תל עירני
תל עירני הוא תל עתיקות גדול מול קריית גת, מצפון לכביש 35. בעבר זוהה עם גת המקראית ובעקבות זאת נקרא "תל גת" וקיבוץ גת וקריית גת הסמוכות נקראו גם הן בשם גת המקראית. בעקבות חפירות נוספות סברו החוקרים שהתל איננו גת המקראית ושם התל שונה לתל עירני. לעומת זאת, גת הפלשתית זוהתה קרוב לודאי בתל צפית.
 | |
| מראה כללי של תל עירני | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 250 דונם |
| גובה מעל פני הים | 140 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הצלבנית בארץ ישראל התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
| ננטש | 1948 |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
1956–1962 |
| ארכאולוגים | שמואל ייבין |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | מול קריית גת |
| קואורדינטות | 31°36′44″N 34°47′10″E / 31.61209°N 34.78622°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   תל עירני  | |
  | |
שטח התל כ-250 דונם ועיקרו תל גדול ונמוך ומעליו תל מצומצם וגבוה ששטחו כ-20 דונם.
במלחמת העצמאות עריכה
במלחמת העצמאות היו התל והכפר עיראק אל-מנשייה שהיה מדרומו, מעוזים צבאיים בחלק המזרחי של כיס פלוג'ה. צה"ל ניסה לכבשו מספר פעמים ונכשל. ב-27 ביולי 1948 במסגרת מבצע גי"ס תקפו כוחות גבעתי את התל ונהדפו.
ב-16 באוקטובר 1948 במסגרת מבצע יואב תקפו כוחות של חטיבת הנגב וטנקים של חטיבה 8 את התל אך נהדפו באבידות כבדות.
ב-28 בדצמבר 1948 במסגרת מבצע חיסול תקפו כוחות של חטיבת אלכסנדרוני, כבשו את עיראק אל מנשיה והתכוננו לתקוף את התל אך כוח מצרי שהגיע מפלוג'ה כיתר את אחת הפלוגות, הפלוגה הדתית, וחיסל אותה. 87 החללים היו קבורים בתחילה בקבר אחים למרגלות התל.
ב-18 באוקטובר 2012 פלוגת מפץ, מגדוד 198, ביצעה עבודות שיקום על התל: נבנה שביל העולה לתל והוקמה אנדרטה בראשו לזכר הנופלים מחטיבת אלכסנדרוני במבצע חיסול. התוכנית הינה להקים אתר הנצחה לחללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב על התל.[1]
מחקר ארכאולוגי עריכה
הארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט שיער שעל התל נמצאה העיר הפלישתית גת, בין השאר על פי עדות של הירונימוס שגת הייתה כפר גדול בדרך בית גוברין-עזה. בנוסף, סקר חרסים לא מצא בתל חרסים מהתקופה שלאחר התקופה הישראלית, דבר שתואם את ירידת גת מגדולתה בסוף התקופה הישראלית[2]. זיהוי זה נתן לקיבוץ גת הנמצא מצפון לתל ולעיר קריית גת הנמצאת מדרומו, את שמם.
במפות מופיע התל כעת בשם תל עירני. השם העברי נובע משמו הערבי של התל - תל שיח' אחמד אל עריני. צבי אילן שיער בשנות ה-70 שבתל נמצא העיר לבנה המקראית[3]. בחפירות שנערכו בתל בשנים 1956–1962 בניהולו של שמואל ייבין נמצאו ממצאים מהתקופה הישראלית ומתקופת הברונזה הקדומה. לא נמצאו כל ממצאים מהתקופה הפלישתית (תקופת הברזל) לפיכך סוברים החוקרים כי הזיהוי של התל כגת הפלישתית מוטעה וכי העיר גת הפלשתית היא קרוב לוודאי בתל צפית. יחד עם זאת, התל מכונה בפי תושבי קריית גת המקומיים בשם "הר גליית" על שם גליית הפלשתי שהיה מהעיר גת[4].
החפירות הארכיאולוגיות בתל עירני החלו כבר בשנות ה-50. בקיץ 1956 הוחל בחפירות בתל בהנהלת שמואל ייבין, במטרה למצוא ממצאים שיאשרו את זיהוי התל עם גת הפלישתית[5]. בראש אחד הצוותים שחפר בראש התל עמד שמריה גוטמן ובראש צוות אחר, שחפר במורדות המערביים עמדה אורה נגבי[6]. בתחילת עונת החפירות הראשונה נמצאו שכבה ישראלית ושכבה פרסית[7] ובהמשך העונה נמצאו בתים מתקופת הברונזה[8]. בסוף העונה הראשונה נמצאו כלי חרס שלמים שיוחסו לייבוא בשמים בתקופה הכלכוליתית, שהיו הכלים השלמים הראשונים שנמצאו בחפירות[9]. כבר בסיכום עונת החפירות הראשונה בתל קבעו החוקרים שלא מדובר בגת המקראית ושינו את שם התל לתל עירני[10]. בעונת החפירות השנייה, בקיץ 1957 נמצאו בתל חותמות למלך עם השמות שוכה ו"ממשת" וכן נמצאו שברי פסלי עשתרת. בחפירות למרגלות התל נמצא אסם תבואה עם כמות ניכרת של חיטה[11]. בעקבות מציאת החותמות העלה ייבין השערה שהתל היא העיר ממשת[12]. בקיץ 1958 נמצא בתל מבנה רב ממדים שיוחס לתקופה הכלכוליתית, שהיה היחיד מסוגו שנמצא בישראל עד אז[13]. בקיץ 1959 הגיעו החוקרים אל קרקע טבעית, הנמצאת מתחת לשכבות הארכאולוגיות באתר. בראש התל נמצא מתקן לעיבוד מתכת וכן כתובת "ליחזא" על כתף כד[14]. אחד הממצאים החשובים שנמצאו בתל היה כד חרס עליו היה רשום שמו של נערמר[15]. חלק מממצאי החפירות בתל הוצגו במוזיאון בקיבוץ גת שנפתח בשנת 1964[16].
בהמשך, פעלו בתל ערני שתי משלחות חפירה ארכיאולוגיות נוספות, בשנות ה-80 נוהלה משלחת חפירות לאורך שלוש עונות חפירה בתל בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד תחת חסות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובין השנים 2013-2019 התנהלה משלחת חפירות נוספות בראשות פרופ' יובל יקותיאלי מאוניברסיטת בן-גוריון ווכריסטופר צ'אלוביץ מהאוניברסיטה היגלונית, בקרקוב, פולין.
בשנת 2023, בעת הקמתו של קו מים חדש באזור שמדרום-מערב לתל, התגלה בחפירת הצלה שנוהלה על ידי רשות העתיקות שער שתוארך לתקופת הברונזה הקדומה. על פי יצחק פז מרשות העתיקות שער זה שימש כשער הכניסה לעיר, והוא נחשב לשער הקדום ביותר שהתגלה בארץ ישראל.[17]
קישורים חיצוניים עריכה
- תל שיח אחמד אל עריני אינו גת פלישתים, דבר, 9 בינואר 1959
- 13 שכבות יישוב נתגלו בחפירות בתל הגדול בגת, הַבֹּקֶר, 27 באוקטובר 1961
- מידע על תל עירני בקטלוג הספרייה הלאומית
תל עירני (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
רשות העתיקות חשפה את השער הקדום ביותר בארץ ליד אזור התעשייה של קרית גת, סרטון בערוץ "Israel Antiquities Authority Official Channel", באתר יוטיוב (אורך: 01:43)
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר הנצחה ומורשת יוקם על תל ערני, באתר כרמי גת, 27.06.2023
- ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך גת, כרך ב', 1954, עמ' 572
- ^ צבי אילן, מקרית גת עד שער הגיא, דבר, 5 בספטמבר 1975
- ^ אתר הנצחה ומורשת יוקם על תל ערני, באתר כרמי גת
- ^ ש. אברמסקי, הגיע תורה של גת פלישתים, מעריב, 31 במאי 1956
- ^ מימצאים מפתיעים ורבי ערך נתגלו בחפירות בתל־גת, חרות, 4 בספטמבר 1956
- ^ שכבה ישראלית נתגלתה בחפירות בתל־גת, על המשמר, 29 ביוני 1956
- ^ בתים מתקופת הברונזה בחפירות תל גת, חרות, 22 ביולי 1956
- ^ מימצאים חדשים בחפירות תל־גת, למרחב, 17 באוגוסט 1956
- ^ לא תל גת אלא תל עריני, הַבֹּקֶר, 3 בספטמבר 1956
- ^ הסתיימה עונת החפירות בגת, למרחב, 28 באוגוסט 1957
- ^ תל־גת - עיר מבצר עברית בשם ממשת מתקופת מלכי יהודה - טוען ש. ייבין, דבר, 17 ביולי 1958
- ^ מבנה רב־ממדים מהאלף ה־4 נחשף בחפירות תל־גת, על המשמר, 17 ביולי 1958
- ^ נסתיימה עונת החפירות בתל "גת", על המשמר, 16 ביולי 1959
- ^ תגליות חשובות בתל־גת, חרות, 1 באוקטובר 1961
- ^ נחנך בית נכאות בקיבוץ גת, על המשמר, 5 באפריל 1964
- ^ ירון ילון, השער הקדום ביותר בארץ נחשף בתל ערני ליד קרית גת, באתר ישראל היום, 15/8/2023