק). מתחת למבני המגורים נחצבו מערכות מסתור, המיוחסות למרד בר כוכבא. מערכות אלו מבוססות על מתקנים קדומים ששימשו את יושבי העיר הרומית, ובהם מחסנים, מקווה טהרה, מערות פעמון, בורות מים ומתקני קולומבריום. הכפר היהודי שהתקיים במקום זה, נחרב כנראה עם כישלון מרד בר כוכבא. במדרון, בשטח שבין ראש תל גודד לחורבת טבק אותרו מערות קבורה מתקופת המקרא ומן התקופה ההלניסטית והרומית הקדומה.
מתקופות מאוחרות יותר נשתמרה באר מים עמוקה, הנקראת 'באר רסק'. מאגר מי התהום שלה כבר יבש, אולם דופנותיה הבנויות נשתמרו היטב. הבאר סמוכה לכביש 38 העובר למרגלות התל. המאגר קשור למפעל המים לבית גוברין, שנזכר לעיל.
תיירות עריכה
תל גודד הוא אחד האתרים המטוילים ביותר בשפלת יהודה, ומשולב בשביל ישראל. מערכות המסתור והבאר שבו מהוות אטרקציה תיירותית בולטת, והוא נחצה בשבילי מטיילים מסומנים ובשבילי אופניים רבים. הגישה למערכות המסתור היא דרך כביש 38 (בית שמש-בית גוברין), במרחק של פחות מקילומטר ממושב נחושה.
לקריאה נוספת עריכה
- שגיב נחום, זיסו בועז, חורבת טבק למרגלות תל גודד - אתר יהודי שחרב במרד בר-כוכבא, בתוך: יעקב אשל (עורך),מחקרי יהודה ושומרון ז (תשנ"ח), אריאל, עמ' 139-115, 1998.
קישורים חיצוניים עריכה
- גבירותיי ורבותיי, נא להתגודד: טיול בתל גודד, באתר ynet, 22 בספטמבר 2013
תל גודד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג
- ^ פרופ' יגאל לוין, "מורשת גת: הצעת זיהוי חדשה לתל חרסים", בתוך: ש' גבעון (עורך), עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי) 2000, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002, עמ' 35-49
- ^ ספר מיכה, פרק ד', פסוק י"ד
- ^ צבי אילן, "גדוד ולחי בספר מיכה", בית מקרא, טבת-אדר תשל"ה, עמ' 211-212
- ^ אתר על מפת מידבא (באנגלית)
- ^ 2 חותמות נוספות נתגלו בסקרים מאוחרים יותר, ככתוב במקור זה.
- ^ צבי אילן, חוקרי השדה של אמות המים הקדומות, דבר, 28 באוקטובר 1979