תנועת מסיבת התה

תנועה פוליטית

תנועת מסיבת התהאנגלית: Tea Party movement) הייתה תנועה אמריקנית שמרנית וליברטריאנית.

תנועת מסיבת התה
Tea Party movement
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות fiscal conservatism, ליברטריאניזם ימני, פופוליזם ימני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפגינים במדשאה המערבית של בניין הקפיטול והשדרה הלאומית (National mall)
מפגינים נושאים את דגל גדסדן.

מטרת התנועה עריכה

מקור שמה של התנועה הוא מסיבת התה של בוסטון (1773), שבמהלכה השליכו תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה תה לים במחאה על כך שהוטלו עליהם מסים אך לא היה להם ייצוג בפרלמנט (No taxation without representation), כך שלא הייתה להם השפעה על שיעור המס והשימוש שנעשה בו, בפעולה שהיוותה נקודת מפנה בדרך למלחמת העצמאות של ארצות הברית. המשמעות החבויה של המילה Tea בשמה של התנועה כיום היא ראשי תיבות של Taxed Enough Already (בתרגום חופשי: "המיסוי מספיק כבר").

רוב מוחלט מתומכי תנועת מסיבת התה הם מצביעים של המפלגה הרפובליקנית, אולם התנועה הוקמה מתוך אכזבה מהפעילות הפוליטית של המפלגה. הפעילים רואים בנציגי המפלגה הרפובליקנית מתונים מדי ושואפים להחליפם בנבחרים שמרנים יותר.

התנועה דוגלת בממשלה מצומצמת. היא מתנגדת לתוכנית התמריצים, לחילוץ הבנקים, שוק המניות והלאמת תעשיות הרכב שפשטו רגל שהתבצעו בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008–2009. התנועה מבקרת בחריפות את טיפול הממשלה במשבר הכלכלי ומתנגדת למיסוי גבוה ולגירעון תקציבי. כמו כן, היא מתנגדת לרפורמה בביטוח הבריאות ולכוונות להחמיר את המגבלות על החזקת כלי נשק. התנועה שמה דגש על חוקת ארצות הברית המבטיחה את חירויות הפרט, את הגבלת הממשלה ואת השוק החופשי.

הובעה ביקורת על השמעת סיסמאות קיצוניות בידי פעילים מסוימים, המשוות את אובמה לאדולף היטלר ואוסאמה בן לאדן. התנועה התגבשה בעקבות סדרת הפגנות שכונו "מסיבות תה", שאורגנו בעזרת רשתות חברתיות ופורסמו בין השאר על ידי שדרני רדיו וטלוויזיה שמרנים כמו גלן בק וכן על ידי בלוגרים כגון אנדרו ברייטברט.

בין מנהיגי התנועה רון פול ושרה פיילין[1].

מסיבות התה עריכה

 
דגל גדסדן
 
מפגינים בשדרת פנסילבניה

כבר מפברואר 2009 החלו להיערך הפגנות נגד המדיניות הכלכלית של הנשיא דאז, ברק אובמה. ב-19 בפברואר קרא שדרן טלוויזיה מרשת CNBC לערוך מסיבת תה בשיקגו. לאחר מכן, ארגנה קבוצה ברשת החברתית פייסבוק הפגנות בכ-40 ערים ברחבי ארצות הברית. פעילים מרכזיים הקימו את "תנועת מסיבת התה" על מנת להפיץ את המסר ולהגיב לביקורת על ההפגנות.

ב-15 באפריל, יום תשלום המיסים האמריקאי, נערכו הפגנות במעל 750 ערים ובהפגנה מול הבית הלבן הושלכה קופסת שקיות תה אל מעבר לגדר. ב-12 בספטמבר, למחרת יום ציון פיגועי 11 בספטמבר, נערכה הפגנה בוושינגטון הבירה ביוזמת איש הטלוויזיה גלן בק, בה השתתפו כמה מאות אלפים. המפגינים צעדו לקפיטול במפגן המחאה הגדול ביותר שנערך בוושינגטון על ידי שמרנים. הפגנות גדולות נוספות נערכו ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצות הברית, ובחודש מרץ בזמן הדיון ברפורמה בביטוח הבריאות.

בהפגנות התנועה, המכונות לעיתים מסיבות תה, בולטות סיסמאות המגנות את המדיניות הכלכלית של הנשיא לשעבר ברק אובמה הנתפשת בעיניהם כסוציאליסטית וחלקם מתייחסים אליה כקומוניסטית. שלטים בגנות התערבות הממשלה בכלכלה ובחיי הפרט נראים לצד שלטים בגנות הנשיא אובמה. המפגינים נוהגים לשיר שירים אמריקאים לאומיים ובהפגנות נראים דגלי ארצות הברית רבים, ביניהם דגלים היסטוריים כמו דגל גדסדן. סמלים היסטוריים אלה מבטאים נוסטלגיה לימיה הראשונים של ארצות הברית, אז הקימו האבות המייסדים את המדינה במטרה להגן על חירויות התושבים, ביניהן החופש הכלכלי. בפברואר 2010 נערך הכינוס הרשמי הראשון של תנועת מסיבת התה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Righteous Indignation: Excuse Me While I Save the World - ספרו של אנדרו ברייטברט, בו הוא מרחיב על פועלו בתנועת מסיבת התה ועל מטרת התנועה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תנועת מסיבת התה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה